@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{טיוטה פרטית|הסברים=כן|שם=[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]]}}
+{{טיוטה ציבורית}}
 == תש"נ ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תש"נ]], [[התרגיל המסריח]], [[חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה]], ‏‏[[סאטלייט]]}}
+[[התרגיל המסריח]] | [[חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה|חידוש פעילות חברת תהלים העולמית]] | ‏‏[[סאטלייט]]
-=== ראשי תיבות השנה ===
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''יסים.{{הערה|התועדויות תש"נ חלק א' עמ' 38}}
-=== התרגיל המסריח ===
-==== התרגיל ====
-בעקבות סירובו של מר [[יצחק שמיר]] להצעת מזכיר המדינה של [[ארצות הברית]], למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורצועת עזה, החליט [[שמעון פרס]] לנסות להפיל את ממשלת שמיר. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר ב[[י"ח אדר|י"ח]] [[חודש אדר|אדר]], וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל באותו זמן, [[חיים הרצוג]], הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה.
-לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם יצביעו לו וכתמורה הבטיח לאגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון.
-ב[[ט"ז ניסן]] הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]], נעדרו מההצבעה,
-==== דעת הרבי ====
-בגלל סירובו של מר [[יצחק שמיר]] לקיים את הבטחתו בתיקון החוק [[מיהו יהודי]] והבטחת [[שמעון פרס]] לקיים אותו העניקו כמה מארגון הגג ועוד כמה עסקנים את התמיכה ל[[שמעון פרס|פרס]] בלי אישור הרבי.
-ב[[ו' בניסן|ו']] [[ניסן]] כשבועיים לפני המועד שנקבע לפרס לאחר הפלת ממשלת שמיר, עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי [[עודד בן עמי]] ושאל על דעתו של הרבי בקשר למצב בישראל שאין ממשלה. הרבי השיב שהצד הטוב שבדבר הוא שבמצב הביניים הנוכחי עד הקמת ממשלה חדשה ההחלטות והעניינים תלויים בידי שמיר ותקוותו של הרבי שהוא יעמוד בתוקף שתהיה [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], עם [[שלימות התורה]], ששלימויות אלו תלויות זו בזו.
-על השאלה האם כוונת הדברים היא ש[[יצחק שמיר|שמיר]] יכהן כראש הממשלה השיב [[הרבי]] שאינו מתערב בפוליטיקה, ועוד ועיקר שתקוותו שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה [[משיח]] צדקנו, אך במשך הרגעים עד שיבוא [[משיח]] צריך שתהיה השיטה כפי שיטתו של [[יצחק שמיר|שמיר]] שאי אפשר לוותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל ולפעול בזה בדרכי שלום.
-כאשר הופצו דברים אלו של [[הרבי]] החליטו שניים מחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]] ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' אברהם ורדיגר לא להצביע עבור [[שמעון פרס]]. [[אליעזר מזרחי]] סיפר לימים{{הערה|בראיון לשבועון בית משיח שי"ל לקראת י"א ניסן תש"ס - גל' 274. כמה מהפרטים לקמן עפ"י אותו ראיון.}} כי [[הרבי]] לא הורה לו כלל מה לעשות ואלא שפעל לפי מה שידע שזה תואם עם עמדתו של [[הרבי]]. מאידך הוא כן קיבל בשעת מעשה חיזוקים ומסרים שונים של עידוד ועמד בקשר עם [[המזכירות|מזכירות]] [[הרבי]] במשך כל אותם הימים שתוכנם להמשיך להתחזק. בערב [[חג הפסח]], דקה לפני הדלקת נרות של [[יום טוב]], טילפן אליו המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ומסר לו בשם [[הרבי]] (תוכן): {{ציטוטון|זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.}} כששאל מר [[שמעון פרס]], בענין נענה על ידי [[הרבי]]: {{ציטוטון|כשם שאיני מוסר על דבר שיחה זו שבין שנינו - איני עונהו על דבר זה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}. לאחר מכן כשנסע [[אליעזר מזרחי|הרב אליעזר מזרחי]] לחגוג את [[חג השבועות]] במחיצת [[הרבי]], לאחר שכבר הוקמה מחדש ממשלת הימין, עבר במעמד [[חלוקת דולרים]] לפני [[הרבי]], ו[[הרבי]] חייך אליו חיוך רחב. באותו ביקור כתב הוא ל[[הרבי|רבי]] שב[[חג השבועות|השבועות]] בשנה שעברה בירכו [[הרבי]] מבלי שאמר דבר: {{ציטוטון|שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה (והרים את שתי ידיו, חייך חיוך רחב והמשיך:) בכל המלחמות ומלחמות היהודים}}{{הערה|שבשעתו לא הצליח הרב מזרחי להבין למה ירמזון הדברים אך כעבור מספר חודשים התבררה הכוונה}}. במענה הדגיש [[הרבי]] בה ציטט הוא את הברכה מהשנה שעברה, וכתב: "והם בתקפם, כפשוט". תשובה נוספת שכתב הרבי [[אליעזר מזרחי|לרב מזרחי]] בעניין הייתה: "כיון שהדברים משתנים מיום ליום - '''ה' יעזרהו''' [[אזכיר על הציון]] וזכות הרבים מסייעתו".
