@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{טיוטה פרטית|הסברים=כן|שם=[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]]}}
+{{טיוטה ציבורית}}
-{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}
 == תש"נ ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תש"נ]], [[התרגיל המסריח]], [[חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה]], ‏‏[[סאטלייט]]}}
+[[התרגיל המסריח]] | [[חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה|חידוש פעילות חברת תהלים העולמית]] | ‏‏[[סאטלייט]]
-=== ראשי תיבות השנה ===
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''יסים.{{הערה|התועדויות תש"נ חלק א' עמ' 38}}
-=== התרגיל המסריח ===
-==== התרגיל ====
-בעקבות סירובו של מר [[יצחק שמיר]] להצעת מזכיר המדינה של [[ארצות הברית]], למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורצועת עזה, החליט [[שמעון פרס]] לנסות להפיל את ממשלת שמיר. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר ב[[י"ח אדר|י"ח]] [[חודש אדר|אדר]], וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל באותו זמן, [[חיים הרצוג]], הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה.
-לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם יצביעו לו וכתמורה הבטיח לאגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון.
-ב[[ט"ז ניסן]] הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]], נעדרו מההצבעה,
-==== דעת הרבי ====
-בגלל סירובו של מר [[יצחק שמיר]] לקיים את הבטחתו בתיקון החוק [[מיהו יהודי]] והבטחת [[שמעון פרס]] לקיים אותו העניקו כמה מארגון הגג ועוד כמה עסקנים את התמיכה ל[[שמעון פרס|פרס]] בלי אישור הרבי.
-ב[[ו' בניסן|ו']] [[ניסן]] כשבועיים לפני המועד שנקבע לפרס לאחר הפלת ממשלת שמיר, עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי [[עודד בן עמי]] ושאל על דעתו של הרבי בקשר למצב בישראל שאין ממשלה. הרבי השיב שהצד הטוב שבדבר הוא שבמצב הביניים הנוכחי עד הקמת ממשלה חדשה ההחלטות והעניינים תלויים בידי שמיר ותקוותו של הרבי שהוא יעמוד בתוקף שתהיה [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], עם [[שלימות התורה]], ששלימויות אלו תלויות זו בזו.
-על השאלה האם כוונת הדברים היא ש[[יצחק שמיר|שמיר]] יכהן כראש הממשלה השיב [[הרבי]] שאינו מתערב בפוליטיקה, ועוד ועיקר שתקוותו שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה [[משיח]] צדקנו, אך במשך הרגעים עד שיבוא [[משיח]] צריך שתהיה השיטה כפי שיטתו של [[יצחק שמיר|שמיר]] שאי אפשר לוותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל ולפעול בזה בדרכי שלום.
-כאשר הופצו דברים אלו של [[הרבי]] החליטו שניים מחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]] ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' אברהם ורדיגר לא להצביע עבור [[שמעון פרס]]. [[אליעזר מזרחי]] סיפר לימים{{הערה|בראיון לשבועון בית משיח שי"ל לקראת י"א ניסן תש"ס - גל' 274. כמה מהפרטים לקמן עפ"י אותו ראיון.}} כי [[הרבי]] לא הורה לו כלל מה לעשות ואלא שפעל לפי מה שידע שזה תואם עם עמדתו של [[הרבי]]. מאידך הוא כן קיבל בשעת מעשה חיזוקים ומסרים שונים של עידוד ועמד בקשר עם [[המזכירות|מזכירות]] [[הרבי]] במשך כל אותם הימים שתוכנם להמשיך להתחזק. בערב [[חג הפסח]], דקה לפני הדלקת נרות של [[יום טוב]], טילפן אליו המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ומסר לו בשם [[הרבי]] (תוכן): {{ציטוטון|זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.}} כששאל מר [[שמעון פרס]], בענין נענה על ידי [[הרבי]]: {{ציטוטון|כשם שאיני מוסר על דבר שיחה זו שבין שנינו - איני עונהו על דבר זה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}. לאחר מכן כשנסע [[אליעזר מזרחי|הרב אליעזר מזרחי]] לחגוג את [[חג השבועות]] במחיצת [[הרבי]], לאחר שכבר הוקמה מחדש ממשלת הימין, עבר במעמד [[חלוקת דולרים]] לפני [[הרבי]], ו[[הרבי]] חייך אליו חיוך רחב. באותו ביקור כתב הוא ל[[הרבי|רבי]] שב[[חג השבועות|השבועות]] בשנה שעברה בירכו [[הרבי]] מבלי שאמר דבר: {{ציטוטון|שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה (והרים את שתי ידיו, חייך חיוך רחב והמשיך:) בכל המלחמות ומלחמות היהודים}}{{הערה|שבשעתו לא הצליח הרב מזרחי להבין למה ירמזון הדברים אך כעבור מספר חודשים התבררה הכוונה}}. במענה הדגיש [[הרבי]] בה ציטט הוא את הברכה מהשנה שעברה, וכתב: "והם בתקפם, כפשוט". תשובה נוספת שכתב הרבי [[אליעזר מזרחי|לרב מזרחי]] בעניין הייתה: "כיון שהדברים משתנים מיום ליום - '''ה' יעזרהו''' [[אזכיר על הציון]] וזכות הרבים מסייעתו".
