ספר חבקוק – הבדלי גרסאות
הוספת קטגוריה |
צ'קטי |
||
| (38 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב}} | [[קובץ:חבקוק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון קבר המיוחס לנביא חבקוק בפאתי היישוב חקוק, אחד מחמשת המקומות המיוחסים למקום ציונו]]{{שכתוב}} | ||
'''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[צדיק|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבל | '''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[צדיק|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבל]]ים. | ||
==ספר חבקוק== | ==ספר חבקוק== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות. | באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות. | ||
=== ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק === | === ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק === | ||
* {{ציטוטון|עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד}} – ביטוי לדבר שמקווים לו אך יש לחכות הרבה זמן על להתממשותו. | |||
* {{ציטוטון|עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד}} | *{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} – מקור: ״{{ציטוטון|אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}}}} - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל [[רמב"ם|הרמב״ם]]: {{ציטוטון|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם}} ([[s:י"ג עיקרים|הרמב"ם, י״ג עיקרים]]). | ||
*{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} | *{{ציטוטון|איש באמונתו יחיה}} – מקור: {{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}} - ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה. | ||
*{{ציטוטון|איש באמונתו יחיה}} | * {{ציטוטון|אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק|{{תנ"ך|חבקוק|ב|יא|ללא=ספר}}}} – ביטוי לעוול שנעשה והוא זועק לשמים. | ||
* {{ציטוטון|אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק|{{תנ"ך|חבקוק|ב|יא|ללא=ספר}}}} | * {{ציטוטון|לֹא יֵאָמֵן/יָאֳמַן/יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר}} – מקור: {{ציטוטון|רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, "לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר"|{{תנ"ך|חבקוק|א|ה|ללא=ספר}}}} – ביטוי לסיפור אשר סופר שאי אפשר להאמין בו שקרה במציאות אפילו שנאמר ברבים. | ||
===מקורות לשם חבקוק בחז"ל=== | ===מקורות לשם חבקוק בחז"ל=== | ||
על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן. | על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן, ב[[תימן|יהדות תימן]] יש מסורת ששמו על שם הצמח הריחני הנקרא [[חבקבק]]. | ||
[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}}), כזו המשיגה את מטרתה: | ===במדרשי חז"ל=== | ||
[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}})), כזו המשיגה את מטרתה: | |||
{{ציטוט|תוכן=ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: משום עוני), ועוסקין בתורה."|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}} | {{ציטוט|תוכן=ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: משום עוני), ועוסקין בתורה."|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}} | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
{{ציטוט|תוכן=דרש [[רבי שמלאי]]: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' ([[S:חבקוק ב ד|חבקוק ב', ד']])|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}} | {{ציטוט|תוכן=דרש [[רבי שמלאי]]: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' ([[S:חבקוק ב ד|חבקוק ב', ד']])|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}} | ||
ב[[פרק שירה]] הובא שסודות הבריאה נתגלו על ידי [[הקב"ה]] לחבקוק כמובא שם | |||
{{ציטוט|תוכן=רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם '''וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה''' יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַ'''חֲבַקוּק הַנָּבִיא''' לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ: בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה. בָּרוּךְ יְיָ אֶלֹהִים אֶלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימָלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: | |||
|מקור=[[פרק שירה]] בסופו}} | |||
על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" (ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}} | |||
וכן בעניני נבואות חבקוק אמרו בתנא דבי אליהו | |||
{{ציטוט|תוכן= | |||
