מגילת אסתר – הבדלי גרסאות

חטא ההשתתפות בסעודה: קישורים חיצוניים
שולם ס. (שיחה | תרומות)
הוספת קטגוריה
 
(83 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]
[[קובץ:מגילת אסתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגילת אסתר]]


'''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור [[חג הפורים]].
'''מגילת [[אסתר]]''' היא אחד מעשרים וארבע ספרי הקודש, בחלק ה'כתובים' של ה[[תנ"ך]] המספרת את סיפור [[חג הפורים]].
המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בערב ובבוקר.
 
המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בלילה ובבוקר.


ב[[חסידות חב"ד]] נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]].
ב[[חסידות חב"ד]] נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]].
==סיפור המגילה==
==סיפור המגילה==
המאורעות המתוארים במגילת אסתר אירעו במהלך גלות בבל, זמן קצר לפני בניית [[בית המקדש השני]], תחת מלכותו של המלך [[אחשורוש]] שמלך בפרס ומדי ושלט על 127 מדינות{{הערה|ועל פי הסבר הגמרא, כלל שלטונו את העולם כולו.}}.
[[קובץ:מגילת אסתר.jpg|שמאל|250px|מגילת אסתר]]
*'''פרק ראשון''' מתאר סדרת משתאות ראוותניים שערך המלך אחשורוש לשריו, שרי המדינות שבמלכותו, ולתושבי עירו - עיר הבירה [[שושן]]. במהלך המשתאות קרא למלכה, [[ושתי]], להתייצב לפניו והיא סירבה. לאור זאת, הוציאה המלך להורג והוציא פקודה לכל מדינות שלטונו בה קבע שהגברים יהיו השליטים על נשותיהם.
[[קובץ:הרבי מגילה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מגילת אסתר]]
*'''פרק שני''' מספר על ניסיונותיו של אחשורוש למצוא מלכה חילופית, שבסיומם בוחר ב[[אסתר המלכה|אסתר]] - בת דודו של [[מרדכי היהודי]] - כמלכה. הפרק מסתיים בהצלחתה של אסתר לסכל, בעזרת מרדכי, ניסיון התנקשות בחיי המלך על ידי שני סריסיו, בגתן ותרש.
[[קובץ:הרבי מגילה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מגילת אסתר]]
*'''פרק שלישי''' מספר על עלייתו לגדולה של השר [[המן]], שפקד על כל הציבור להשתחוות לו; וכאשר סירב מרדכי לכרוע ולהשתחוות בפניו, החליט לגזור גזירת השמדה על העם היהודי כולו - באישור המלך.
[[קובץ:הרבי מגילה3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מגילת אסתר]]
*'''פרק רביעי''' מתאר את פעולותיו של מרדכי לביטול גזירת ההשמדה הנוראית: ראשית, קריאת צום ותפילה; ושנית, קריאה לאסתר המלכה לבוא לעזרת עמה ולהכנס אל המלך לבקש את ביטול הגזירה.
המאורעות המתוארים במגילת אסתר אירעו במהלך גלות בבל, תחת מלכותו של המלך [[אחשורוש]] שמלך בפרס ומדי ושלט על 127 מדינות{{הערה|ועל פי הסבר הגמרא, כלל שלטונו את העולם כולו.}}. באותה תקופה עמד [[בית המקדש השני]] שמם - לאחר שהחל להבנות בשנת ג'ש"צ, אך בנייתו הופסקה עם עלות אחשוורוש לשלטון בשנת ג'שצ"ב.
*'''פרק חמישי''' מספר על כניסתה של אסתר למלך, בה היא נושאת חן לפניו, והם מסכמים על מפגש למחרת למשתה של המלך, המלכה והמן. בינתיים מחליט המן לעשות עץ בגובה חמישים אמה, ולתלות עליו את מרדכי.
 
*'''פרק שישי''' מספר כיצד נודדת שנתו של המלך בלילה שלפני המשתה, ואז קוראים לפניו בספר זכרונותיו בדיוק את הקטע המתאר כיצד הציל אותו מרדכי ממוות. המלך נזכר שמרדכי לא קיבל על כך גמול, ואז, כשמגיע המן לבקש מהמלך לתלות את מרדכי - מתהפך הגלגל, והמלך מצווה על המן להוביל את מרדכי על הסוס המלכותי ולקרוא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
מאורעות המגילה מתחילים בשנת ג'שצ"ה, שהיא השנה השלישית למלכותו של אחשוורוש, אז ערך את המשתאות והרג את המלכה [[ושתי]]{{הערה|לאחר שסירבה להתיצב לפניו}} ; ממשיכה בגזירת [[המן האגגי|המן]] שנחתמה ב[[י"ג ניסן]] בשנת ג'ת"ד, שנת שתים עשרה למלכותו; ב[[י"ד באדר]] בשנה שלאחריה - ג'ת"ה - ניצחו היהודים את אויביהם וכעבור שנה, בשנת ג'ת"ו (שהייתה השנה האחרונה למלכותו של אחשוורוש), נקבע יום זה ל[[חג הפורים]]{{הערה|1=על פי [[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&hilite=81ac685d-f89f-4473-9ea9-4e55eced30a3&st=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%A8&pgnum=155 סדר הדורות חלק א', שנת ג'שצ"ה ואילך].}}.
*'''פרק שביעי''' מתאר את המשתה של המלך והמן אצל המלכה, בו מתחננת המלכה לבטל את גזירת המן כשהיא חושפת לפניו לראשונה את מוצאה היהודי. המלך מתכעס ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
 