-בשלהי חודש ניסן אישר [[הרבי]] לרב [[יוסף יצחק גוטניק]] לנסוע ל[[ארץ הקודש]] בשליחות [[הרבי]] לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]], ליישר את ההדורים עם חברי [[מועצת גדולי התורה]] ולשכנע אותם ש[[אגודת ישראל]] תצטרף לממשלה הצרה. כל עת השליחות עמד הרב [[יוסף יצחק גוטניק|גוטניק]] בקשר הדוק עם מזכירות [[הרבי]] כש[[הרבי]] מעביר לו מסרים והוראות בכתב ובעל פה.
-===== ההשלכות החב"דיות על התרגיל =====
-האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב"ד עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שטענו כי הוטעו על ידי כמה מעסקני [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] כאילו חב"ד אינה מתנגדת ומסכימה לממשלה בראשות פרס, וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו"רים מגור ומויזניץ מאחר שהאדמו"ר מ[[ויזניץ]] התחייב לפרס שכל חברי המפלגה יצביעו בעדו. כמו כן עדיין היו שהעלו ספיקות האם זו עמדתו החד משמעית של הרבי והעניקו פרשנויות שונות לדבריו לבן עמי. בחול המועד [[פסח]] ביום חמישי [[י"ז ניסן]] חיכו לרבי ליד המעלית שנים מעסקני [[גור]] ר' אלימלך ניימאן ור' פנחס גולדברג, ואמרו לרבי שיש להם שליחות מרבי [[יעקב אריה אלתר|יעקב אלתר]] בנו של [[שמחה בונם אלתר|האדמו"ר מגור]]. הרבי נכנס עימם ל[[גן עדן התחתון]] ושוחח איתם כעשרים דקות בתוקף רב כשתוך כדי אף דופק על הקיר. הרבי ציין בדבריו שבשיחה זו נוכחים המזכירים כדי שלא יסלפו את הדברים וכן השיב להם שהדברים שפורסמו בתקשורת{{הערה|שמהם הובן שאינו מתנגד לממשלת פרס}} לא באו מכאן.
-לכבוד יום הבהיר [[י' שבט]] [[ה'תש"נ]] - שנת הארבעים לנשיאות הרבי, הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של [[ספר התניא]].
-לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000 איש (!). לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת ל[[תפילת מנחה]] ו[[ערבית]]. למנחה התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב, ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על הארבעים שנה שעברו מתחילתת הנשיאות, ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר התניא (בפורמט
-גדול ובכריכה דקה) ושטר של דולר לצדקה.
-לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.
-=== חידוש פעילות חברת תהלים העולמית ===
-==== הפסקת פעילות החברה ====
-בשנת [[תש"ז]] התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי חברת תהלים העולמית את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל.
-בשנת תש"י שיגר אדמו"ר מהוריי"צ בקשות שישתדלו לכל הפחות פעם בשבוע לומר תהלים על קברי "מלכי בית דוד".
-גם לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] ו[[מלחמת ששת הימים]], כשהשליטה על [[ירושלים]] הייתה כולה בידי ישראל, לא חודשה פעילות החברה. מספר פעמים שאלו על כך את הרבי, אולם הרבי לא הגיב על כך.
-==== חידוש פעילות החברה ====
-בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תש"נ]] עורר הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] את הרב [[משה שמואל דייטש]], והציע את חידוש [[חברת תהלים העולמית|חברת התהלים]]. הרב [[שלום דוכמן|שלום הלוי דוכמן]] כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'[[האוהל|אוהל]]' קרא למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והורה לו להודיע לרב שלום הלוי דוכמן, לחדש את פעילות ה'חברה' עוד בחג השבועות באותה שנה. ההוראה הגיעה ל[[ארץ הקודש]] דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת ספר תהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה.
-הרבי ייחס חשיבות רבה לחברה הישנה-חדשה ומספר פעמים התקשרו מ[[מזכירות הרבי]] וביקשו את שמם ושם אמם של החברים, ופירוט הזמנים המדוייק של אמירת התהלים.
-=== סאטלייט ===
-==== 'חנוכה לייב' ====
-המונח נכנס לחב"ד החל מהשידור הראשון שהתקיים ב[[חנוכה]] [[תש"נ]]:
-בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]] לערוך מפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים. המוקדים הם - [[770]], [[ירושלים]], [[פריז]],[[מלבורן]] ו[[הונג-קונג]].
-במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.
-בשידור המיוחד נוטל [[הרבי]] חלק בגופו, כאשר עומד ב-770, צופה בכל מהלך השידור ונושא [[שיחה]] מיוחדת ששודרה לכל העולם. את [[12 הפסוקים]] אומרים ילדים מהמדינות השונות.
