![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שקר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הוספת כותרת משנה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה | {{קשר חב"די|}} | ||
{{עריכה}} | |||
'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר. | '''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר. | ||
==בתורה== | |||
התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}. | התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה]]{{הערה|בראשית, יב יג.}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה|בראשית, כ.}}) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה|בראשית,כו ו.}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך. | יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה]]{{הערה|בראשית, יב יג.}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה|בראשית, כ.}}) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה|בראשית,כו ו.}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך. | ||
=== לקיחת יעקב את הברכות מעשו === | |||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[לקיחת הברכות]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[לקיחת הברכות]]}} | ||
בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון|גם ברוך יהיה}}. | בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון|גם ברוך יהיה}}. | ||
==בהלכה== | |||
ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה. | ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה. | ||
*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה|כתובות, טז:}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה|אבן העזר, סה א.}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה|[[יהושע פלק כץ|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה". | *במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה|כתובות, טז:}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה|אבן העזר, סה א.}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה|[[יהושע פלק כץ|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה". | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*[[אמת]] | *[[אמת]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://drive.google.com/file/d/1L5SAM49dOc6dMeYjoojianHV951ai6oU/view עמוד תכו (430)] [[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] {{דרייב}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
{{קרד}} | |||
גרסה אחרונה מ־15:38, 16 בדצמבר 2025
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.
בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות, כג ז) לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה[1].
התורה אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).
יש לציין כי אברהם הציג לפרעה[2] (ומאוחר יותר גם לאבימלך מלך גרר[3]) את שרה אשתו כאחותו, וגם יצחק אמר לתושבי גרר הפלשתים שרבקה היא אחותו ולא אשתו[4], וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.
לקיחת יעקב את הברכות מעשו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – לקיחת הברכות |
בסוף פרשת תולדות[5] מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מעשו בנו הגדול לצוד לו ציד ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה רבקה היודעת שיעקב הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה עיוור. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: "מי אתה בני?", ויעקב השיבו, "אנוכי עשו בכורך". גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב "אתה זה בני עשו?", ויעקב ענה "אני". לפי המדרש ורש"י, לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: "גם ברוך יהיה".
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.
- במחלוקת שבברייתא "כיצד מרקדין לפני הכלה?"[6] נקבעה ההלכה לפי בית הלל כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"[7]. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה[8] ומפני השלום[9] ומפני שנאה במעשיה הטובים[10] או שנאה בעיני בעלה[11]. רבי משה לימא, בפירושו "חלקת מחוקק", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
- התלמוד הבבלי מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד מסכת כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים אינטימיים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו והכנסת האורחים של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם[12].
- במסכת יבמות נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"[13]: אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום}}. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:
- הבן איש חי פסק כי מותר לזייף צוואה של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה בערכאות של גויים: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"[14] כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.
נביא שקר[עריכה | עריכת קוד מקור]
נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם ה' או מתנבא בשם עבודה זרה. הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר ועונשו מוות, הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים[15].
משיח שקר[עריכה | עריכת קוד מקור]
משיח שקר הוא אדם שהכריז על עצמו כמשיח, ולא התקיימו בו התנאים הנדרשים של משיח[16].
שבועת שקר[עריכה | עריכת קוד מקור]
האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראו ספר חרדים (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך בספר יראים (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג".
- ↑ בראשית, יב יג.
- ↑ בראשית, כ.
- ↑ בראשית,כו ו.
- ↑ בראשית, כז ו.
- ↑ כתובות, טז:
- ↑ אבן העזר, סה א.
- ↑ ר"י מיגאש על הסוגיה
- ↑ ריטב"א על הסוגיה
- ↑ דרישה על הטור
- ↑ מהרש"א על הסוגיה
- ↑ בבא מציעא, כג:
- ↑ יבמות, סה.
- ↑ שו"ת תורה לשמה, סימן שעא
- ↑ דברים, יח כב.
- ↑ רמב"ם מלכים, יא ד.