*'''פרק שמיני''' ממשיך ומתאר כיצד נותן המלך לאסתר ולמרדכי את בית המן, ומוציא פקודה המתירה ליהודים להתגונן ולהתנקם בכל מי שינסה להשמידם. כמו כן נוחל מרדכי כבוד גדול בחצר המלך.
====תקציר פרקי המגילה====
*'''פרק תשיעי''' מתאר את היום המיועד להשמדת היהודים - י"ג אדר - בו "נהפוך הוא", והיהודים נוחלים ניצחון גדול בכל מושבותיהם. לאחר מכן מתואר כיצד נקבע יום המנוחה מהמלחמה, י"ד באדר, לחג ה[[פורים]] ומעשה המאורעות נכתב על ידי אסתר כ"אגרת הפורים".
*'''פרק ראשון''' מתאר סדרת משתאות ראוותניים שערך המלך אחשורוש לשריו, שרי המדינות שבמלכותו, ולתושבי עירו - עיר הבירה [[שושן]]. במהלך המשתאות קרא למלכה, ושתי, להתייצב לפניו והיא סירבה. לאור זאת, הוציאה המלך להורג.
*'''פרק שני''' מספר על ניסיונותיו של אחשורוש למצוא מלכה חילופית, שמסתיימים בשנה השביעית למלכותו (היא שנת ג'שצ"ט), אז הוא בוחר ב[[אסתר]] - בת דודו של [[מרדכי היהודי]] - כמלכה. הפרק מסתיים בהצלחתה של אסתר לסכל, בעזרת מרדכי, ניסיון התנקשות בחיי המלך על ידי שני סריסיו, בגתן ותרש.
*'''פרק שלישי''' מספר על עלייתו לגדולה של השר [[המן האגגי|המן]], שפקד על כל הציבור להשתחוות לו; וכאשר סירב מרדכי לכרוע ולהשתחוות בפניו, החליט לגזור גזירת השמדה על העם היהודי כולו - באישור המלך.
*'''פרק רביעי''' מתאר את פעולותיו של מרדכי לביטול גזירת ההשמדה הנוראית: ראשית, קריאת [[צום]] ו[[תפילה]]; ושנית, קריאה לאסתר המלכה לבוא לעזרת עמה ולהכנס אל המלך לבקש את ביטול הגזירה.
*'''פרק חמישי''' מספר על כניסתה של אסתר למלך, בה היא נושאת חן לפניו, והם מסכמים על מפגש למחרת למשתה של המלך, המלכה ו[[המן האגגי|המן]]. בינתיים מחליט [[המן האגגי|המן]] לעשות עץ בגובה חמישים אמה, ולתלות עליו את מרדכי.
*'''פרק שישי''' מספר כיצד נודדת שנתו של המלך בלילה שלפני המשתה, ואז קוראים לפניו בספר זכרונותיו בדיוק את הקטע המתאר כיצד הציל אותו מרדכי ממוות. המלך נזכר שמרדכי לא קיבל על כך גמול, ואז, כשמגיע המן לבקש מהמלך לתלות את מרדכי - מתהפך הגלגל, והמלך מצווה על [[המן האגגי|המן]] להוביל את מרדכי על הסוס המלכותי ולקרוא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
*'''פרק שביעי''' מתאר את המשתה של המלך ו[[המן האגגי|המן]] אצל המלכה, בו מתחננת המלכה לבטל את גזירת [[המן האגגי|המן]] כשהיא חושפת לפניו לראשונה את מוצאה היהודי. המלך מתכעס ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
*'''פרק שמיני''' ממשיך ומתאר כיצד נותן המלך לאסתר ולמרדכי את בית [[המן האגגי|המן]], ומוציא פקודה המתירה ליהודים להתגונן ולהתנקם בכל מי שינסה להשמידם. כמו כן נוחל מרדכי כבוד גדול בחצר המלך.
*'''פרק תשיעי''' מתאר את היום שהיה מיועד להשמדת היהודים - י"ג אדר - בו "נהפוך הוא", והיהודים נוחלים ניצחון גדול בכל מושבותיהם. לאחר מכן מתואר כיצד נקבע יום המנוחה מהמלחמה, י"ד באדר, לחג ה[[פורים]] ומעשה המאורעות נכתב על ידי אסתר כ"אגרת הפורים".
*'''פרק עשירי''' חותם בקצרה בכך ששאר מאורעות מלכות אחשורוש נכתבו בספרי דברי הימים של פרס ומדי, ומתאר את גדלותו של מרדכי כמשנה למלך.
*'''פרק עשירי''' חותם בקצרה בכך ששאר מאורעות מלכות אחשורוש נכתבו בספרי דברי הימים של פרס ומדי, ומתאר את גדלותו של מרדכי כמשנה למלך.