-מנחה השידור היה הרב [[שמואל קפלן]] ביחד עם יעקב (גר'י) לוין. היסטוריה
 == תנש"א ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תנש"א]], ‏‏‏[[התפרקות ברית המועצות]], [[כינוס השלוחות העולמי]], ‏‏[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], [[השיחה הידועה]], [[מלחמת המפרץ]], [[שנה שמלך המשיח נגלה בה]], [[המטה העולמי להבאת המשיח]], [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ‏‏[[קבלת המלכות]],  [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]],}}
+[[התפרקות ברית המועצות]] | [[כינוס השלוחות העולמי]] | ‏‏[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] | [[השיחה הידועה]] | [[מלחמת המפרץ]] | [[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] | [[המטה העולמי להבאת המשיח]] | [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] | ‏‏[[קבלת המלכות]] | [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]],
-=== ראשי תיבות השנה ===
-ראשי התיבות של השנה הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}. על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית.{{הערה|מענות קודש תש"נ מענה קצג.}}
-=== התפרקות ברית המועצות ===
-==== רקע ====
-מאז מותו של [[יוסף סטלין|סטלין]] התחולל ב[[ברית המועצות]] שינוי איטי במשטר.
-גאורגי מלנקוב, שעמד בראש השלטון הסובייטי במשך תקופה קצרה, הביא חודשים אחדים לאחר מותו של סטלין, לנפילתו של ראש ה[[נ.ק.ו.ד.|נ.ק.ו.ד]], באשמת "פשעים נגד המפלגה והמדינה", ראש ה[[נ.ק.ו.ד.]] נשפט ונגזר עליו עונש מוות.
-ניקיטה חרושצ'וב, ששלט ברוסיה בין השנים ה'[[תשי"ג]] - ה'[[תשכ"ד]], שחרר אסירי מחנות והביא לטיהורם של רבים מהם. בנאום מיוחד שנשא בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, הוא הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג סטלין, את פשעיו, את עריצותו ואת רצח ההמונים בכל תקופת שלטונו.
-==== נבואת [[הרבי]] ====
-בהתוועדות יום ב' של חג ה[[שבועות]] ה'[[תשכ"ד]] אמר הרבי לקהל שיאמרו [[לחיים]] לזכותם של יהודי [[רוסיה]]. תגובת הקהל הייתה אדישה, ולאחר כמה דקות אמר [[הרבי]] שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה.
-ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]], אמר הרבי ש[[ברית המועצות]] תתפורר.
-כשעלה גרובצ'וב לשלטון, אמר הרבי לפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שמסך הברזל עומד להיעלם. הרבי אמר כי יש לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי והורה לבנות שיכוני עולים עבור העולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה [[שיכון שמי"ר]] ב[[ירושלים]].
-==== תהליך ההתפרקות ====
-לקראת סוף שנות הלמ"ד נקלעה [[ברית המועצות]] לקשיים כלכליים.
-בשנת ה'[[תשמ"ה]] מונה מיכאיל גרובצ'וב לנשיא ברית המועצות. בשנת ה'[[תשמ"ז]] הכריז גרובצ'וב על שינוי במדיניות ברית המועצות, והכנסת שתי מושגים חדשים - '''גלאסונסט''' (פתיחות - יתר חופש אישי) ו'''פרסטרויקה''' (בנייה מחדש - יתר חופש כלכלי), בנסיון לחזק את הכלכלה. מהלך זה נחשב לתחילת ההתפרקות של ברית המועצות.
-בשנת ה'[[תש"נ]] החליטה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על ביטול השלטון היחידי של המפלגה [[קומוניזם|הקומוניסטית]], ופתיחת הבחירות לכלל המפלגות. בהמשך לכך פרשו מספר מדינות מברית המועצות והכריזו על עצמאות.
-ב[[כ"ז כסלו]] ה'[[תנש"א]] התפטר גרובצ'וב מתפקידו כנשיא ברית המועצות, דגל ברית המועצות הורד מן הקרמלין, וברית המועצות חדלה מלהתקיים.
-ב[[חודש תמוז]] פורקה גם ברית ורשה, שהייתה ברית צבאית שאיחדה את המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה.
-==== נסיון ההפיכה ====
-ב[[ח' אלול]] [[תנש"א]] הוטל עוצר על בית הנופש בו שהה מיכאיל גרובצ'וב, ולמחרת, בבוקר [[ט' אלול]], פרסמו כלי התקשורת הרוסיים הודעה דרמטית, האומרת כי סמכויותיו של מיכאיל גרובצ'וב בתור נשיא ברית המועצות ניטלות ממנו, ומועברות לסגנו גנאדי ינאייב.
-בנוסף, הכריזו כלי התקשורת על מצב חירום כללי בכל רחבי ברית המועצות, והחלת חוקי ברית המועצות על כל שטחי ברית המועצות.
-בד בבד נכנסו למוסקבה חיילי הצבא האדום, בליווי טנקים, והקיפו את הקרמלין, בנסיון לעצור את בוריס ילצין שהיה אמור לשוב מנופש, אך הדבר לא עלה בידם.
-===== דברי הרבי =====
-באותה תקופה החלה לפרוח פעילות חב"ד במוסקבה ובערים מרכזיות נוספות במדינות חבר העמים, מטעם לשכת "[[עזרת אחים]]".
-באותו שנה נערכו [[קעמפ|קעמפים]] בכל רחבי [[רוסיה]], ורבים מהבחורים שהפעילו אותם שהו באותה עת במוסקבה.
-לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על ההפיכה, פנו ראשי לשכת "עזרת אחים" אל הרבי בשאלה כיצד לנהוג, והרבי השיב: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה – כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות עד גמירא כמתוכנן. וה' יצליחם ויבשרו טוב. אזכיר על הציון}}.