-בשלהי חודש ניסן אישר [[הרבי]] לרב [[יוסף יצחק גוטניק]] לנסוע ל[[ארץ הקודש]] בשליחות [[הרבי]] לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]], ליישר את ההדורים עם חברי [[מועצת גדולי התורה]] ולשכנע אותם ש[[אגודת ישראל]] תצטרף לממשלה הצרה. כל עת השליחות עמד הרב [[יוסף יצחק גוטניק|גוטניק]] בקשר הדוק עם מזכירות [[הרבי]] כש[[הרבי]] מעביר לו מסרים והוראות בכתב ובעל פה.
-===== ההשלכות החב"דיות על התרגיל =====
-האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב"ד עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שטענו כי הוטעו על ידי כמה מעסקני [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] כאילו חב"ד אינה מתנגדת ומסכימה לממשלה בראשות פרס, וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו"רים מגור ומויזניץ מאחר שהאדמו"ר מ[[ויזניץ]] התחייב לפרס שכל חברי המפלגה יצביעו בעדו. כמו כן עדיין היו שהעלו ספיקות האם זו עמדתו החד משמעית של הרבי והעניקו פרשנויות שונות לדבריו לבן עמי. בחול המועד [[פסח]] ביום חמישי [[י"ז ניסן]] חיכו לרבי ליד המעלית שנים מעסקני [[גור]] ר' אלימלך ניימאן ור' פנחס גולדברג, ואמרו לרבי שיש להם שליחות מרבי [[יעקב אריה אלתר|יעקב אלתר]] בנו של [[שמחה בונם אלתר|האדמו"ר מגור]]. הרבי נכנס עימם ל[[גן עדן התחתון]] ושוחח איתם כעשרים דקות בתוקף רב כשתוך כדי אף דופק על הקיר. הרבי ציין בדבריו שבשיחה זו נוכחים המזכירים כדי שלא יסלפו את הדברים וכן השיב להם שהדברים שפורסמו בתקשורת{{הערה|שמהם הובן שאינו מתנגד לממשלת פרס}} לא באו מכאן.
-לכבוד יום הבהיר [[י' שבט]] [[ה'תש"נ]] - שנת הארבעים לנשיאות הרבי, הורה [[הרבי]] להדפיס הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של [[ספר התניא]].
-לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000 איש (!). לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת ל[[תפילת מנחה]] ו[[ערבית]]. למנחה התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב, ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על הארבעים שנה שעברו מתחילתת הנשיאות, ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר התניא (בפורמט
-גדול ובכריכה דקה) ושטר של דולר לצדקה.
-לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.
-=== חידוש פעילות חברת תהלים העולמית ===
-==== הפסקת פעילות החברה ====
-בשנת [[תש"ז]] התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי חברת תהלים העולמית את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל.
-בשנת תש"י שיגר אדמו"ר מהוריי"צ בקשות שישתדלו לכל הפחות פעם בשבוע לומר תהלים על קברי "מלכי בית דוד".
-גם לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] ו[[מלחמת ששת הימים]], כשהשליטה על [[ירושלים]] הייתה כולה בידי ישראל, לא חודשה פעילות החברה. מספר פעמים שאלו על כך את הרבי, אולם הרבי לא הגיב על כך.