==סעודת אחשוורוש==
===סעודת אחשוורוש===
===במגילה===
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודת אחשוורוש]] {{*}} [[ושתי המלכה]]}}
משתה אחשוורוש מתואר באריכות לפי ערך בפרקו הראשון של מגילת אסתר:{{ציטוט|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ.|מקור=אסתר פרק א פסוקים ב-ח.}}
מגילת אסתר פותחת בתיאור '''סעודת אחשוורוש''' - סדרת משתאות שקיים המלך [[אחשוורוש]], בעיר מלכותו [[שושן הבירה]] בשנה השלישית למלוכתו: המשתה הראשון נערך במשך מאה ושמונים יום, לשריו ועבדיו. והמשתה השני נערך במשך שבעה ימים, לתושבי העיר שושן. במקביל למשתה השני התקיים משתה נשים על ידי המלכה [[ושתי]]. בשתי המשתאות מתארת המגילה פאר ראוותני ושפע גדול אותו הציג אחשוורוש בפני המשתתפים, על מנת להראות את כבודו וגדולתו.


===מניעים===
ביום השביעי למשתה קרא המלך למלכה ושתי לבוא לפניו כדי להציג את יפיה בפני הנוכחים. המלכה סירבה, ובשל כך קצף עליה המלך ולאחר התייעצות עם חכמיו, החליט להדיח אותה מכס המלכה ולהרוג אותה. כמו כן, הוציא פקודה לכל מדינות שלטונו בה קבע שהגברים יהיו השליטים על נשותיהם.
המניע למשתאות אלו על פי פשוטו של מקרא{{הערה|רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.}} הוא שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהיתה מלכותו בשיא תוקפה.


אחרים מפרשים כי באותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו{{הערה|1=אבן עזרא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=56&hilite= מנות הלוי עמוד כח].}}. ויש מפרשים על פי דברי התרגום שני{{הערה|תרגום א, א.}} כי בניגוד לתחילת מלכותו בה מלך אחשוורוש בכל העולם, באותה התקופה נחל מפלה בשדה הקרב ומספר מדינות מלכותו קטן. ולמרות זאת כיוון שראה כי נשארו כל ישראל תחת מלכותו, ראה בזה אחשוורוש אות וסימן לשליטתו עליהם, וברוב שנאתו אליהם רצה לטמאם בסעודתו.{{הערה|פירוש 'מגילת סתרים' א, ב.}} לדברי כמה מן הפרשנים סיבת המשתה היה לצורך חישוב תמונת מצב בתחומים הכלכליים והביטחוניים ("חֵיל פָּרַס וּמָדַי"). בסעודה זו רצה גם לבסס את שלטונו המלכותי בשל כך הגדיל להראות את עוצמת עשירותו וכוחו וכתיאור המגילה: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". כהמשך לאמור כותב ר' שלמה אלקבץ בפירושו מנות הלוי, מיוסד על דברי המדרש{{מקור|אסתר רבה פרשה א.}} כי [[נבוכדנצר]] מלך בבל בצרות עינו בחר להחביא את כל הכסף והזהב שגזל מכל הארצות שכבש, ואוצר זה הגיע לידיו של אחשוורוש ובשמחה זו קם ועשה משתה.  
===מלכה חדשה===
לאחר שאחשורוש מתפכח מיינו, הוא מתאכזב על כך שהרג את ושתי, והוא מורה להוציא להורג את חכמיו, והוא מתאבל עליה. משרתיו מציעים לו לאסוף בתולות מכל העולם על מנת לחפש מביניהן אחת שתהיה ראויה למלוך תחת ושתי. אחשורוש תאב הזימה מסכים מיד, ומוציא צו להביא את כל הנערות הבתולות, ובהמשך נכללות בצו זה גם הנשואות. סדר הבחירה של הנשים הוא, שהן מובאות ל"בית הנשים" של המלך תחת השגחת הגא סריס המלך, ועליהן לעבור קודם תהליך של מירוק של שניים עשר חודש, ששה בשמן המור, וששה בבשמים ובשאר תמרוקי נשים. לאחר מכן הן מגיעות בלילה אל המלך, וחוזרות (לאחר אי בחירתן) בבוקר לבית הפלגשים, תחת השגחת שעשגז סריס המלך.


סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}.
[[מרדכי היהודי]] שהיה מגולי ירושלים, ומזרעו של שמעי בן קיש אבי שאול, היה מתושבי שושן, ולאחר שהורי אסתר נפטרו הוא לקח אותה לאימוץ, או לאשה ("לבת" כפשוטו, או מלשון "לבית"). ובהמשך הימים היא נלקחה גם היא אל הארמון, היא מוצאת חן בעיני כולם, והיא מופלית בשל כך לטוב, אך היא לא מספר את מוצאה על פי פקודתו של מרדכי.


חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה המחשבה כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את [[בית המקדש]]. חישובו התבסס על נבואת הנביא [[ירמיה]] אודות גלות בבל{{הערה|ירמיה כט, י.}}: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה היתה לתחילת גלות בבל - 'גלות יהויכין - החרש והמסגר', ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו שלו עברו כבר השבעים שנה, ולמרות זאת עדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. ולדברי המדרש{{מקור|הובא במנות הלוי.}} מצא באותה התקופה את אוצרות בית המקדש ולכך עש משתה ואותם הראה לשרים והעמים.
אסתר נכנסת אל המלך בחודש טבת בשנה השביעית למלכותו. היא מוצאת חן בעיניו, והוא שם כתר בראשה וממליכה תחת ושתי. והוא עושה משתה לרגל נישואיו אשר נקרא "משתה אסתר", ונותן הנחה במיסים לכל תושבי המדינות. אך אסתר עדיין לא מוכנה לספר מהו מוצאה.


האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת נישואים שלו עם [[ושתי המלכה]].
===ניסיון התנקשות===
{{ערך מורחב|בגתן ותרש}}
לאחר מכן מרדכי מתמנה להיות פקיד ב"שער המלך", והוא שומע באחד הימים את בגתן ותרש, שנים משומרי שער הארמון מתכננים להתנקש בחיי אחשורוש. הם מנהלים ביניהם שיחה בטרסית, בכדי שאף אחד לא יבין, אבל מרדכי שהיה חבר בסנהדרין הכיר את כל השבעים לשון, וכאשר הוא שמע, הוא אמר לאסתר לומר למלך.


===חטא ההשתתפות בסעודה===
אסתר מגיעה למלך, ומספרת לו בשם מרדכי על התכניות, המלך בודק, ואכן יש רעל באוכל, והוא מורה לתלות את בגתן ותרש. וכן לכתוב בספר זיכרונותיו שמרדכי גמל לו טובה בזה.
{{ציטוט|תוכן=שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה". אמר להם: "אמרו אתם". אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו: "אמור אתה". אמר להם: "מפני שהשתחוו לצלם" אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר. אמר להם: "הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים", והיינו דכתיב (איכה ג, לג): "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ".|מקור=תלמוד בבלי, מסכת מגילה, יב, א.}}


כעין דיון זה מובא גם במדרש שיר השירים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=37460&st=%u05DE%u05EA%u05D1%u05E9%u05D9%u05DC שיר השירים רבה פרשה ז, יג].}}
===עליית המן===
אמנם שם מובא שתוכן איסור ההשתתפות בסעודה הוא מפני "שאכלו מתבשילי הגויים". אמנם התמיהות על כך רבות{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=5 מנות הלוי בהקדמה].}}{{הערה|פירוש האלשיך למגילה (א, ח) ועוד.}}:לא יתכן שעל איסור מאכלות אסורים יתחייבו 'כליה'? מה גם שעל פי דרשת חז"ל{{הערה|מגילה יב, א וראה גם אסתר רבה פרשה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|מגילה א, ח.}}"כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" היו בסעודה מאכלים כשרים כרצון [[מרדכי היהודי]] ולא הוכרחו כלל לאכול באיסור ואכן לשונם של תלמידי הרשב"י הוא ש"נהנו" ולא שאכלו איסורים. במדרשים שונים{{הערה|ראה אסתר רבה ז, יח. וראה מגילת סתרים על פרק א פסוק ב.}} מובא כי בשעת הסעודה קלקלו בזנות.
לאחר מכן [[המן האגגי|המן]] בן המדתא מזרע אגג מלך [[עמלק]] עלה לגדולה, המלך מינה אותו לשר הכי גבוה בממלכה, ומורה לכולם להשתחוות אליו. המן מנצל את ההזדמנות ושם צלם עליו, בכדי להכשיל את בני ישראל בעבודה זרה.