וזאת היא השאלה ששאל בו חבקוק הנביא לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו, רבונו של עולם מי שקרא ושנה הרבה ומי שקרא ושנה קמעא יהיה מאור פניהם שוין כאחד במאור פנים לעולם הבא ואמר לו הקדוש ברוך הוא לאו אלא כל אחד ואחד לפי דרכו ועל שעמד חבקוק ודבר דברים יתרים הראה לו הקדוש ברוך הוא כל המדות שנאמרו לו למשה אבי החכמה ואבי הנביאים והראה לו מאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק שנאמר (חבקוק ג׳:ב׳) ברוגז רחם תזכור אף ברוגז שיש לו להקב"ה רחמים יזכור וכן יהיה השמש נחת רוח ותענוג גדול לצדיקים לימות בן דוד ולעולם הבא. |מקור={{תנא דבי אליהו|פרק יב}}}} | |||
===חבקוק ופורים=== | |||
במשך הדורות בקהילות היהודיות חוברו פרודיות ל[[חג הפורים]] על משקל פרק ג' פסוק א' שבספר חבקוק המתחיל ב'''תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת''' ונקראו בשם '''תפילה מחבקבוק הנביא''' הודפסו בתוך [[מסכת פורים]] וכדלהלן; | |||
* כתב יד של חבקבוק הנביא, נכתב ב[[אנקונה]] [[ה'תקי"ב]]. | |||
* חבקבוק הנביא - [[מסכת פורים]] [[פזארו]] ה'רע"ג. | |||
===במקורות נוספים=== | ===במקורות נוספים=== | ||
| שורה 44: | שורה 58: | ||
===קבר הנביא חבקוק=== | ===קבר הנביא חבקוק=== | ||
קבר המיוחס לנביא חבקוק מצוי | קבר המיוחס לנביא חבקוק מצוי בחמישה מקומות: בארבעה מקומות בישראל לפי מסורות מסויימות, ובמקום חמישי ב[[איראן]]. | ||
מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר [[רבינו בחיי]] בן אשר מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי [[יהדות|מסורת יהודית]]. | * מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר [[רבינו בחיי]] בן אשר מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי [[יהדות|מסורת יהודית]]. | ||
מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת | * מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת יהודית נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום ב[[הר הזיתים]] ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל. | ||
מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת [[נצרות|נוצרית]]. | * מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת [[נצרות|נוצרית]]. | ||
מסורת ד'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]]. | * מסורת ד'. נמצא קברו בצפון הארץ ישראל ביישוב קדרים הנקרא בחז"ל [[כפר חנניה]], על פי מסורת [[דרוזים|דרוזית]] ו[[בדואים|בדואית]]. | ||
* מסורת ה'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]] ואיראנית. | |||
==פשר חבקוק== | ==פשר חבקוק== | ||
באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק. | באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק. כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע בכתב העברי הקדום, ואילו בחלקי הפירוש, השם המפורש מוחלף בתיבה "אל". | ||
==הנצחת הנביא חבקוק בישראל== | ==הנצחת הנביא חבקוק בישראל== | ||
ב8 מקומות ב[[ישראל]] הונצח הנביא חבקוק ברחובות על שמו, כגון "רחוב חבקוק" או "רחוב חבקוק הנביא" בערים; [[תל אביב]], [[חולון]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ראשון לציון]], [[פתח תקווה]], [[קריית אתא]]. כמו כן ב[[יבנה]] ברחוב הדקל 6 הוקם [[בית הכנסת]] לכבודו בשם 'בית הכנסת חבקוק הנביא'. | |||
==חבקוק בלחנים והשירה היהודית== | |||
פסוקיו ונבואותיו של חבקוק הולחנו במשך הדורות בתפילות היהודיות כגון פסוקו; | |||
* "'''יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒''' יְהֹוָ֗ה פׇּֽעׇלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר" (חבקוק פרק ג, פסוק ב) חוברו עליו פיוטים והולחן באמירת הסליחות לשחרית [[ראש השנה]] וליל [[יום כיפור]] למנהג [[עדות המזרח]] במילים [[ה' שמעתי שמעך]] על ידי הרב [[חיים מודעי]]. | |||
* כמו כן חציו השני של הפסוק "כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב '''אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃'''" (חבקוק פרק ב פסוק ג) הולחן וחוברו לו ניגונים על ידי הזמר [[מרדכי בן דוד]] וכן על ידי הרב [[דן סגל]] צאצא ל[[השל"ה]]. | |||
* כמו כן [[הרמב"ם]] במנין בי"ג עיקרים באחד העיקרים שהוא העיקר הי"ב כתב; יב - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַ[[משיח|מָּשִׁיחַ]]. וְאַף עַל פִּי שֶׁ"יִּתְמַהְמֵהַּ" עִם כָּל זֶה "אֲחַכֶּה לּוֹ" בְּכָל יוֹם "שֶׁיָּבוֹא": בנאה על הפסוק המופיע בחבקוק הנזכר. | |||
===שמות ספרים ואתרים=== | |||
אתרים ספרים וישיבות נקראו על שם פסוקים המוזכרים בחבקוק. | |||
====ספרים;==== | |||
* ספר [[הליכות עולם]] – ספר קדמון בכללי התלמוד וספר [[הליכות עולם (עובדיה יוסף)|הליכות עולם]] מאת הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]]. | |||
* ספר "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" – ספר שהודפס ב[[סלוניקי]] מאת הרב [[יוסף שמעיה קובו]] ראב"ד [[יהדות סלוניקי|סלוניקי]]{{הערה|והודפס מחדש ב[[ירושלים]] ישראל בשנת [[תשס"ט]]}} וכן [[ישיבת הליכות עולם]] והוא על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ב) "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃ | |||
