אבינו מלכנו (תפילה) – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
דף חדש: {{ראש השנה}} בעשרת ימי תשובה נוהגים לומר '''אבינו מלכינו'''. אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גא…
 
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מ קידוד קישורים
 
(25 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ראש השנה}}
{{מפנה|אבינו מלכנו}}
ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים לומר '''אבינו מלכינו'''.
'''"אבינו מלכינו"''' הוא קטע תפילה מיוחד הנאמר ב[[עשרת ימי תשובה]] וב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]].
 
==מנהגים==
לאמירת "אבינו מלכנו" פותחים את [[ארון הקודש]]{{הערה|ספר המנהגים.}}.


אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גאולה וישועה". יש שהקשו, שהקי רקודם הגאולה אנו גם כן זקוקים לישועה, ולפי זה היה הסדר צריך להיות בהיפל, "אבינו מלכינו כתבינו בספר ישועה וגאולה".
אין לומר ב[[ראש השנה]] אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עוון, כגון 'אבינו מלכנו חטאנו' או 'סלח ומחול' וכו' וכיוצא בזה, ובכלל אין אומרים אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וכו' אבינו מלכנו מחוק ברחמיך וכו', אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן.}}.


הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=e356cbca-44f1-454f-8381-a4bf879fc6b3&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=203 עמ' קעז].}} תירץ קושיא זו, שהכוונה באמירת התיבה "גאולה", אינה על ה[[גאולה]] השלימה על ידי [[משיח]], אלא מדובר בגאולה תמידית מהצרות הבאות עלינו תמיד, וכעין אותו גאולה שבברכה השביעית של [[תפילת העמידה]] שגם היא מדברת בגאולה שבשעת ה[[גלות]] ולכן היא קודמת ל[[רפואה]].
כשחל היום השני של [[ראש השנה]] ב[[ערב שבת]], אין אומרים "אבינו מלכנו" ב[[תפילת מנחה]]{{הערה|[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ"פ כשחל ב[[ערב ש"ק]] אין נוהגים לומר "אבינו מלכנו" במנחה. ([[אוצר מנהגי חב"ד]])}}.


זהו גם הסדר של ה"אבינו מלכינו כתבינו בספר זכויות" לפני האבינו מלכינו "סלח למחל לכל עוונותינו", שכן הסדר הוא שמבקשים בראש ובראשונה שהזכויות יכריעו את הכף, ולאחר מכן מבקשים שאף ימחו העוונות כליל.
==בתורת הרבי==
אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גאולה וישועה". יש שהקשו, שקודם הגאולה אנו גם כן זקוקים לישועה, ולפי זה היה הסדר צריך להיות בהיפך, "אבינו מלכינו כתבינו בספר ישועה וגאולה".


== אמירת אבינו מלכנו בערב שבת ==
[[הרבי]]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [[תש"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=e356cbca-44f1-454f-8381-a4bf879fc6b3&st=חובת+הלבבות&pgnum=203 עמ' קעז].}} תירץ קושיא זו, שהכוונה באמירת התיבה "גאולה", אינה על ה[[גאולה]] השלימה על ידי [[משיח]], אלא מדובר בגאולה תמידית מהצרות הבאות עלינו תמיד, וכעין אותו גאולה שבברכה השביעית של [[תפילת העמידה]] שגם היא מדברת בגאולה שבשעת ה[[גלות]] ולכן היא קודמת ל[[רפואה]].


כשחל היום השני של ראש־השנה בערב שבת, אין אומרים "אבינו מלכנו" ב[[תפילת המנחה]]<ref>[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ״פ כשחל ב[[ערב ש"ק]] אין נוהגים לומר ״אבינו מלכנו״ במנחה. ([[אוצר מנהגי חב"ד]])</ref>.
זהו גם הסדר של ה"אבינו מלכינו כתבינו בספר זכויות" לפני ה"אבינו מלכינו סלח ומחל לכל עוונותינו", שכן הסדר הוא שמבקשים בראש ובראשונה שהזכויות יכריעו את הכף, ולאחר מכן מבקשים שאף ימחו העוונות כליל.


[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]
{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]