במפרשים מבואר{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&st=&pgnum=182&hilite= לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'].}}: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (וסיבת הדבר היא הרגשת עליונות הגוי והעדר ההרגשה כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות חלק מו עמוד 156 ואילך (פורים תשכ"ו).}}), מעשה זה נוגד להשגחה המיוחדת שעליהם ובדרך ממילא גרמו שהשליטו עליהם את דרכי הטבע - גזירת המן ואחשוורוש{{הערה|ראה גם תורת מנחם התוועדויות חלק מט עמוד 196 ואילך (פורים תשכ"ז).}}.
יהודים רבים נכשלו, אך מרדכי הקפיד שלא להשתחוות אליו. כאשר באו אליו עבדי המלך, הוא אמר להם שהוא יהודי, ועל כן הוא לא יכול להשתחוות להמן. המן שומע וכועס, והוא לא כועס רק על מרדכי, אלא על כל בני ישראל אשר בממלכה.


מפרשי המגילה{{הערה|פירוש רש"י על אסתר, ד, א.}}{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} מבארים כי למרות טענת רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו כי סיבת הגזירה אינה מספקת, ולטענתו סיבת הגזירה היא משום שהשתחוו לצלם, טענתם לא נשללה והיא קיימת למסקנה, וגם רבי שמעון מודה לתלמדיו, אלא שרק לאחרי שנהנו מסעודת הרשע שוב התגלגל עליהם חטאם הראשון שהשתחוו לצלם. ומבואר על כך{{הערה|מנות הלוי שם, ולקוטי שיחות שם. וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&st=&pgnum=231&hilite= שיחת פורים תשכ"ב].}}: שתוכן שני החטאים זהה. השתחוו לצלם הוא החטא בהחשבת מציאות נוספת על הקב"ה. גם החטא בהנאה מהסעודה תוכנה הוא ההתפיסה שקיומם של עם ישראל תלוי גם בדרכי הטבע ובמלכי הגויים (עד שראו בהשתתפות בסעודה ערך וכבוד) והעדר ההכרה שגם דרכי הטבע הם בהנהגתו הבלעדית של הקב"ה רק שמלובש ומוסתר בדרכי הטבע.
===הגזירה===
[[המן האגגי|המן]] מחליט להשמיד את כל היהודים באשר הם. והוא מפיל גורלות על החודש, ועל היום, וכאשר נופל הגורל על חודש אדר, הוא שמח כיוון שאז אין שום זכות במזל לבני ישראל (ב[[ניסן]] - טלה - [[קרבן פסח]] וכו'), והמזל הוא [[דגים]] - שהדגים הגדולים בולעים את הקטנים, וכן שמשה רבינו נפטר בחודש זה.


===כרצון איש ואיש===
[[המן האגגי|המן]] ניגש לאחשורוש ומציע לו עסקה - אני אתן לך עשרת אלפים כיכרי כסף, ותיתן לי רשות [[מיתה|להרוג]] את כל ה[[יהודים]]. אחשורוש נותן לו את טבעתו שבה הוא חותם על הגזירות, ואומר לו - אין לי צורך בכסף, אני גם כן מעוניין להיפטר מהיהודים, ותעשה מה שאתה רוצה.
במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה{{הערה|אסתר א, ח.}} "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך . . לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שמגמתו של המלך בסעודה זו היתה להשביע את רצונם של המשתתפים, ולכן לא אנסו אנשים לשתות [[יין]] בכלי גדול יותר מהקיבולת שלהם - נוהג שהיה מקובל אז בסעודות שונות{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14959&hilite=01f018a7-2216-46fb-ba16-d99e0e8a04a8&st=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99&pgnum=176 לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחת פורים א']. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16036&st=%u05D0%u05D9%u05E9%20%u05D5%u05D0%u05D9%u05E9 שיחת פורים תשמ"ג] הוראה מכך, כיצד אמור להתנהל משטר אנושי.}}.


הגמרא{{הערה|מגילה יב, א.}} מבארת כי במילים "כרצון איש ואיש" יש רמז: "כרצון מרדכי והמן, מרדכי - דכתיב איש יהודי, המן - דכתיב איש צר ואויב". מכך מובן כי במשתה זה היתה האפשרות לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות [[כשרות|כשרים]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15995&st=%u05d0%u05d9%u05e9+%u05d5%u05d0%u05d9%u05e9 שיחת פורים תשמ"ב] הוראה מכך, כיצד צריכה להיות הנהגתו של יהודי בגאון יעקב מבלי להתבייש ביהדותו.}}.
הוא אוסף את הסופרים, ומורה להם לכתוב אגרות להורות לכל העמים להתכונן לתאריך שבו הם ישמידו את היהודים, את האגרות הוא שולח על ידי רצים לכל המדינות, ומתיישב עם אחשורוש לשתות.


ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ב, יד.}} מבארים על כך ה[[תנאים]], כי רצונו של אחשורוש להשביע את רצון שני הצדדים המנוגדים - מרדכי והמן - היה בלתי אפשרי, כשם שהרוח אינה יכולה לנשוב בשני כיוונים בו זמנית. המדרש מוסיף, כי [[לעתיד לבוא]] אכן יקרה מצב בו ישיב הקדוש ברוך הוא רוח לשני כיוונים בו זמנית, כיון שבכוחו של הקדוש ברוך הוא למלא שתי רצונות סותרים.
כשהגזירה נודעת ל[[מרדכי]] הוא קורע את בגדיו ויוצא לרחוב שעל יד שער המלך לבוש שק ואפר. הצו בינתיים מגיע גם ליתר היהודים באימפריה שגם כן מתאבלים וצמים. מרדכי יוצר קשר עם אסתר ומנסה לשכנעה להשפיע על ה[[מלך]] לבטל את הצו. זוהי משימה מסוכנת, שכן מי שניגש אל ה[[מלך]] ללא הזמנה חייב ברגיל מיתה. לאחר דין ודברים נענית אסתר לדרישתו של מרדכי. היא מתקבלת אצל המלך ומבקשת ממנו שתערוך משתה לו ולהמן. במשתה עצמו מבקשת אסתר מן המלך לקיים משתה נוסף אתו ועם המן למחרת היום. המן שב אל ביתו מן המשתה הראשון כשהוא מרוצה, אך שהוא פוגש במרדכי שמסרב להשתחוות בפניו הוא מתמרמר. בעצת זרש אשתו ואוהביו הוא מכין עץ בגובה חמישים אמה (כ-25 מטר) כדי לבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי בהקדם האפשרי.
===="בלילה ההוא נדדה שנת המלך"====
{{ערך מורחב|בלילה ההוא נדדה שנת המלך}}
באותו [[לילה]] נודדת שנתו של ה[[מלך]] והוא מבקש שיקראו בפניו ב"ספר דברי הימים" של [[פרס]]. ה[[ספר]] נפתח באקראי במקום שבו מסופר על הצלתו מהתנקשותם של בגתן ותרש, ואחשוורוש מבקש לגמול למרדכי על המעשה. הוא מתייעץ לשם כך עם אחד השרים העומדים לשרתו, במקרה המן, שהגיע למקום באותה שעה כדי לבקש מן המלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין. אחשוורוש שואל אותו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו", ומאחר שהמן סבור שהמלך מתכוון אליו, הוא מפרט בפניו שורה של מחוות כבוד יוצאות דופן: הלבשת האיש בבגדי המלך, הרכבתו על סוסו של המלך והולכתו ברחובות העיר על ידי אחד משרי המלך הגבוהים ממנו תוך קריאה: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". אחשוורוש מצוה על המן לעשות כפי שתיאר למרדכי, ושהוא עצמו יהיה השר שיוליכו ברחובות העיר. לאחר המעשה שב המן לביתו ומספר לאשתו וליועציו על השפלתו, והם עונים לו: "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו".
====ביטול הגזירה====
בקושי מספיק המן לחזור אל ביתו מן המשימה המבזה והוא מובהל בחזרה אל המשתה השני שעורכת אסתר. במשתה שואל אחשוורוש בפעם השלישית מהי בקשתה ויינתן לה עד חצי המלכות. אז מבקשת אסתר להציל את חייה ואת חיי עמה. אחשוורוש אינו מבין את פשר דבריה של אסתר ומבקש הסבר. בתגובה, מגלה אסתר את מוצאה היהודי ומצביעה על המן כ"אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה". המלך קם בכעס ויוצא אל הגינה, המן מנסה לנצל זמן זה על-מנת לבקש את נפשו מאסתר אך בטעות נופל למרגלות מיטתה בדיוק כשאחשוורוש חוזר מהגינה. כאשר חוזר המלך ומוצא את המן בתנוחה זו עם המלכה, מתגבר כעסו. בדיוק אז מגיע חרבונה, מסריסי המלך, ומצביע על העץ אשר הכין המן למרדכי. המלך מצוה ללא שהיות לתלות את המן עליו "על ששלח ידו ביהודים", ורק אז נרגע מכעסו.