* ספר "קַרְנַ֥יִם" – חיבור מאת רבי [[שמשון מאוסטרופולי]] הי"ד על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''. | |||
* ספר [[חביון עוזו]] – חובר על ידי הרב עזריאל זליג ויינברג{{הערה|ב"ר חיים יוסף דוד ויינברג, ורמז ספרו בראשי תיבות שמו '''ע'''זריאל '''ז'''ליג '''ו'''יינברג ראשי תיבות '''עזו'''}} וכן ספר [[חביון עוז]] חובר על ידי רבי '''ארז יהודה ער''' ב2 כרכים ([[תל אביב]] [[תשי"ד]]), וכן ספר חביון עוז חובר על ידי [[אליהו גולומב]] בב' כרכים בשנת [[1950]] על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''. | |||
* ספר [[אפרים אנקווה|שער כבוד ה']] – חיבור מאת הרב אפרים אנקווה בנוי על הפסוק (חבקוק פרק ב פסוק יד) כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־'''כְּב֣וֹד יְהֹוָ֑ה''' כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם. | |||
====יישובים ואתרים;==== | |||
* [[ישיבת הליכות עולם]] – ישיבה תיכונית על שם (חבקוק פרק ג פסוק ו); "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃" וכן היישוב [[גבעות עולם|גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם]] [[חווה חקלאית]] במעמד של [[מאחז]] ב[[רכס גדעונים]], מקורו מפסוק הנזכר. | |||
* ישיבת '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' – ישיבה ירושלמית בשכונת [[נחלת צבי]] ליד [[מאה שערים]] במסורת נוסח [[תימן|יהדות תימן]] על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ג); אֱל֙וֹהַּ֙ '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃ | |||
* '''נערי חבקו"ק''' – כינוי לקבוצת צעירים נערים מודרניים המאמצים לעצמם מנהגים והליכות על פי הבנתם בעניני חסידות, וקוראים לפתיחות מחשבתית. חלקם, המקורבים לתורת [[חב"ד]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]], ו[[הראי"ה קוק]], מכנים עצמם בשם חבקו"ק או '''נערי חבקו"ק''' כלומר, חב"ד, ברסלב, קוק (ויש מוסיפים: "ו[[קרליבך]], על שם הרב המרקד ר' [[שלמה קרליבך]]") וגם על שם מאמרו של הנביא [[חבקוק]] ב[[תרי עשר]] ([[ספר חבקוק]] פרק ב' פסוק ד') וכמשפט הישראלי השגור, וְצַדִּ֖יק/אִ֗ישׁ בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה{{הערה|{{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}}}}. | |||
===המיזם הבריטי "פרויקט חבקוק"=== | |||
'''פרויקט חבקוק''' (ב[[אנגלית]]: '''Project Habakkuk''') היה מיזם [[בריטניה|בריטי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], שמטרתו הייתה הקמתה של [[נושאת מטוסים]] שלא ניתן להטביעה. | |||
שם הפרויקט - "חבקוק", על שם הנביא [[חבקוק]], הוצע על ידי פייק בהשראת הפסוק: | |||
{{ציטוט|תוכן="רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ, וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ: כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר."|מקור={{תנ"ך|חבקוק|א|ה}}}} | |||
==חבקוק במשנת רבותינו נשיאנו== | |||
[[האדמו"ר הזקן]] בספר ליקוטי אמרים תניא (פרק 33) מבאר דברי הגמרא, שאמרו בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה, וזו לשונו; וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר '''וצדיק באמונתו יחיה''', כלומר כאילו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה, כי על ידי האמונה לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות, דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאלו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות הרי בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ. | |||
[[הרבי]] בתורת מנחם (חלק כ"ה עמוד 225, [[התוועדות]] אחרון של פסח תשי"ט, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י, באתר ספריית חב"ד). כותב; אמנם, ענינו של משיח הוא – זיכוך המטה לעתיד לבוא כתיב (בחבקוק) '''אבן מקיר תזעק''', וכדאיתא במדרש (ועד"ז בירושלמי) "לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת והיא צווחת ואומרת שבת היא", וכיון שענין זה אינו מצד השכל, שהרי מדובר אודות דומם, על כרחך צריך לומר, שלעתיד לבוא יהי'ה זיכוך בעצם מציאות העולם... וכמו שנאמר, "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר גו'", וכפי שמפרש [[אדמו"ר האמצעי]] שאפילו בהמות וחיות יראו אלקות, כיון שיהי'ה זיכוך המטה. ונמצא, שענינו של מתן תורה הוא שהמעלה פועל בהמטה, ואילו ענינו של משיח הוא זיכוך המטה עצמו. | |||
===סגולה ליישוב הדעת ושלוות נפש=== | |||
בספר "תפילה למשה", כותב רבי [[מרדכי שרעבי]] זצ"ל "מי שמוחו מבולבל, יהא רגיל בתפילת חבקוק הנביא", ומקורו בספר המידות (ערך דעת) לרבי [[נחמן מברסלב]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||