-==== חידוש פעילות החברה ====
-בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תש"נ]] עורר הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] את הרב [[משה שמואל דייטש]], והציע את חידוש [[חברת תהלים העולמית|חברת התהלים]]. הרב [[שלום דוכמן|שלום הלוי דוכמן]] כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'[[האוהל|אוהל]]' קרא למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והורה לו להודיע לרב שלום הלוי דוכמן, לחדש את פעילות ה'חברה' עוד בחג השבועות באותה שנה. ההוראה הגיעה ל[[ארץ הקודש]] דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת ספר תהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה.
-הרבי ייחס חשיבות רבה לחברה הישנה-חדשה ומספר פעמים התקשרו מ[[מזכירות הרבי]] וביקשו את שמם ושם אמם של החברים, ופירוט הזמנים המדוייק של אמירת התהלים.
-=== סאטלייט ===
-==== 'חנוכה לייב' ====
-המונח נכנס לחב"ד החל מהשידור הראשון שהתקיים ב[[חנוכה]] [[תש"נ]]:
-בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]] לערוך מפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים. המוקדים הם - [[770]], [[ירושלים]], [[פריז]],[[מלבורן]] ו[[הונג-קונג]].
-במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.
-בשידור המיוחד נוטל [[הרבי]] חלק בגופו, כאשר עומד ב-770, צופה בכל מהלך השידור ונושא [[שיחה]] מיוחדת ששודרה לכל העולם. את [[12 הפסוקים]] אומרים ילדים מהמדינות השונות.
-מנחה השידור היה הרב [[שמואל קפלן]] ביחד עם יעקב (גר'י) לוין. היסטוריה
 == תנש"א ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תנש"א]], ‏‏‏[[התפרקות ברית המועצות]], [[כינוס השלוחות העולמי]], ‏‏[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], [[השיחה הידועה]], [[מלחמת המפרץ]], [[שנה שמלך המשיח נגלה בה]], [[המטה העולמי להבאת המשיח]], [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ‏‏[[קבלת המלכות]],  [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]],}}
+[[התפרקות ברית המועצות]] | [[כינוס השלוחות העולמי]] | ‏‏[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] | [[השיחה הידועה]] | [[מלחמת המפרץ]] | [[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] | [[המטה העולמי להבאת המשיח]] | [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] | ‏‏[[קבלת המלכות]] | [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]],
-=== ראשי תיבות השנה ===
-ראשי התיבות של השנה הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}. על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית.{{הערה|מענות קודש תש"נ מענה קצג.}}
-=== התפרקות ברית המועצות ===
-==== רקע ====
-מאז מותו של [[יוסף סטלין|סטלין]] התחולל ב[[ברית המועצות]] שינוי איטי במשטר.
-גאורגי מלנקוב, שעמד בראש השלטון הסובייטי במשך תקופה קצרה, הביא חודשים אחדים לאחר מותו של סטלין, לנפילתו של ראש ה[[נ.ק.ו.ד.|נ.ק.ו.ד]], באשמת "פשעים נגד המפלגה והמדינה", ראש ה[[נ.ק.ו.ד.]] נשפט ונגזר עליו עונש מוות.
-ניקיטה חרושצ'וב, ששלט ברוסיה בין השנים ה'[[תשי"ג]] - ה'[[תשכ"ד]], שחרר אסירי מחנות והביא לטיהורם של רבים מהם. בנאום מיוחד שנשא בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, הוא הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג סטלין, את פשעיו, את עריצותו ואת רצח ההמונים בכל תקופת שלטונו.
-==== נבואת [[הרבי]] ====
-בהתוועדות יום ב' של חג ה[[שבועות]] ה'[[תשכ"ד]] אמר הרבי לקהל שיאמרו [[לחיים]] לזכותם של יהודי [[רוסיה]]. תגובת הקהל הייתה אדישה, ולאחר כמה דקות אמר [[הרבי]] שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה.
-ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]], אמר הרבי ש[[ברית המועצות]] תתפורר.