-בעקבות תשובת הרבי, פרסמה לשכת "עזרת אחים" הודעה בכלי התקשורת בה נאמר כי המלאכה הגדולה אכן נמשכת לפי התכניות והפעילים ממשיכים לשקוד במרץ על יישום התכניות לקראת שנת הלימודים הבאה שתפתח כמתוכנן בעז"ה, והוסיפו כי "כשם שחסידות חב"ד החזיקה מעמד בעצמה והפיצה יהדות בארץ זו גם בימים הקשים באמת, כך תמשיך הפעילות החב"דית ברוסיה ואף תלך ותגבר בכל מצב".
-===== כישלון ההפיכה =====
-לאחר מספר ימים הודיע מיכאיל גרובצ'וב כי הוא מבטל את מצב החירום, ובד בבד נעצר סגן הנשיא ינאייב ומשתפי הפעולה איתו, ובכך הסתיים נסיון ההפיכה הכושל.
-=== חלק מתהליך הגאולה ===
-הרבי התייחס להתפרקות ברית המועצות כחלק מתהליך הגאולה.
-ב[[חודש מנחם אב|חודש אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]]  ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:
-{{ציטוט|תוכן=כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה שלחמה נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של בעל ההילולא דעשירי באב) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, מארחת ומכבדת את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -
-ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"}}
-=== כינוס השלוחות העולמי ===
-כינוס השלוחות העולמי הוא כינוס שנתי של שלוחות [[הרבי]] מרחבי העולם, המתקיים מדי שנה בסמיכות ל[[כ"ב שבט]] יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הכינוס מתקיים ב[[770]], במטרה לחזק את הקשר של השלוחות עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם השלוחות מתמודדות בעבודת השליחות במגוון סדנאות הרצאות ומפגשים.
-==== היסטוריה ====
-כינוס השלוחות העולמי הראשון התקיים בשנת [[תנש"א]], כאשר ביום ראשון [[כ"ו שבט]] אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת לשלוחות. כשלאחריה חילק הרבי שטרות לצדקה לשלוחות{{הערה|ראו '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/758457/ וידאו מאמירת השיחה לשלוחות וחלוקת הדולרים -כ"ו שבט תנש"א]'''.}}.
-הכינוס מיועד לנשים המשמשות כשלוחות הרבי ברחבי העולם, במתכונת דומה ל[[כינוס השלוחים העולמי]] המיועד לשלוחים הגברים. הכינוס מתקיים על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] המרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
-השלוחות משתתפות בכינוסים, הרצאות, סדנאות והתוועדויות שמתקיימות במשך כחמישה ימים בסמיכות לתאריך [[כ"ב שבט]] יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. השלוחות מחזקות ומקבלות כלים לעבודת השליחות בפיתוח ושגשוג בתי חב"ד והקהילות היהודיות שם הם משמשות בשליחות. בכינוס מתקיימת תמונה קבוצתית בחזית בניין 770 המפורסם. בסיום הכינוס נערך "באנקעט" סיום בו משתתפות כל השלוחות,היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ראו ערך [[השליחות היחידה]].}}, נושאי ה[[גאולה]] וה[[משיח]] מקבלים דגש מיוחד בכינוס.
-=== אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים ===
-אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים נוסדה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תנש"א]], (תחת השם "אגודת חסידי חב"ד בברית המועצות"), כדי לפעול עם יהודי רוסיה, וכדי לגאול את ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] שנשארו ב[[רוסיה]].
-האגודה הוקמה כאשר הגיעו חברי המשלחת על מנת [[אוסף שניאורסון#המאבק להשבת האוסף|לגאול את הספרים מרוסיה]].
-חברי המשלחת היו הרבנים [[יצחק קוגן]], [[ברוך שלמה קונין]], [[שלום בער לוין|שלום בער לוינסון]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]], והם מונו לחברי האגודה. כמזכירת האגודה מונתה הגב' [[דבורה רחל (וירוניקה) קוגן]].
-כשחברי המשלחת חזרו ע"פ הוראת הרבי לרוסיה, [[חודש סיוון|בסיוון]] [[תנש"א]] כתב להם [[הרבי]]:
-{{ציטוטון|"אשרי חלקם ואשרי זכותם וכו' וכו'
-בארגון חב"ד ברוסיא - הרי התחילו בזה וימשיכו בכל הענינים שאין בהם מחלוקת - לאט לאט באופן דלמעט במחלוקת כפי האפשרי.
-מצו"ב חמשים דולר לכאו"א שי' - להחליף באופן רשמי ולחלק החילוף לצדקה ג' פעמים: בקשר לי"ב-י"ג תמוז, חודש אלול, ותחלת שנה הבע"ל.
-אזכיר עה"צ"}}
-במהלך השנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]] סבלה האגודה מהתנכליות והפגנות של לאומנים רוסיים, שמחו על הנסיון לפדות את הספרים.
-=== השיחה הידועה ===
-השיחה הידועה היא [[שיחה]] שנשא [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], בה הביע את צערו על האדישות בנושא [[הבאת המשיח]], והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: "הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש". מאוחר יותר כינה הרבי את שיחה זו בתואר "השיחה הידועה", מאז נפוץ בין חסידי חב"ד שם זה ככינוי לשיחה.
