ארמית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי"{{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{הערה|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם{{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}.
-==בדברי רבותינו נשיאנו==
+==בדברי רבותינו נשיאינו==
 "...לא יכולה השפה להחשב יסוד חיוני בקיומנו, כי עוד בימי קדם שימשה ארמית כשפת דיבור של העם: חלקים של התנ"ך, כמעט כל תלמוד בבלי, הזוהר ועוד, נכתבו בלשון הארמית{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/20/34/274 תורת מנחם כ' עמ' 274}}.
-(מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. אגרות קודש, כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה].)
+ישנו מכתב מהרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. (אגרות קודש, כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה].)
 ==לקריאה נוספת==