[[הרבי]] לומד מכך בשיחה{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] ש"פ ויגש תשנ"ב סעיף ו' ואילך.}}, שגם בזמן הזה יכול יהודי להתנהג בצורה כזו המחברת שני רצונות סותרים (וכפי שמשתמע מכך שהגמרא הביאה את הפירוש "כרצון איש ואיש", בלי לשלול ולומר שהוא בלתי אפשרי). וזאת בכך שהוא מצד אחד מכיר בכך שהוא נמצא ב[[גלות]] תחת הגבלות הטבע, כרצון המן; ולאידך, הוא מתנהג בתוקף יהודי ולא מתחשב בהגבלות, כרצון מרדכי.
המלך נותן לאסתר את בית [[המן]], וכשנודעת לו קרבתו של מרדכי לאסתר, אף מעביר ב[[י"ג באדר]] את טבעתו - אשר עד אז הייתה אצל המן - למרדכי. אסתר ממנה את מרדכי כאחראי על בית המן ומתחננת לפני המלך להחזיר את ספרי הגזירה שנשלחו לכל רחבי הממלכה. אחשוורוש בתגובה אומר כי בעקבות בקשתו להשמיד את היהודים, ייתן בידיהם לנקום ולתלות את המן על העץ, אך שאין באפשרותו של איש להשיב את צו המלך שכבר נכתב, נחתם ונשלח בשם המלך. אחשוורוש מציע במקום לבטל את החוקים הראשונים לכתוב חוקים נוספים - וחדשים, ובהם לתת בידי היהודים להתגונן מפני שונאיהם. את ההרשאה לכתוב את אשר יחפצו בו נותן אחשוורוש בידי אסתר ומרדכי לכתוב ליהודים תחת שם, צו וחתימת המלך. וכך נעשה, הכתבים הראשונים שנכתבו בכ"ג בסיון ושגזרו על השמדת היהודים ביום המיועד י"ג באדר, יותר משלושת רבעי שנה לפני תאריך התפוקה, לא בוטלו. אך נבנו התשתיות; נכתבו והוכנו (אם כי לא נשלחו עד הי"ג באדר) צווים חדשים שיתירו ליהודים להתגונן בפני אויביהם.
 
בהגיע היום, י"ג באדר, אשר בו היה אמור להתבצע הטבח ביהודים, יוצאת ההודעה המתירה ליהודים להגן על עצמם מפני אויביהם. כשההודעה הגיעה היהודים חגגו את כניסת הצו, ולאחר מכן התאגדו בכל מדינות המלך אחשוורוש על מנת לנקום באלו שהרעו להם. עוד באותו היום, י"ג באדר, עם הגעת ההודעה, היוצרות מתהפכות והיהודים החיים בערים הקרובות לבירה ובערים ללא החומות קמים, נלחמים בחזרה ומנצחים את הקמים עליהם ואת שונאיהם. היהודים ניצלים מאבדון וחוגגים את נס הגעת צו המלך החדש המתיר להם להתגונן, דבר שגרם גם להרבה מעמי הארץ לצדד ולהצטרף בהגנה על היהודים. כשהיתר לא הצטרפו לטבוח ביהודים ולא התערבו לטובת הטובחים כי נפל עליהם פחד מהיהודים. זאת על הנס שקרה בעצם העמדת צו המלך החדש ברגע האחרון, אשר אפשר להם להתגונן. זאת בנוסף לפחד שנפל עליהם ממרדכי היהודי ששמו התפשט ברחבי הממלכה כיועצו החדש והבכיר ביותר של המלך (כשלא כדאי להסתכסך עם אדם במעמדו אם יש רצון להתחבב על המלך ועל אנשי חצרו).
 
המגילה אינה מונה את מספר ההרוגים היהודים אך מפרטת כי מספר ההרוגים (בי"ג באדר) בשושן הבירה עמד על חמש מאות איש מאויבי היהודים, ובנוסף עשרת בני המן. אסתר מבקשת יום נוסף להמשך הלחימה בשושן הבירה, ובאותו יום (י"ד באדר) נתלים עשרת בני המן שנהרגו ביום האתמול, ונהרגים עוד שלוש מאות איש בשושן. על אף שבצווים המלכותיים הותר ליהודים במפורש שלל האויבים, המגילה מדגישה ש"בביזה לא שלחו את ידם". המגילה מונה כי בשאר מדינות המלך הרגו היהודים (בי"ד באדר) שבעים וחמישה אלף איש ושוב לא שלחו את ידם בביזה;
 
כפי שסיפור המגילה מתחיל בשמחה (משתה) הוא מסתיים בשמחה (משתה). היהודים היושבים בערי הפרזות (ערים שאינן מוקפות חומה) חוגגים ומקיימים משתה ביום שבו נחו מהלחימות הוא יום [[י"ד באדר]]; והיהודים היושבים בשושן, אשר בה נמשכו הלחימות בדומה לערים מוקפות החומות עד י"ד באדר, חוגגים בט"ו באדר. החגיגות כוללות שמחה ומשתה, [[משלוח מנות]] איש לרעהו, ו[[מתנות לאביונים]].
 
===קביעת החג===
סופה של המגילה משקף את תהליך החלת חגיגות ה[[פורים]] והמשתה (ברוח מנהגי הפרסים) בחברה היהודית בגולה, תוך משלוח האיגרות פעמיים לרגל קביעת החג בקרב כל יהודי הממלכה (זאת לשם הדגשת חשיבותו וההכרח שבכיבודו). כשהחגיגות נקבעו לסמל את הישרדות עם-ישראל שלא נמחק ולא ימחק ("וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם") ואת ה"נהפוך הוא" - החודש שהפך מסמל לעצב ולאבל (על גזירת ההשמדה); לשמחה וחג (על נס ההצלה). כשהשם פורים נקבע על שם הפור שהפיל המן לקביעת יום תחולת הצו המורה על השמדת היהודים.


