אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שולם ס. (שיחה | תרומות)
דקדוק וקישורים
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|פורים}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג יהודי}}
[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש"א]]
[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים [[תנש"א]]]]
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מביאים את שמחת החג ל[[צה"ל|חיילים]]]]
[[קובץ:איור פורים.png|ממוזער|איור פורמי מאת שלום פייגין]]
[[קובץ:איור פורים.png|ממוזער|איור פורימי מאת שלום פייגין]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=נושא חג הפורים|אחר=מאורעות וימי חב"ד שהתרחשו בפורים|ראו=[[י"ד באדר]]}}
חג '''פּוּרִים''' הוא אחד מ[[חגי ישראל]], שנקבע על ידי [[חז"ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].
'''פּוּרִים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז"ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].


החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].
החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].
שורה 15: שורה 14:
===הרקע ההיסטורי===
===הרקע ההיסטורי===
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
הרקע לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.
הרקע לימי הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו ב[[גלות בבל]] אחרי [[חורבן בית המקדש|חורבן]] [[בית המקדש הראשון]] בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את [[אסתר|אסתר המלכה]] שהייתה [[עם ישראל|יהודייה]] אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.


כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].
כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב [[כעס]]ו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל{{הערה|מגילה דף י ב וכן באסתר רבה ז ח.}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]].