מז'יבוז' – הבדלי גרסאות

'''מזיבוז'''' (באוקראינית: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון פודליה{{הערה|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''ציון של פודליה'''{{הערה|על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר [[ירושלים]] כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' חלק ג' פרק א'.}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערה|ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהיה.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.

[[קובץ:בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת (המשוחזר) של הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]

===שמה===

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "'''מז'י'''" - בין, "'''בוז'''" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערה|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.}}.

[[קובץ:מעיין הבעל שם טוב במזי'בוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערה|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערה|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערה|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.

ואכן, באותה השנה{{הערה|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.}}. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערה|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

ב[[ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערה|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק '[[הסתלקות]]ו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערה|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' [[סיוון]] תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי המשיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערה|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.  

ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.  

ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].

לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה ל[[אדמו"ר]] ר' [[אברהם יהושע העשל מאפטא]], שהה אז בעיר [[יאס]], בבקשה לבוא לכהן כ[[רב]] בקהילתם{{הערה|יחסי האוהב ישראל עם [[חסידות חב"ד]] היו מעט מתוחים.}}. הוא נעתר לבקשתם{{הערה|מסופר כי כאשר הגיע לעיר הבחין כי פני בני הקהילה נפולות מעט, הוא שיער כי זה כיוון שחששו שלא יאריך ימים - בשל גילו המבוגר. הוא אמר להם: "הנני מבטיח לכם כי אכהן פה כרב שלוש עשרה שנים - בדיוק כמו ה[[דגל מחנה אפרים]]". ואכן, כך הי'.}} והגיע לכהן כרב בעיר.

כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.

* קבר אחים של יהודי מז'יבוז שנרצחו בשואה באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B025'48.9%22N+27%C2%B022'58.3%22E/@49.43026,27.3850607,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]