==כותבה==
==כותבה==
[[מרדכי]] ו[[אסתר]] ב[[רוח הקודש]]{{הערה|עפ"י [[מסכת מגילה]]}}
{{להשלים}}
{{להשלים}}


==שמה==
==שמה==
מגילת אסתר נקבעה על שמה שהיא בעיקר התעסקה בכתיבתו ובקביעתו כמסופר בגמרא{{הערה|בבלי מגילה דף ז ע"א.}} אדות בקשתה מהחכמים "כתבוני לדורות".{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה לפורים (א).}}
מגילת אסתר נקבעה על שמה שהיא בעיקר התעסקה בכתיבתו ובקביעתו כמסופר בגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה]] דף ז ע"א.}} אודות בקשתה מהחכמים "כתבוני לדורות".{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק טז שיחה לפורים (א).}}
 
הרבי ביאר בפנימיות הענין את הטעם שהמגילה נקראת דווקא על שם אסתר ולא על שם מרדכי ואת ההוראה מכך בעבודת השם{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 937-1066.}}.


==ביאורי החסידות במגילת אסתר==
==ביאורי החסידות במגילת אסתר==
שורה 67: שורה 94:
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" - נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו - דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"{{הערה|1= ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.}}, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"{{הערה|1= [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.}}, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] חלק ב' עמ' 166.}}.
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" - נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו - דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"{{הערה|1= ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.}}, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"{{הערה|1= [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.}}, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] חלק ב' עמ' 166.}}.


==קישורים חיצונים==
==מגילת אדמו"ר המהר"ש==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&pgnum=1 מגילת אסתר עם ביאורי הרבי]'''
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]]}}
מבין רבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר המהר"ש]] היה היחיד שעסק בפועל ב[[סופר סת"ם|כתיבת סת"ם]] בהוראת הרופאים, ואף העניק מגילת אסתר לכל אחד מבניו.
 
המגילות שהעניק לבניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] הגיעו לידינו, אך המגילה של בנו [[הרז"א]] לא הגיעה לידינו{{הערה|מגילת אדמו"ר הרש"ב נמצאת בספריה (וחלקים ממנה התפרסמו על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש על מנת שילמדו ממנה) ומגילת הרמ"מ נמצאת כיום בידיהן של חמש האחיות בנות הדסה קרליבך (משכונת המלך), שירשה אותה מאביה.}}.
 
==מבצע פורים==
{{ערך מורחב|מבצע פורים}}
מבצע פורים הוא מבצע ש[[הרבי]] יסד, ובו יוצאים [[חסידי חב"ד]] בעולם להביא את שמחת [[חג הפורים]] לאחרים ולזכות [[יהודים]] רבים ככל האפשר [[פורים#מצוות החג ומנהגיו|במצוותיו]]: [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובין היתר לקרוא את המגילה לאלו שלא שמעו קריאת המגילה באותו היום, ולהוציא אותם ידי חובת המצווה.
 
==לקריאה נוספת==
*'''לקיים את אגרת הפורים הזאת''', שבועון [[בית משיח]] מדור '[[והבט פני משיחך]]' גליון י' אדר תש"פ עמוד 50
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/02/23-02-2018-03-49-11-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1.pdf תדפיס ממגילת אסתר עם ביאורי הרבי]''' {{PDF}}
*[[הרבי הריי"צ]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=9&hilite= לקוטי דיבורים חלק ג']''' ליקוט כ"א (שיחת [[פורים]] תש"א) - סיפור מאורעות המגילה והקבלתו לזמננו
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&pgnum=1 שערי מגילה]''' - ליקוט ביאורי [[הרבי]] על מגילת אסתר
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10355&CategoryID=1831 כתבוני לדורות], בתוך גליון התקשרות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80435 מיוחד לפורים: 'לראות את סיפור המגילה'] - {{אינפו}}
* [https://chabad.info/beis-medrash/37156/ קריאת המגילה בנוסח חב"ד] {{אינפו}}
* ר' מיכאל סלאוין, [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94.mp3 קריאת המגילה] {{צליל}}
*'''[https://col.org.il/news/123325 המגילות של הרבי נחשפות כעת לראשונה • הסטנדרים וסיפורם]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652327/ הלכות פורים: דיני קריאת המגילה עם הרב יקותיאל פרקש]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/654578/ רבי יומי: היתכן שהמגילה נקראת רק על שם אסתר?]''' {{וידפו}}
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/03/02-03-2025-22-32-46-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8-B5.pdf, https://chabad.info/service/1185498/ '''מגילת אסתר כהכנה לקריאה במבצעים'''] {{אינפו}}


{{פורים}}
{{פורים}}
{{תנך}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כתובים]]
[[קטגוריה:מגילות]]
[[קטגוריה:מגילת אסתר]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]