אבולוציה – הבדלי גרסאות

'''תאוריית ההתפתחות''', או בשמה האחר ה'''אבולוציה''', היא תאוריה שגויה הטוענת שהאוֹרְגָּנִיזְמִים בעולם התפתחו מיצורים בודדים ופשוטים למגוון הרחב והמורכב המוכר לנו כיום, באמצעות תהליכי שינוי גנטיים שנמשכו מליוני שנים. התאוריה אינה נכונה משום שהתורה מתארת כיצד ברא ה' את בעלי החיים השונים בצלמם ובדמותם, ומכיוון שהעולם קיים פחות מששת אלפי שנים.  

[[הרבי]] הסביר בהזדמנויות רבות, בעיקר ב[[אגרות קודש|מכתבים]], מדוע שיטה זו אינה תקפה, גם לא לפי ההנחות המקובלות בעולם המדע.  

תאוריה זו התפתחה אצלו לאחר שהוא הסתובב באיי הארכיפלג, והוא ראה שם סוגים רבים של פרושים (שם של עוף), אך כל אחד מהם היה עם סוג שונה של מקור שהתאים לאכילת [[מזון]] שונה – חרקים, קקטוסים וזרעים. על יסוד זה הוא קבע, כי בכל משפחה המקור עבר הסתגלות לסוג ה[[מזון]] שלו, ואם כן, הרי שבכל מין, השורד הוא זה שמתאים למקום ולמצב שבו הוא נמצא, ולכן המינים שהתקיימו בעולם הם אלו שעברו השתנות בכל דור בהתאם למצב באופן הטוב ביותר, כאשר שאר המינים נכחדו.

עוד קודם לפרסום התאוריה, החלו למצוא במקומות שונים בכדור הארץ מאובנים (מאובן הוא יצור שבמשך תהליך ממושך התלוי בתנאי טבע מסוימים נהפך להיות כאבן, או שהוא הותיר את טביעת גופו באבן).  

היו כמה בודדים, ומהם בעל התפארת ישראל, [[הראי"ה קוק]]{{הערה|אגרות הראי"ה, אגרת קיז.קלד. שמונה קבצים א' עמ' תקצד. אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות, עמ' תקלז.}}{{הערה|הוא עצמו טען כי צריך לשנות כמה פרטים בתאוריה, לפני שמקבלים את כולה.}} והרב גדליה נדל{{הערה|ראה ב'שיעורי ר' גדליה' על פרשת בראשית.}} שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, ש[[הקב"ה]] ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.

את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה ש[[הקב"ה]] ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו [[הקב"ה]] החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים{{הערה|הרב נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת. בשונה מתלמידו ר' יצחק שילת - כותב הספר, שחלק עליו בהערה שם.}}.

את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש ש[[הקב"ה]] "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת ה[[קבלה]].

רעיון האבולוציה היא תאוריה. במחקר תופעות הטבע יש להבחין בהבדל שבין תאוריה לבין תופעה. התאוריה היא ניסיון אנשי המדע להסביר את המציאות הכוללת בתוכה מכלול תופעות, על התאוריה להסביר את מניעיהן וסבתן של התופעות וההתרחשויות ללא סתירות, לרוב פיתוחה של התאוריה נעשית עם התחשבות בהנחות רווחות ומידע על חוקי טבע. אולם אין בכוחם של החוקרים לקבוע כי תאוריה זו היא אכן ההסבר הנכון למציאות, התאוריה אינה מדע ניסיוני שניתן לראותה בעין, אלא באה 'להסביר' את מניעיהן וסיבתן של דברים הנראים לעין (אכן לעיתים תאוריות מתקבלות כאמיתות כמעט מוחלטות, להיותן מסבירות תופעות באופן מושלם ומדויק).  

אמתותה של תאוריה תלויה אם כן בניסוי השלכותיה וטענותיה ומחקר מדעי הכולל תצפית (אמפירי) לאישושה של התאוריה. כלומר, קבלתה של תאוריה כאמת תלויה אם ורק אם הטענות עליהם מתבססת התאוריה מוכחות יותר ופשוטות יותר להבנה במבחן חוקי הטבע.  

ובענייננו, תאוריית האבולוציה חסרה הוכחות וניסיונות אלו:  

בנוסף לכך, לפי תאוריות אלו, יצירת העולם התחילה בתהליך של התחברות אטומים בודדים או חלקיקי אטומים, והרי צבירתם והתגבשותם נעשתה בתהליכים מתוך שינויים '''בלתי מוכרים לחלוטין'''.  

#הגמרא מביאה את דרשתו של רבי חנינא בר פפא: בשעה שאמר [[הקב"ה]] "למינהו" באילנות, נשאו הדשאים קל וחומר בעצמן, ואמרו שאם רצונו של [[הקב"ה]] שהמינים יצאו בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד, יש כאן [[קל וחומר]]: הרי אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, ובכל זאת, אמר [[הקב"ה]] "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד ממיני הדשאים יצא למינו. פתח '[[שר העולם]]' ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".

אחת המצוות שנזכרו הכי הרבה בתורה היא [[מצוות השבת]]. למצווה זו ניתנו ב' טעמים: '''א'''. זכר ל[[מעשה בראשית]]. '''ב'''. זכר ל[[יציאת מצרים]].  

גם לגבי [[נ' אלפים יובלות|שבע השמיטות הקבליות]] המוזכרות בספר התמונה, שבכל אחת מהן 7,000 שנה, מבואר בחסידות שלפי האריז"ל השמיטה שלנו (שהיא השמיטה השניה - שכנגד ספירת הגבורה), היא השמיטה היחידה בה יש עולם גשמי{{הערה|תורה אור שמות נא, ד. ובמקורות נוספים - ראה בערך [[נ' אלפים יובלות]].}}.

על פי הספירה בה אנו משתמשים, אנו עומדים 5784 שנה מזמן '''בריאת העולם''', אך על פי שיטות אלו, זה רק מזמן שבו אדם הראשון נתוודע למהותו.