ג' בתמוז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חודש תמוז}}
+{{פתיח יום}}
-'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]].
 ==אירועים ביהדות==
-*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.
+*ב'תפ"ט – אירע הנס של [[שמש בגבעון דום]] על ידי [[יהושע בן נון|יהושע]] ב[[מלחמת מלכי הדרום]].
-*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.
-*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.
-==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
+==ימי חב"ד==
-*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].
+[[קובץ:עיתון_הגאולה_38.png|ממוזער|עיתון הגאולה שיצא 3 ימים אחרי ג' בתמוז]]
-*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]].
-יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,
-ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
-.
-*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
-(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].
-בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש ביום זה, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. קיימים בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] דעות שונות. לחלקם הוא אינו יום הילולא ואינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך. למרות שרוב המשפיעים בקבוצה זו הולכים ל[[אוהל]] הק' במשך השנה.
+===אירועים===
-חלק אחר של חסידים נוהג ביום זה במנהגי ההילולא, בהשתטחות בהאוהל כתיבת פ"נ הדלקת נר וכו'. למרות חילוקי הדעות חסידי חב"ד תמימי דעה שיום זה אינו כשאר ימי הסתלקות הצדיקים בדורות עברו.
+*[[תרי"א]] – התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].
+*[[תרפ"ז]] – [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (שהתחיל ב[[ט"ו סיוון]] [[תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קוסטרמה]]. יום זה מוגדר על ידי הרבי כ[[אתחלתא דגאולה]], ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים [[תחנון]] ביום זה.
-==עניינו==
+*[[תשנ"ד]] – [[הרבי]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהרבי [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]], והמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]].}}, הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]. בשיחה אחרת של הרבי מובאת התייחסות ברורה יותר לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כ[[נשמה]] בגוף בריא (הייתה [[הסתלקות]] ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]] וגם ה[[נשמה]] בגוף הייתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה – הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה – מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכש[[נשמה|נשמות]] בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
-ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.
+(ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).}}. בהקשר לכך, מזכירים חסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].
-הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.
+עם זאת מעורר היום את [[ציפיה לגאולה|הציפיה]] ו[[עד מתי|התביעה]] לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת ב[[הגאולה השלימה|גאולה השלימה]].
-דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}
+*[[תשס"ד]] - התקיימה לראשונה [[עצרת גאולה ומשיח]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]].
-אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]].
-הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).
+===[[יום הולדת|נולדו]]===
+*[[תשי"א]] – הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], כיהן כ[[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת חח"ל צפת]] ובקהילת חב"ד בעיר.
+*[[תשי"ג]] – הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ור"מ בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]].
-התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.
+===[[פטירה|נפטרו]]===
+*[[תנש"א]] – הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי|יהושע שניאור זלמן סרברנסקי,]] [[שליח]] [[הרבי]] [[אוסטרליה|באוסטרליה.]]
-וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}
+==עניינו==
+הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא [[הרבי הריי"צ]] ממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}}. אך לאחר מכן, לאחר הגאולה הסופית ב[[י"ב תמוז]], התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג' תמוז באותה השנה נהפך לטוב{{הערה|ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.}}.
+יותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה [[י"ב תמוז]]: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות הייתה '''לצורך''' עליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של גאולה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.}}. ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את י"ב-י"ג תמוז ולא את ג' תמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' תמוז הייתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) – עם זאת {{ציטוטון|חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.}}.
+יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים ל[[הפצת המעיינות חוצה]]; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה – הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.}}.
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}
+*[https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18695.htm '''מהותו של ג' תמוז: הרב גינזבורג מסביר'''] באתר {{הגאולה}}.
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/3_tammuz לקוטי שיחות מועדים - ג' תמוז] {{מפתח}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}
+*[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%92%27%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96 '''תגית ג' תמוז'''] באתר {{הגאולה}}.
+*'''[https://chabad.info/moshiach/160411/ "ג' תמוז פועל גאולה מכל השאלות והספקות!"]''' – לקט שיחות הרבי בנושא ג' תמוז, בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]], באתר {{אינפו|}}
+*[https://www.hageula.com/vid/kinusim/24725.htm '''הרב איצ'ה קראוס: מהותו של ג' בתמוז'''] באתר {{הגאולה}}
+*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76443 "זקניך ויאמרו לך" ● מיוחד]''' באתר {{אינפו|}}
+*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] – {{חב"ד בישראל}}
+*[https://www.hageula.com/israel_hags/3_tamuz/23561.htm '''המשמעות הפנימית והאמיתית של ג' תמוז'''] מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר {{הגאולה}}.
+*[https://chabad.info/moshiach/277907/ '''האם אנחנו מתעלמים ממה שקרה בג' תמוז תשנ"ד?'''] {{אינפו}}
+*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/160276/ למהותו של ג' תמוז בתורת הרבי]''', באתר {{אינפו|}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82533 ג' תמוז אינו יו"ד שבט! ● ראיון עומק] עם הרב [[יוסף הכט]], באתר {{אינפו|}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק] עם הרב [[זושא פוזנר]], באתר {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/moshiach/1101062/ ציטוטים מהרבי על יום ג' תמוז] {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/tag/%d7%92-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%96/ תגית: ג' תמוז באתר] {{אינפו}}
+* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62473 '''לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה"'''] • משא מאלף{{וידאו}} - {{אינפו}}
+* '''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47092 ג' תמוז תשנ"ד ● מה לא קרה בתאריך הזה]''' - מאמר מאלף, {{אינפו}} ב תמוז התשס"ט (24.06.2009)
+*[https://chabad.info/magazine/373593/ '''"בג' תמוז האמונה צריכה לבעור בחוזקה" • ראיון מאלף'''] הרב [[יוסף העכט|יוסף הכט]] {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/blogs/492035/ '''יודעים שאין כאן סילוק! • טור דעה'''] {{אינפו}}
+* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39325 '''"לא מבינים. נצמדים לדברי הרבי" ● ראיון'''] באתר {{אינפו}}
 {{להיום יום|ג'|תמוז}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]
+[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תמוז|ב ג]]