אליהו הנביא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
צ'קטי |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כסא של אליהו עתיק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כיסא של אליהו הנביא ל[[ברית מילה]] מקהילת מץ מלפני כמה מאות שנים. קהילת קודש בה ישבו על מדין רבים וגדולי מהעם היהודי, בהם רבי [[יהונתן אייבשיץ]] ועוד.]] | |||
[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר [[מירון]]]] | [[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר [[מירון]]]] | ||
'''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]]. | '''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בימי 250 נביאי הבעל (עובדי [[עבודה זרה]]) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים. | בימי 250 נביאי הבעל (עובדי [[עבודה זרה]]) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים. | ||
ישנם דיעות{{הערה|[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של [[פילגש בגבעה]].}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st= | ישנם דיעות{{הערה|[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של [[פילגש בגבעה]].}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=מי+הוא+אליהו+הנביא&pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו].}}. | ||
אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא. | אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==דרגתו הרוחנית== | ==דרגתו הרוחנית== | ||
שרשו של אליהו הוא מ[[ב"ן]] (מלכות), ולכן התעכב עיבורו שנים עשר חודשים{{הערה|מסכת יבמות דף פ' עמוד ב'. המשך תרס"ו ע' קנז.}}. בהתאם לכך, עניינו הוא [[ביטול]] חיצוני - [[אתכפייא]], ו[[בירור]] התחתון על ידי [[העלאת מיין נוקבין]] מלמטה למעלה. אמנם, בשונה משאר הנשמות ששרשם מב"נ, אליהו הנביא זיכך את גופו בתכלית והמשיך אף בו | שרשו של אליהו הוא מ[[ב"ן]] (מלכות), ולכן התעכב עיבורו שנים עשר חודשים{{הערה|מסכת יבמות דף פ' עמוד ב'. המשך תרס"ו ע' קנז.}}. בהתאם לכך, עניינו הוא [[ביטול]] חיצוני - [[אתכפייא]], ו[[בירור]] התחתון על ידי [[העלאת מיין נוקבין]] מלמטה למעלה. אמנם, בשונה משאר הנשמות ששרשם מב"נ, אליהו הנביא זיכך את גופו בתכלית והמשיך אף בו הביטול לאלוקות מצד מציאותו הוא, ולכן עלה בגופו השמימה{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג חלק א' ע' תא. שם תקס"ו חלק א' עמוד צד. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] דרושי חתונה ח"א ע' קיג ואילך. אור התורה פרשת בחוקותי עמוד רי. שם על סידור תפילה עמוד רפ. שם ספר מלאכי עמוד תקמ"א. דרך מצוותיך איסור כניסת כהן בעל מום. המשך תרס"ו עמוד קנח ואילך. ועוד.}}{{הערה|בשונה מ[[משה רבינו]] ששרשו מ[[מ"ה]], ועניינו ביטול פנימי - [[אתהפכא]], על ידי המשכת [[מים דכורין]]. ולאידך, משה רבינו פחות המשיך את הביטול בחיצוניותו ובגופו ולכן גופו נקבר. - שם.}}. | ||
אליהו הנביא קשור גם עם מידת ה[[אמת]]{{הערה|אור התורה פרשת ראה עמוד תרצח.}}, עם ספירת ה[[דעת]]{{הערה|ובזה גופא - דעת דנוקבא ([[תורת לוי יצחק]] ע' שכח. [https://drive.google.com/file/d/1_nMxhE6GdaexoPNQpPrrgw8xslvUxKGx/view ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 573 בשולי הגיליון.]) או דעת דגדלות (אוה"ת על ספר מלכים א' עמוד ע'. שם ברשימות על שיר השירים עמוד קסב).}}, ועם חלק ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] שבנשמה{{הערה|ראה ספר הגלגולים פרק יט. שער הגלגולים הקדמה לא (אות ו). ספר המאמרים תרצ"ט עמוד 207.}}. | אליהו הנביא קשור גם עם מידת ה[[אמת]]{{הערה|אור התורה פרשת ראה עמוד תרצח.}}, עם ספירת ה[[דעת]]{{הערה|ובזה גופא - דעת דנוקבא ([[תורת לוי יצחק]] ע' שכח. [https://drive.google.com/file/d/1_nMxhE6GdaexoPNQpPrrgw8xslvUxKGx/view ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 573 בשולי הגיליון.]) או דעת דגדלות (אוה"ת על ספר מלכים א' עמוד ע'. שם ברשימות על שיר השירים עמוד קסב).}}, ועם חלק ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] שבנשמה{{הערה|ראה ספר הגלגולים פרק יט. שער הגלגולים הקדמה לא (אות ו). ספר המאמרים תרצ"ט עמוד 207.}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בגמרא{{הערה|עירובין מ"ג ב.}} נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח. | בגמרא{{הערה|עירובין מ"ג ב.}} נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח. | ||
במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{הערה|פרשה לה.}} מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל. | במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{הערה|פרשה לה.}} מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל. | ||
בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}. | בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
===אופן ומקום ביאתו=== | ===אופן ומקום ביאתו=== | ||
אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}, וכפי שמוכח בגמרא{{הערה|עירובין מג, א.}} שביאתו קשורה עם ענין איסור תחומין בשבת, השייך רק בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב ע' 207.}}. | אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}, וכפי שמוכח בגמרא{{הערה|עירובין מג, א.}} שביאתו קשורה עם ענין איסור תחומין בשבת, השייך רק בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב ע' 207.}}. | ||
אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י"א באייר תשמ"ט.}}, אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא". | אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י"א באייר תשמ"ט.}}, אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא". | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"[[תורה לא בשמים היא]]"{{מקור}}. | בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"[[תורה לא בשמים היא]]"{{מקור}}. | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר{{הערה|שקלים דף יד, ב.}} "[[תחיית המתים]] - מביאה לידי אליהו זכור לטוב". | ב[[תלמוד ירושלמי]] בברייתא המפורסמת דרבי פנחס בן יאיר{{הערה|תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות וכו' המופיעה בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יז, ועליה בנה רבי [[משה חיים לוצאטו]] את ספרו הנודע [[מסילת ישרים]])}} נאמר{{הערה|שקלים דף יד, ב.}} "[[תחיית המתים]] - מביאה לידי אליהו זכור לטוב". | ||
==מדרש אגדה תנא דבי אליהו== | |||
אליהו הנביא זכור לטוב חיבר מדרש אגדה ומימרות שנאספו על ידי האמורא [[רב ענן]] בר תחליפא ונקראו [[תנא דבי אליהו]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 65: | שורה 68: | ||
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=385 סקירה מקיפה על אליהו הנביא] | * [http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=385 סקירה מקיפה על אליהו הנביא] | ||
{{ | {{גאולה ומשיח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נביאים]] | [[קטגוריה:נביאים]] | ||
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]] | [[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]] | ||