-כשעלה גרובצ'וב לשלטון, אמר הרבי לפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שמסך הברזל עומד להיעלם. הרבי אמר כי יש לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי והורה לבנות שיכוני עולים עבור העולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה [[שיכון שמי"ר]] ב[[ירושלים]].
-==== תהליך ההתפרקות ====
-לקראת סוף שנות הלמ"ד נקלעה [[ברית המועצות]] לקשיים כלכליים.
-בשנת ה'[[תשמ"ה]] מונה מיכאיל גרובצ'וב לנשיא ברית המועצות. בשנת ה'[[תשמ"ז]] הכריז גרובצ'וב על שינוי במדיניות ברית המועצות, והכנסת שתי מושגים חדשים - '''גלאסונסט''' (פתיחות - יתר חופש אישי) ו'''פרסטרויקה''' (בנייה מחדש - יתר חופש כלכלי), בנסיון לחזק את הכלכלה. מהלך זה נחשב לתחילת ההתפרקות של ברית המועצות.
-בשנת ה'[[תש"נ]] החליטה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על ביטול השלטון היחידי של המפלגה [[קומוניזם|הקומוניסטית]], ופתיחת הבחירות לכלל המפלגות. בהמשך לכך פרשו מספר מדינות מברית המועצות והכריזו על עצמאות.
-ב[[כ"ז כסלו]] ה'[[תנש"א]] התפטר גרובצ'וב מתפקידו כנשיא ברית המועצות, דגל ברית המועצות הורד מן הקרמלין, וברית המועצות חדלה מלהתקיים.
-ב[[חודש תמוז]] פורקה גם ברית ורשה, שהייתה ברית צבאית שאיחדה את המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה.
-==== נסיון ההפיכה ====
-ב[[ח' אלול]] [[תנש"א]] הוטל עוצר על בית הנופש בו שהה מיכאיל גרובצ'וב, ולמחרת, בבוקר [[ט' אלול]], פרסמו כלי התקשורת הרוסיים הודעה דרמטית, האומרת כי סמכויותיו של מיכאיל גרובצ'וב בתור נשיא ברית המועצות ניטלות ממנו, ומועברות לסגנו גנאדי ינאייב.
-בנוסף, הכריזו כלי התקשורת על מצב חירום כללי בכל רחבי ברית המועצות, והחלת חוקי ברית המועצות על כל שטחי ברית המועצות.
-בד בבד נכנסו למוסקבה חיילי הצבא האדום, בליווי טנקים, והקיפו את הקרמלין, בנסיון לעצור את בוריס ילצין שהיה אמור לשוב מנופש, אך הדבר לא עלה בידם.
-===== דברי הרבי =====
-באותה תקופה החלה לפרוח פעילות חב"ד במוסקבה ובערים מרכזיות נוספות במדינות חבר העמים, מטעם לשכת "[[עזרת אחים]]".
-באותו שנה נערכו [[קעמפ|קעמפים]] בכל רחבי [[רוסיה]], ורבים מהבחורים שהפעילו אותם שהו באותה עת במוסקבה.
-לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על ההפיכה, פנו ראשי לשכת "עזרת אחים" אל הרבי בשאלה כיצד לנהוג, והרבי השיב: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה – כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות עד גמירא כמתוכנן. וה' יצליחם ויבשרו טוב. אזכיר על הציון}}.
-בעקבות תשובת הרבי, פרסמה לשכת "עזרת אחים" הודעה בכלי התקשורת בה נאמר כי המלאכה הגדולה אכן נמשכת לפי התכניות והפעילים ממשיכים לשקוד במרץ על יישום התכניות לקראת שנת הלימודים הבאה שתפתח כמתוכנן בעז"ה, והוסיפו כי "כשם שחסידות חב"ד החזיקה מעמד בעצמה והפיצה יהדות בארץ זו גם בימים הקשים באמת, כך תמשיך הפעילות החב"דית ברוסיה ואף תלך ותגבר בכל מצב".
-===== כישלון ההפיכה =====
-לאחר מספר ימים הודיע מיכאיל גרובצ'וב כי הוא מבטל את מצב החירום, ובד בבד נעצר סגן הנשיא ינאייב ומשתפי הפעולה איתו, ובכך הסתיים נסיון ההפיכה הכושל.
