רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש) – הבדלי גרסאות
←קישורים חיצוניים: כתבה של ברונפמן עדיפה על פני של הל"ז |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| (42 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי שמואל שניאורסון | |שם=רבי שמואל שניאורסון | ||
|תמונה= | |תמונה=תורת שמואל.jpg | ||
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש | |כינוי=אדמו"ר המהר"ש | ||
|תיאור= | |תיאור=ספר המאמרים של אדמו"ר המהר"ש | ||
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]] | |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]] | ||
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]] | |מקום לידה=[[ליובאוויטש]] | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===לידתו=== | ===לידתו=== | ||
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו"ר [[הצמח צדק]] ורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]]. | ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג{{מקור|היכן מוסבר}} שינוי זה מופיע גם ב[[רשימות היומן]] בין עמ' רמז לעמ' רפג.}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו"ר [[הצמח צדק]] ורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]]. | ||
הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה. | הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מיטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במיטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה הצמח צדק בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהלים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש. | ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש. | ||
בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב | בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאוד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד. | ||
במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא". | במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא". | ||
בילדותו קישר אביו את העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[https://anash.org/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, באתר אנ"ש].}}. | בילדותו קישר אביו את העובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[https://anash.org/when-i-get-older-ill-ask-even-better-questions/ עיבוד הסיפור באנגלית, באתר אנ"ש].}}. | ||
===נעוריו=== | ===נעוריו=== | ||
היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר. | היה אוהב מלאכה וגילוף. מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[חסידים]] ואמר לו: אם תגיד לי איפה [[הקדוש ברוך הוא|ה']] נמצא אתן לך אולר במתנה. השיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה. ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[רבי]] את האולר. | ||
בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה. | בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה. | ||
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה". | נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה". | ||
בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. | בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח. | בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]] [[יצחק אייזיק אפשטיין]] [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצמח צדק: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח. | ||
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו | בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד. | ||
בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. | בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם. | [[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם. | ||
בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק. | בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "[[סמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]], [[שניאור זלמן פרדקין]], [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק. | ||
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות | ===לימודי מלאכה=== | ||
הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|שכתב בכתב ידו]]. | |||
כמו"כ הוא למד [[שחיטה]], ושחט מדי פעם{{הערה|1=ראה רשימות דברים (חיטריק) מדורו סיפור יד וכן מגדל עז ע׳ רטו}}. | |||
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות, אחד מהם נמצא ב[[החדר של הרבי|חדר של הרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/135617 הצצה מרתקת לחדר הרבי: השולחן שבנה אדמו"ר המהר"ש{{col}}]}}. | |||
==חתונתו== | ==חתונתו== | ||
| שורה 57: | שורה 62: | ||
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)| שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]. | בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם [[הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)| שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]. | ||
החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה | החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. | ||
===נישואין שניים=== | ===נישואין שניים=== | ||
| שורה 90: | שורה 95: | ||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}} | {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}} | ||
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: | כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערה|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיני מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}. | ||
נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. | נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. | ||
| שורה 105: | שורה 110: | ||
שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. | שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. | ||
===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות=== | ===עסקנות ציבורית לאחר קבלת הנשיאות=== | ||
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל. | לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל. | ||
בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}. | בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}. | ||
==תורתו== | |||
אדמו"ר מהר"ש התבטא פעם על תורתו{{הערה|ליקוט סיפורים (פרלוב) עמ' רטז.}}: {{ציטוטון|מיינע חסידות דארף מען לערנען, ווי אַ תוספות אפשר ניט, ווייל תוספות איז דאך אַ ראשון, אבער וויא אַ מהרש"א א וודאי!}} [=את החסידות שלי צריכים ללמוד, אולי לא כמו שלומדים תוספות כי הרי הם ראשונים, אבל כמו מהרש"א בוודאי]. | |||
מאמרי החסידות של אדמו"ר המהר"ש נדפסו במהלך השנים. | |||
