ספר הזוהר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|זוהר}}
 [[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]]
-'''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב מ[[מדרש|מדרשים]] על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]"), וכן ביאורים מכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]]"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב רבי לוי יצחק, אביו של הרבי (ראו ערך "[[ליקוטי לוי יצחק]]").
+'''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב מ[[מדרש|מדרשים]] על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[משה קורדובירו|רמ"ק - רבי משה קורדובירו]], ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]"), וכן ביאורים מכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]]"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] (ראו ערך "[[ליקוטי לוי יצחק]]").
 ==חלקיו==
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ו[[מדרש]] הנעלם על ה[[תורה]], ששפתו מעורבת [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק ב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא]] וה[[נשמה]].
-עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]].
+עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק (תלמיד רשב"י)|רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]].
 חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.
@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 פירוש מפורסם לזוהר הוא פירוש "הסולם" של המקובל והאדמו"ר הרב יהודה לייב אשלג שהייתה לו שיטה משלו בתורת הקבלה. הפירוש כולל תרגום מלא לכל ספר הזוהר, בתוספת ביאורים והרחבות לבאר את פנימיות הדברים במקומות הנצרכים לכך. ביאורים אלה נכתבו לפי שיטתו של הרב אשלג. בנוסף כתב הרב אשלג גם הקדמה לזוהר ופתיחה לחכמת הקבלה, שגם הן נכתבו פי שיטתו ונדפסו כהקדמה לפירושו.
 הרבי כותב אודות פירוש "הסולם": "ומה שכתב אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות." {{הערה|אגרות קודש, כרך יא, איגרת ג'תרסג.}}
-(וראו לקמן על ביקורי אדמור"י אשלג אצל הרבי (וראו גם הערה 4).
+(וראו לקמן על ביקורי אדמור"י אשלג אצל הרבי (וראו גם הערה 6).
-תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר "מתוק מדבש" של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.
+החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא "מתוק מדבש"{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל על ידי גדולי ישראל בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד - וכן אצל חסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט נחשב למוסמך ביותר.
 == רבותינו נשיאינו וספר הזוהר ==
-[[קובץ:התחלה ביאורי הזהר.png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזוהר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]]
+[[קובץ:התחלה ביאורי הזהר.png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]]
 שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה על ידי רבי [[חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].
@@ שורה 96: / שורה 96: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+{{מיזמים
+| חב"דציטוט = זוהר
+}}
 *[[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/zuar/ ספר הזוהר בחסידות חב"ד]
 *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3665726 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר] באתר חב"ד.אורג