-=== חלק מתהליך הגאולה ===
-הרבי התייחס להתפרקות ברית המועצות כחלק מתהליך הגאולה.
-ב[[חודש מנחם אב|חודש אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]]  ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:
-{{ציטוט|תוכן=כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה שלחמה נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של בעל ההילולא דעשירי באב) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, מארחת ומכבדת את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -
-ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"}}
-=== כינוס השלוחות העולמי ===
-כינוס השלוחות העולמי הוא כינוס שנתי של שלוחות [[הרבי]] מרחבי העולם, המתקיים מדי שנה בסמיכות ל[[כ"ב שבט]] יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הכינוס מתקיים ב[[770]], במטרה לחזק את הקשר של השלוחות עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם השלוחות מתמודדות בעבודת השליחות במגוון סדנאות הרצאות ומפגשים.
-==== היסטוריה ====
-כינוס השלוחות העולמי הראשון התקיים בשנת [[תנש"א]], כאשר ביום ראשון [[כ"ו שבט]] אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת לשלוחות. כשלאחריה חילק הרבי שטרות לצדקה לשלוחות{{הערה|ראו '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/758457/ וידאו מאמירת השיחה לשלוחות וחלוקת הדולרים -כ"ו שבט תנש"א]'''.}}.
-הכינוס מיועד לנשים המשמשות כשלוחות הרבי ברחבי העולם, במתכונת דומה ל[[כינוס השלוחים העולמי]] המיועד לשלוחים הגברים. הכינוס מתקיים על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] המרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
-השלוחות משתתפות בכינוסים, הרצאות, סדנאות והתוועדויות שמתקיימות במשך כחמישה ימים בסמיכות לתאריך [[כ"ב שבט]] יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. השלוחות מחזקות ומקבלות כלים לעבודת השליחות בפיתוח ושגשוג בתי חב"ד והקהילות היהודיות שם הם משמשות בשליחות. בכינוס מתקיימת תמונה קבוצתית בחזית בניין 770 המפורסם. בסיום הכינוס נערך "באנקעט" סיום בו משתתפות כל השלוחות,היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ראו ערך [[השליחות היחידה]].}}, נושאי ה[[גאולה]] וה[[משיח]] מקבלים דגש מיוחד בכינוס.
-=== אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים ===
-אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים נוסדה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תנש"א]], (תחת השם "אגודת חסידי חב"ד בברית המועצות"), כדי לפעול עם יהודי רוסיה, וכדי לגאול את ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]] שנשארו ב[[רוסיה]].
-האגודה הוקמה כאשר הגיעו חברי המשלחת על מנת [[אוסף שניאורסון#המאבק להשבת האוסף|לגאול את הספרים מרוסיה]].
-חברי המשלחת היו הרבנים [[יצחק קוגן]], [[ברוך שלמה קונין]], [[שלום בער לוין|שלום בער לוינסון]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]], והם מונו לחברי האגודה. כמזכירת האגודה מונתה הגב' [[דבורה רחל (וירוניקה) קוגן]].
-כשחברי המשלחת חזרו ע"פ הוראת הרבי לרוסיה, [[חודש סיוון|בסיוון]] [[תנש"א]] כתב להם [[הרבי]]:
-{{ציטוטון|"אשרי חלקם ואשרי זכותם וכו' וכו'
-בארגון חב"ד ברוסיא - הרי התחילו בזה וימשיכו בכל הענינים שאין בהם מחלוקת - לאט לאט באופן דלמעט במחלוקת כפי האפשרי.
-מצו"ב חמשים דולר לכאו"א שי' - להחליף באופן רשמי ולחלק החילוף לצדקה ג' פעמים: בקשר לי"ב-י"ג תמוז, חודש אלול, ותחלת שנה הבע"ל.
-אזכיר עה"צ"}}
-במהלך השנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]] סבלה האגודה מהתנכליות והפגנות של לאומנים רוסיים, שמחו על הנסיון לפדות את הספרים.
-=== השיחה הידועה ===
-=== מלחמת המפרץ ===
-==== שנה שמלך המשיח נגלה בה ====
-=== פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח ===
-==== המטה העולמי להבאת המשיח ====
-==== האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, ====
-==== ‏קבלת המלכות ====
-=== אירועים ===
-* מוצאי [[כ' חשון]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את הקונטרס]] "[[קונטרס עץ חיים|עץ חיים]]" של [[הרבי הרש"ב]].
