יצחק זילברשטיין – הבדלי גרסאות

{{דמות

|שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן

נולד לדוד יוסף ורחל זילברשטיין בבנדין, [[פולין]]. בילדותו למד בישיבת עץ חיים ובבחרותו בישיבת סלובודקה בבני ברק. נישא לעליזה שושנה, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה כאברך במשך שנים מספר, ואף קיבל סמיכת חכמים מראש הישיבה הרב [[יחזקאל אברמסקי]]. במהלך השנים ערך שימוש חכמים אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. לאחר מכן שימש מספר שנים כר"מ בישיבת לוצרן ב[[שווייץ]].

ב[[תשע"ב]] צורף למועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.

בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]].

במענה ששיגר לשואל שתמה האם מכך שבישיבת פוניבז' לא מצויים ספרי [[חסידות]] יש להסיק שקיימת התנגדות של מורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]]  

- משגיח ומורה דרך דפונביז'".

בכנס בחירות שנערך ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תש"פ]] ב[[צפת]] קיבל מתלמידי ישיבת [[חח"ל צפת]] את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך'{{הערה|על הכריכה נכתב: "שבעים שנה לנשיאות כ"ק [[אדמו"ר]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]]" והתנוססה הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].}}, עלעל בחידושי הבחורים והודה ל[[תמימים]] על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח. לאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה{{הערה|יצויין כי הדבר נעשה לעיני קהל ליטאי גדול שצפה ביחסו החיובי אל תלמידי התמימים}}.

חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור [[אליהו סורקין]] שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה מעייני הישועה שנמצא תחת פיקוחו ההלכתי.  

חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב [[דב קוק]] מ[[טבריה]] שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר [[טבריה]].

===ספריו===