-==== תוכן השיחה ====
-את השיחה פתח [[הרבי]] בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: '''תנש"א''' - [[ראשי תיבות]] "תהא שנת אראנו נפלאות", בשנה זו עצמה ב'''[[חודש ניסן]]''' - שעליו אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום '''[[כ"ז ניסן|כ"ז בחודש]]''' שהוא [[שלוש]] פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל '''[[כ"ח ניסן|כ"ח בחודש]]''' - מלשון כח, חוזק ותקיפות; '''י"ב ל[[ספירת העומר|עומר]]''' - כמספר ה[[שבטים]]; ליל '''י"ג לעומר''' - בגימטריא "[[אחד]]", רמז ל[[אחדות ה']] שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.
-לאחר מכן אמר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]:
-{{ציטוט|תוכן=על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה - מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!
-ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!
-גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!!
-מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, לא הועיל, והראי', שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני עבודת השם.
-הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
-.. ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.
-ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש.}}
-בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "לא הועיל", אמר הרבי ש"אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה '''להבל ולריק'''".
-==== הרבי חוזר ומעביר את האחריות ====
-אצל רבים נוצר בלבול בעקבות השיחה, בחשש שהרבי התייאש כביכול מנושא המשיח, או שהוא עלול להפסיק את פעילותו והנהגת החסידים. לאור זאת היו ניסיונות לפנות אל הרבי שוב ושוב ולבקש ממנו שיפעל בנושא.
-ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] שלאחר מכן, [[פרשת שמיני]], נעמד בין השיחות הרב [[יצחק גאנזבורג]] וקרא שמכיוון ש"צדיק גוזר ו[[הקדוש ברוך הוא]] מקיים", מבקשים שהרבי יגזור שהגאולה תבוא מיד. את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי והדגיש כי אין מקום להטיל את העבודה להביא משיח עליו, אלא זוהי עבודתו האישית של כל אחד:<blockquote>במקום לנצל הזדמנות זו.. בכדי שכל אחד יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש אולי ימצאו בשבילי עבודה חדשה...
-יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי.. ובנוגע להבאת הגאולה - יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר).
-וממילא - אין מקום לנצל את זמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והיה עדיף שכל אחד יחליט מה עליו לעשות.
-וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכלתכם - שכל אחד צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!</blockquote>גם ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון שלאחר מכן, [[ל' בניסן]], דיבר הרבי ברוח זו עם כמה מהעוברים - שעליהם להתמקד בעבודתם האישית ולא להטיל את האחריות אל הרבי.
-מענות בסגנון זה, ענה הרבי למכתבים ששלחו לו ובהם בקשה ודרישה שהרבי יתגלה: למכתב הרב [[גרשון מענדל גרליק]] וחסידי חב"ד מ[[מילאנו]] ב[[איטליה]], שכתבו שהם "תובעים בכל התוקף והחוצפה שהרבי יתגלה", ענה הרבי: "לא בזה מדובר כלל כי אם במענה על פי '''שכל''' למה שדיברתי '''ברור''' ובכהנ"ל [=ובכל הנזכר לעיל] אין אף תיבה '''אחת''' של מענה. כיוון שגם אחרים "עונים" על דרך זה, הרי זה '''בירור''' שאין אצלם אף תיבה '''אחת''' של מענה. ולמה עלי מאטערין זיי [=לייגע אותם] חס ושלום, ויעבדו ה' בשמחה וטוב לבב, והשם יצליחם. אזכיר על הציון". כמו כן על מכתב וחתימות בסגנון זה ששלח הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] מפרו, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": "הרי כל זה '''טענותיי''' וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון".
-הרב [[טוביה פלס]] והרב [[זושא ריבקין]] שלחו לרבי מספר ימים לאחר אמירת השיחה, כרטיס טיסה ל[[ארץ ישראל]], הרבי בתגובה הורה להם להחזיר את הכרטיסי טיסה וכתב ש:"כי לא בזה מדובר כלל וכלל כפשוט עוד יותר".
-==== פעולות בעקבות השיחה ====
-===== המטה העולמי להבאת המשיח =====
-במוצאי יום שלישי, [[ג' באייר]] נערכה אסיפה במשרדי [[ניידות חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] בהשתתפות כמה עשרות עסקנים, בה הוחלט על הקמת '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]'. משתתפי האסיפה חתמו על דו"ח ובו פרוטוקול האסיפה עם תכניות המטה ושמות חבריו, כשעל הדו"ח הוסיף הרב [[דוד נחשון]] את המילים: "ו[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". מענה הרבי היה: "כל זה נלקח להציון אזכיר על הציון".
-פעולתו הראשונה של המטה הייתה כינוס אסיפה דחופה ב-770 למחרת, ביום חמישי [[ד' אייר]]. על פעולותיהם זכו פעילי המטה למענות ועידודים מיוחדים מהרבי
-===== האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, =====
-{{להשלים}}
-האגודה הוקמה על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]] בעקבות השיחה.