-* ליל [[כ"ה חשון]] - הרבי מחלק את המאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" של הרבי הרש"ב.
-* [[י"ט כסלו]] - הרבי מחלק את [[ספר התניא]] בהוצאה חדשה ומוגדלת.
-* [[כ"ז כסלו]], נר ג' ד[[חנוכה]] - [[חלוקת מטבעות|הרבי מחלק מטבע]] של דולר מיוחד בתור [[דמי חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").
-* [[י' שבט]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את המאמר]] "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" של [[הרבי הריי"צ]].
-* [[מלחמת המפרץ]] - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד ל[[פורים]].
-* [[ב' אייר]] - מוגש לרבי [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] מיוחד של רבני חב"ד לפיו [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. הרבי מקבל את הפסק בקורת רוח.
-* [[ו' אייר]] - בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע, מוכרזת לפני הרבי לראשונה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". כמו כן עודד הרבי את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הניגון עם מילים אלו]] במוצאי שבת ו' אייר.
-* [[ט"ו אייר]] - הרבי מחלק את ה[[קונטרס דבר מלכות (י"ב)|קונטרס "דבר מלכות"]], המכיל משיחותיו בנושא הגאולה, ומעודד לראשונה לעיני המצלמות ובהשתתפות קהל רב את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי אדוננו]].
-* [[ל"ג בעומר]] - הרבי מחלק מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר]]) - עליו מודפס מצד אחד "ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א", ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד - 770]]; ומהצד השני "יום הולדת [[אדמו"ר מהר"ש]] ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".
-* [[כ"ח סיון]] - מלאו חמישים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|בואו של הרבי לאמריקה]]. ביום זה מקבל הרבי ברכה מיוחדת מהחסידים ומשיב בברכה - שיחה, ואחריה מחלק את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]".
 == תשנ"ב ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ב]], [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]], [[התפרקות ברית המועצות]], [[ארמון למלך המשיח#הנחת אבן הפינה]], [[וכתתו חרבותם לאתים]], [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי]]}}
+[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]] | [[התפרקות ברית המועצות]] | [[ארמון למלך המשיח#הנחת אבן הפינה|הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח]] | [[וכתתו חרבותם לאתים]] | [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי|הפסק השלישי שהרבי הוא מלך המשיח]]
-====== ראשי תיבות השנה ======
-הרבי פירש במספר הזדמנויות את ראשי התיבות של השנה, כשהמפורסם מביניהם: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל", כמו גם: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''ה" או "'''ב'''ו" או "'''ב'''ם" וגם "'''ב'''תוכה".
-אך ישנם גם פירושים פחות מצויים כגון: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות [[בינה|'''ב'''ינה]]", "'''נ'''פלאות [[ברזל|'''ב'''רזל]]", "'''נ'''פלאת '''ב'''עינינו", "'''נ'''פלאות '''ב'''נין", "'''נ'''ו"ן '''ב'''ו", "'''ש'''לח '''נ'''א '''ב'''יד '''ת'''שלח", כמו כן האות ב' במספר השנה משמשת כאות השימוש לכל מילה שיש.
-====== אירועים ======
-הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].
 == תשנ"ג ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ג]], [[הסכמי אוסלו]], ‏‏‏[[מטה חב"ד לשלום העם והארץ]], ‏‏[[סאטלייט#מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג]]}}
+[[הסכמי אוסלו]] | [[סאטלייט#מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג|מעמד קבלת המלכות]]
-====== ראשי תיבות השנה ======
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ג'''דולות
-== תשנ"ד ==
-{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תשנ"ד]], [[התרגיל המסריח]], ‏‏‏[[התפרקות ברית המועצות]], [[חברת תהלים העולמית‎#הפסקת וחידוש פעילות החברה]], ‏‏[[סאטלייט]]}}
-====== ראשי תיבות השנה ======
-'''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ד'''גולות
-{{הערות שוליים}}

משתמש:א.י.ל./טיוטה/שנות הנונ"ים – הבדלי גרסאות