קהילת חב"ד בחברון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
רווח |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
עד סביבות שנת [[תקפ"א]] היישוב היהודי בחברון מנה ספרדים בלבד. הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד קסח בהערה.}} בהוראת [[אדמו"ר האמצעי]], והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות שנת [[תרי"ג]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים. | עד סביבות שנת [[תקפ"א]] היישוב היהודי בחברון מנה ספרדים בלבד. הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד קסח בהערה.}} בהוראת [[אדמו"ר האמצעי]], והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות שנת [[תרי"ג]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים. | ||
על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, בשנת [[תקע"ו]] או [[תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל היסורים]], ר'[[משה מייזליש]] ור'[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] וחסידיו. | על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, בשנת [[תקע"ו]] או [[תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[משה מייזליש]] ור' [[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] וחסידיו. | ||
בשונה מקהילות צפת וטבריה, היחסים בין האשכנזים לספרדים בחברון היו יחסים טובים, והקהילה הספרדית שמחה עם הרחבת הקהילה היהודית בעיר. שתי הקהילות אף מינו [[שד"ר|שד"רים]] משותפים מטעמן שנסעו לאסוף [[צדקה]] עבור יהודי העיר. סכסוכים בין הקהילות כמעט ולא אירעו, מלבד פעם אחת בה היה סכסוך על חלוקת כספי השד"רות, אך הסכסוך נפתר באמצעות פשרה שהציע ארגון הפקוא"ם. | בשונה מקהילות צפת וטבריה, היחסים בין האשכנזים לספרדים בחברון היו יחסים טובים, והקהילה הספרדית שמחה עם הרחבת הקהילה היהודית בעיר. שתי הקהילות אף מינו [[שד"ר|שד"רים]] משותפים מטעמן שנסעו לאסוף [[צדקה]] עבור יהודי העיר. סכסוכים בין הקהילות כמעט ולא אירעו, מלבד פעם אחת בה היה סכסוך על חלוקת כספי השד"רות, אך הסכסוך נפתר באמצעות פשרה שהציע ארגון הפקוא"ם. | ||