-מיד לאחר הקמת האגודה , הוציא הרב זמרוני ציק את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]] שנועד כדי לבשר לעם ישראל כולו על בואו הקרוב של מלך המשיח
-===== ‏קבלת המלכות =====
-בנוסף לפסקי הדין מהרבנים, החלה ההתעוררות בין החסידים על החשיבות לקבל את מלכותו של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרעיון עלה כבר בלילה שלאחר השיחה על ידי הרב [[אברהם ליפסקר]] שדיבר על כך בשידור טלפוני, אך התחזק בעיקר באסיפת החירום ב-770, ביום חמישי [[ד' באייר]]. בסיומה של האסיפה חתמו הנאספים - כ-250 איש - על טופס קבלת המלכות, בו הם מקבלים על עצמם את הרבי כמלך המשיח ומתחייבים להתמסר ולפעול כרצונו הקדוש. חתימות אלו הוכנסו לרבי וזכו למענה חיובי ומעודד. צילום המענה של הרבי נתלה על קירות 770 ועורר הדים רבים.
-לאחר מכן התפשט נושא ההחתמות על קבלת המלכות לארץ הקודש, וכן בין נשי ובנות חב"ד, בהסכמת וברכת הרבי.
-=== מלחמת המפרץ ===
-==== הרקע ====
-לאחר מלחמתם של מדינות איראן ועיראק, נקלעה עיראק לשפל כלכלי עצום, כשהנושים המרכזיים היו ערב הסעודית וכווית. כפתרון למצב הגה סאדאם תכנית לכבוש את כווית ולהשתלט על מרבצי הנפט השוכנים בתוך שטחה ובכך יפטר מחובו. ובנוסף, יוכל לפתח את כלכלת מדינתו הכושלת{{הערה|בנוסף לסכסוכים קודמים ביניהם}}.
-לאחר כשבועיים, פלש צבא עיראק לכווית. וכעבור יומיים השתלט צבא עיראק על כווית, וסאדאם מינה את בן דודו למושל המדינה.
-==== המלחמה ====
-מהלך זה גרר תגובה חריפה מאת המדינות החברות ב[[האומות המאוחדות|או"ם]], ובהחלטה משותפת הועבר לסדאם אולטימאטום, שיבצע נסיגה עד [[כ"ט טבת]] [[ה'תנש"א]], או שתיגרר תגובה בינלאומית.
-סדאם לא התייחס, והודיע שלוקח את [[ארץ ישראל]] כ'בת ערובה', ובאם יצאו נגדו למלחמה, הוא יפגיז את ישראל עם טילי סקאד וראשי נפץ כימיים.
-בעקבות הודעה זו, השתרר בארץ ישראל פחד איום ונורא. וכמיגון מפני הטילים נושאי הראש הכימי, בוצעו חלוקות של ערכות מגן, שכללו מסכות אב"כ ומזרקי אטרופין, למיגון מפני הנשק הכימי. כל משפחה התבקשה להכין בביתה חדר אטום, שבו תשהה בעת מתקפת טילים. כשהתקשורת טורחת ללבות את אש הפחדים.
-בזמן זה, ארצות הברית הקימה קואליציה בינלאומית שכללה 34 מדינות שהתכוננה למלחמה.
-לאחר פוג האולטימטום, בתאריך [[ב' בשבט]], פרצה הקואליציה הבינלאומית במבצע 'סופה במדבר', המכונה ב[[ארץ ישראל]] כ'מלחמת המפרץ'. המבצע כלל תקיפות אוויריות על מטרות בעיראק ובכווית, וכן תקיפה ימית.
-פחות מיממה לאחר מכן, החלו מטחי סקאדים בעלי ראש נפץ רגיל (קונבנציונלי).
-ב[[י' אדר]] פלשו כוחות הקואליציה לכווית לאחר יומיים. החלה הנסיגה העיראקית מכוויית, וב[[י"ד אדר]] הודיע נשיא ארצות הברית דאז, על שחרור כווית והפסקת אש. בסופו של דבר, שוגרו 39 טילי סקאד על ארץ ישראל, ובנס לא היה אף הרוג אחד מטילים אלה.
-==== המדרש ====
-==== נבואת הרבי ====
-באותה תקופה החלו [[שיחה|שיחותיו]] של הרבי להיות מופצים בקנה מידה נרחב ביותר, בזכות פועלו של הרב [[טוביה פלס]]. הוא החל להפיץ ברבבות עותקים את [[קונטרס]] שיחת שבת פרשת ויחי, בה התייחס הרבי למצב, ושלל לחלוטין את ההפחדות.
-הקונטרס הזה החל לצאת תחת התואר "[[דבר מלכות]]".
-כמו כן, כתב הרבי בליקוט השבועי שיצא לאור לפרשת וארא, רמזים שמימיים מופלאים על אותה מלחמה, כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. נושא הליקוט נסב אודות נבואת [[הקב"ה]] ליחזקאל על החורבן שה' יביא על מצרים. הרבי האריך בנבואת יחזקאל על אודות המלחמה שה' יעשה במצרים.
-בכל מעמד של חלוקת דולרים, היו עשרות התייחסויות לנוכח המצב. בנוסף לההבטחות הברורות, הרבי גם נתן רמזים על המצב גם ב'[[ליקוט]]' השבועי שיצא לאור מדי שבת בשבתו. ה'ליקוט' של פרשת שמות [[ה'תנש"א]] עסק כולו בנושא גדר הביטחון בקב"ה, על פי מאמר [[רבותינו נשיאנו]] '[[חשוב טוב יהיה טוב]]', שהביטחון בה' זה שיהיה טוב בטוב הנראה והנגלה. הליקוט הופץ במהירות בהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], והפך לנושא המדובר ביותר.
