בעלי התוספות – הבדלי גרסאות

{{לעריכה|ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די}}

'''בעלי התוספות''' הוא הכינוי לקבוצת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת ה[[ראשונים]], בעיקר ב[[צרפת]] ו[[אשכנז]]. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על ה[[תלמוד בבלי]] שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף ה[[גמרא]].  

שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית{{הערה|עיין בהקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא}} שלא כשיטתו של [[רש"י]], שיטתו של [[רש"י]] היא להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערבב בה נושאים אחרים, אך שיטתו של תוספות היא שיטה עיונית ופלפולית, דבר שניתן לראות ביתר שאת בפירושם על הגמרא, ששם הם מקשים מגמרות אחרות ומתרצים מגמרות וממקורות שונים אחרים.

כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד [[פירוש רש"י]], פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד{{הערה|ראה בדפי הגמרא}}.

בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלת הסוגיות היו רושמים לפניהם.  

[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לכמה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|לדוגמא, הרב [[ברוך פריז]].}} שלימוד הגמרא שלהם צריך לכלול בנוסף ל[[פירוש רש"י]], גם {{ציטוטון|איזה תוס' מלוקטים}}{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=237 כרך ח עמוד קצט]. וראו עוד ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=95 כרך יא עמוד סב]. לאידך ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=417 כרך ב עמוד שנ"א].}}.

*[[ר"י הזקן]]

*[[רבינו תם]]

*[[רבינו פרץ]]

*[[מהר"ם מרוטנבורג]]

 

*[[פירוש רש"י]]