אגרות קודש שכתב, נראה שרובם אבדו, ומן המעט נדפס כרך אחד של אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש. | |||
===חזרה=== | |||
אדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרי חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. סגנון מאמריו ידועים כבהירים אבל עמוקים ביותר. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור. | |||
====החוזרים==== | |||
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]. | |||
* הרב [[איסר בער גילרסון]]. | |||
==לכתחילה אריבער== | ==לכתחילה אריבער== | ||
| שורה 125: | שורה 144: | ||
==[[הסתלקות]]ו== | ==[[הסתלקות]]ו== | ||
[[קובץ: | [[קובץ:אוהל המהר"ש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש]]}} | |||
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"ד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]] (בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק. | בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"ד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]] (בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק. | ||
בשואה האוהל נהרס והמציבות הופלו. כעבור שנים, הרב [[אבא דוד גורביץ]] הקים המציבות ובנה גדר סביבן. הרב [[דוד נחשון]] בנה אוהל חדש. | |||
==צורת קלסתר פניו וציורו== | ==צורת קלסתר פניו וציורו== | ||
| שורה 132: | שורה 154: | ||
[[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]] | [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה התמונה בביתו של הרבי רש"ב.]] | ||
בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה | בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה{{הערה| התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539 .}}. | ||
בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מאדמו"ר המהר"ש | בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מאדמו"ר המהר"ש{{הערה| תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}. | ||
{{הערה| תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}} | |||
לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש: | לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש: | ||
| שורה 152: | שורה 173: | ||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||
* הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]] | * הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]] | ||
*ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]] | * ר' [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]] | ||
*ר' שניאור זלמן אהרון | * ר' שניאור זלמן אהרון - [[הרז"א]] | ||
*רבי שלום דובער | * רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]] | ||
*התינוק | * התינוק חיים משה{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]] מאת ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ' נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ' 55 - 56.}} | ||
*ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] | * ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] | ||
*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]] | * הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]] | ||
==חלק מספריו== | ==חלק מספריו== | ||
| שורה 165: | שורה 186: | ||
*[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]] | *[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
*[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]] | *[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]] | ||
*[[ספר השיחות תורת שמואל]] | |||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
| שורה 170: | שורה 192: | ||
*'''[[ניגון שובו שובו]] | *'''[[ניגון שובו שובו]] | ||
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער) | *'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער) | ||
*'''ניגון [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]]''' | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ב' באייר#מנהגים]] | *[[ב' באייר#מנהגים]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] | |||
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]] | |||
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 141, [[תשע"ג]] | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] | |||
*'''הבן הצעיר - פרשה בפני עצמה''', סיפורי חסידים אודות אדמו"ר המהר"ש, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 63 | *'''הבן הצעיר - פרשה בפני עצמה''', סיפורי חסידים אודות אדמו"ר המהר"ש, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 63 | ||
{{כפר|הרב [[ישראל אלפנביין]]|תפארת שבתפארת|2107|24|תשפ"ה}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי | *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/הרבי%20המהר%22ש תגית: הרבי המהר"ש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
* | * רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי | ||
* הרב [[שמעון וייצהנדלר]], '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך [[מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים]] גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז {{PDF|}} | |||
* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} | * {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ד}} | ||
*הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 | *הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/1181.pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 {{PDF|}} | ||
* [[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/mahrash1/ כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד], באתר "עלי ספר" | * [[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/mahrash1/ כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד], באתר "עלי ספר" | ||
* [https://chabad.info/magazine/250577/ חשיפה: החילוץ הדרמטי של נינת הרבי המהר"ש] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}} | |||
*שניאור זלמן פרקש, [https://www.hageula.com/news/world/26066.htm תחקיר מרתק על הציור המשוער של הרבי מהר"ש נ"ע] {{הגאולה}} ט"ז חשון תשפ"ה, 17.11.2024 | |||
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}} | {{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}} | {{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | {{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | ||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]] | [[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]] | ||
| שורה 196: | שורה 225: | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]] | |||
[[קטגוריה:שוחטים]] | |||