-ביום רביעי, [[כ"ג טבת]], כאשר התברר שכל נסיונות התיווך נכשלו בז'נווה, וכי המלחמה בפתח, הרבי נשאל שוב והשיב: "מה שאמרתי הוא מתוקף העניין 'דתמיד עיני ה' אלוקיך בה...' ומצד העניין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי".
-גם למחרת היום, ביום חמישי [[כ"ד טבת]], הרבי חזר שוב כי אין שום שינוי בעמדתו. הרבי דרש לא לשנות שום תוכנית וחלילה לא להראות פחד אלא ביטחון ברור באלוקי ישראל.
-בבוקר של [[ב' בשבט]]<nowiki/>החל מבצע "סופה במדבר" - "מלחמת המפרץ", כפי שכונתה בישראל. כוחות הקואליציה פתחו בהתקפה אווירית אדירה על מטרות עיראקיות. עוד באותו הלילה, שיגרה עיראק אל עבר ישראל טילי סקאד.
-באותו חודש היה מדינת ישראל במצב של מלחמה, כמעט מדי לילה נחתו טילי סקאד על ישראל, ופגעו בעיקר באזורי [[תל אביב]] ו[[חיפה]]. בתים חרבו עד היסוד, רחובות שלמים הזדעזעו מעוצמות ההדף.
-אלום למרות זאת, הרבי הודיע כי עדיין הוא דבק בדבריו כי ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואין מה לפחד וכי יש להמשיך בשגרה. כאשר נכנס ה[[מזכיר]] להודיע לרבי מלך המשיח על מטח הטילים הראשון שנפל בישראל, דקות ספורות בלבד לאחר הנפילה, הרבי אמר כי הוא כבר יודע. לפי דברי הרב גרונר הרבי ביקש ממנו להודיע לו על כל טיל שנופל בכל שעה ובכל זמן, עם מירב הדיווחים מהמקום. הרבי הוסיף שגם אם זה יהיה בשעת לילה מאוחרת.אשון, שיגר הרבי מסר מרגיע ומעודד לכל תושבי ארץ הקודש. המסר הגיע באמצעות מברק מיוחד: "שבת שלום ומבורך וכפסק דין תורתנו הקדושה תורה אור: וביום שמחתכם אלה השבתות וכבכל הלכה - לש
-כבר ביום שישי הראשון, מיד כשנחת צרור הטילים הרון ברורה: שמחה נראית ונגלית". המסר היה ברור - להוסיף בשמחה.
-לאור מברק זה, חסידי חב"ד יצאו בריקודים ברחובות הערים. כמו כן, [[טנקי המצוות]] של [[ניידות חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[דוד נחשון]], הגיעו לאזורים רבים ושימחו את התושבים ועודדו את ביטחונם.
-==== עוצמת הניסים ====
-וכפי נבואת הרבי, אכן החלו להגיע הדיווחים על ניסים ונפלאות שהתרחשו. בנינים התמוטטו אך אנשים יצאו משם חיים ללא פגע. 39 טילים נפלו על ישראל, ובניסי שמים איש לא נהרג מהם באופן ישיר.
-רק לאחר המלחמה, וכעבור שנים, הגיעו גילויים מרעישים מפי גורמי הביטחון, על הניסים המופלאים שהיו באותם ימים. לאחר יותר מעשר שנים מהמלחמה, שיחררה סוכנויות הביטחון של ארצות הברית הודעה, כי רק פסע היה בין סדאם לבין זריקת טילים כימיים על ישראל, וסדאם חוסיין שלח שלשה מטוסים עמוסים בחומרים כימיים לעבר ישראל, ובדעתו היה לפוצצם בישראל. הקלטות שנמצאו במשרדי סדם חוסיין, ופורסמו בשנת [[תשע"ד]], הוכיחו שסאדם פרס ראשי קרב כימיים ואף נתן הנחייה להשתמש בהם נגד ישראל אם משטרו יעמוד על סף קריסה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80030 הקלטות חושפות: ניסים ונפלאות במלחמת המפרץ] {{וידאו}}}}.
-ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], השבת הראשונה לאחר נפילת הטילים, הרבי חזר על דבריו שאין לפחד וארץ הקודש הוא המקום הבטוח ביותר. הרבי החל לדבר כי "אין בעל הנס מכיר בניסו" וכינה זאת כ[[נס|ניסים]] שלמעלה מדרך הטבע. הרבי הוסיף שאין צורך להגיע להכרת הניסים על ידי כך שקוראים בעיתונים שגוי אחד ירה טיל למעלה כדי לפגוע בבני ישראל ואחר כך בא גוי מחסידי אומות העולם ומפילו למטה.
-במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] דיבר הרבי דיבורים על כל מהלך מלחמת המפרץ, כאשר על חלק מהשיחות הורה הרבי לא לפרסמם. פעם אחת דיבר הרבי על מפלתו של הצורר בבצרה, על יסוד הפסוק "זבח לה' בבצרה", אולם הרבי הורה לא לפרסם חלק זה של השיחה.
-כמו כן שוגר טיל סקאד בודד של סאדאם חוסיין, ונפל במחנה צבאי בדהראן שבסעודיה. תוצאת פגיעתו של הטיל הייתה כעשרים ושמונה הרוגים. ירי טיל זה היה הטיל האחרון שבגדד זרקה קודם שהודיעה על כניעתה.
-=== פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח ===
-==== הפסק הראשון ====
-[[קובץ:פסק_הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|299x299 פיקסלים|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
-בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן, התכנסו חסידי חב"ד ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שמכיוון שהרבי מדבר על הכוח של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, מהראוי שה[[רב (תואר)|רבנים]] יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב [[דוד חנזין]] נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.
-ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון
-מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל
-הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.
-בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.
-לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.
-בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.
-==== הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו ====
-[[קובץ:הקראת_הפסק_דין_על_קברי_נשאי_חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
-ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]].
-ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.
-ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.
-למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.
-בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.
-=== אירועים ===
-* מוצאי [[כ' חשון]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את הקונטרס]] "[[קונטרס עץ חיים|עץ חיים]]" של [[הרבי הרש"ב]].
-* ליל [[כ"ה חשון]] - הרבי מחלק את המאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" של הרבי הרש"ב.
-* [[י"ט כסלו]] - הרבי מחלק את [[ספר התניא]] בהוצאה חדשה ומוגדלת.
-* [[כ"ז כסלו]], נר ג' ד[[חנוכה]] - [[חלוקת מטבעות|הרבי מחלק מטבע]] של דולר מיוחד בתור [[דמי חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").
-* [[י' שבט]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את המאמר]] "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" של [[הרבי הריי"צ]].
-* [[מלחמת המפרץ]] - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד ל[[פורים]].
-* [[ב' אייר]] - מוגש לרבי [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] מיוחד של רבני חב"ד לפיו [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. הרבי מקבל את הפסק בקורת רוח.
-* [[ו' אייר]] - בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע, מוכרזת לפני הרבי לראשונה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". כמו כן עודד הרבי את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הניגון עם מילים אלו]] במוצאי שבת ו' אייר.
-* [[ט"ו אייר]] - הרבי מחלק את ה[[קונטרס דבר מלכות (י"ב)|קונטרס "דבר מלכות"]], המכיל משיחותיו בנושא הגאולה, ומעודד לראשונה לעיני המצלמות ובהשתתפות קהל רב את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי אדוננו]].
-* [[ל"ג בעומר]] - הרבי מחלק מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר]]) - עליו מודפס מצד אחד "ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א", ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד - 770]]; ומהצד השני "יום הולדת [[אדמו"ר מהר"ש]] ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".
-* [[כ"ח סיון]] - מלאו חמישים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|בואו של הרבי לאמריקה]]. ביום זה מקבל הרבי ברכה מיוחדת מהחסידים ומשיב בברכה - שיחה, ואחריה מחלק את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]".
 == תשנ"ב ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ב]], [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]], [[התפרקות ברית המועצות]], [[ארמון למלך המשיח#הנחת אבן הפינה]], [[וכתתו חרבותם לאתים]], [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי]]}}
+[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]] | [[התפרקות ברית המועצות]] | [[ארמון למלך המשיח#הנחת אבן הפינה|הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח]] | [[וכתתו חרבותם לאתים]] | [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי|הפסק השלישי שהרבי הוא מלך המשיח]]
-=== האירוע הבריאותי ===
-{{ערך מורחב|ערך=[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]]}}
-=== התפרקות ברית המועצות, ===
-=== הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח, ===
-=== התחלת התממשות הייעוד וכתתו חרבותם לאתים, ===
-=== הפסק השלישי שהרבי הוא מלך המשיח ===
-====== ראשי תיבות השנה ======
-הרבי פירש במספר הזדמנויות את ראשי התיבות של השנה, כשהמפורסם מביניהם: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל", כמו גם: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''ה" או "'''ב'''ו" או "'''ב'''ם" וגם "'''ב'''תוכה".
-אך ישנם גם פירושים פחות מצויים כגון: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות [[בינה|'''ב'''ינה]]", "'''נ'''פלאות [[ברזל|'''ב'''רזל]]", "'''נ'''פלאת '''ב'''עינינו", "'''נ'''פלאות '''ב'''נין", "'''נ'''ו"ן '''ב'''ו", "'''ש'''לח '''נ'''א '''ב'''יד '''ת'''שלח", כמו כן האות ב' במספר השנה משמשת כאות השימוש לכל מילה שיש.
-====== אירועים ======
-הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].
 == תשנ"ג ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ג]], [[הסכמי אוסלו]], ‏‏‏[[מטה חב"ד לשלום העם והארץ]], ‏‏[[סאטלייט#מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג]]}}
+[[הסכמי אוסלו]] | [[סאטלייט#מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג|מעמד קבלת המלכות]]
-=== הסכמי אוסלו ===
-==== מטה חב"ד לשלום העם והארץ, ====
-=== מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג ===
-====== ראשי תיבות השנה ======
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ג'''דולות
-== תשנ"ד ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ד]],}}
-====== ראשי תיבות השנה ======
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ד'''גולות
-{{הערות שוליים}}

משתמש:א.י.ל./טיוטה/שנות הנונ"ים – הבדלי גרסאות