אריה לוין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ניסוח |
||
| (8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|אריה לוין|משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]]|יהודה אריה לייב לוין}} | |||
[[קובץ:אריה לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לוין]] | [[קובץ:אריה לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לוין]] | ||
ה[[רב]] '''אריה לוין''' ([[ו' בניסן]] [[תרמ"ה]] - [[ט' בניסן]] [[תשכ"ט]]) היה [[משגיח]] [[ירושלים|ירושלמי]] שנודע כאיש חסד. כונה '''אבי האסירים''' או '''רב האסירים'''. בירושלים היה ידוע בשם '''ר' אריה'''. [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]]ו פונה אליו בתואר '''אוהב ישראל באמת'''. | ה[[רב]] '''אריה לוין''' ([[ו' בניסן]] [[תרמ"ה]] - [[ט' בניסן]] [[תשכ"ט]]) היה [[משגיח]] [[ירושלים|ירושלמי]] שנודע כאיש חסד. כונה '''אבי האסירים''' או '''רב האסירים'''. בירושלים היה ידוע בשם '''ר' אריה'''. [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]]ו פונה אליו בתואר '''אוהב ישראל באמת'''. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד באורלא שליד ביאליסטוק, ב[[תחום המושב]] היהודי של [[רוסיה]] (כיום ב[[פולין]]) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד ב[[סלוצק]] וב[[סלונים]], ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת [[וולוז'ין]]; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[אדר]] [[תרס"ה]], ולמד בישיבת תורת חיים. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים ברלין]], הרב [[שמואל סלנט]] ו[[הראי"ה קוק]]. התחתן עם | נולד באורלא שליד ביאליסטוק, ב[[תחום המושב]] היהודי של [[רוסיה]] (כיום ב[[פולין]]) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד ב[[סלוצק]] וב[[סלונים]], ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת [[וולוז'ין]]; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[אדר]] [[תרס"ה]], ולמד בישיבת תורת חיים. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים ברלין]], הרב [[שמואל סלנט]] ו[[הראי"ה קוק]]. התחתן עם צפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, רב ב[[קובנה]], ובנו של הרב [[חיים יעקב שפירא]]. הרב דוד שפירא היה גם חותנו של הרב [[צבי פסח פרנק]]. | ||
כיהן כ[[משגיח]] בתלמוד תורה עץ חיים ב[[ירושלים]]. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. | כיהן כ[[משגיח]] בתלמוד תורה עץ חיים ב[[ירושלים]]. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. | ||
בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. במנהג זה החל עוד כאשר שהו בבתי הסוהר בעיקר אסירים יהודים פליליים, המשיך בו כאשר בבתי הסוהר נאסרו לוחמי מחתרות, ועד לימיו האחרונים. בעת ביקור אסירי המחתרות הבריח הרב לוין בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם. | בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. במנהג זה החל עוד כאשר שהו בבתי הסוהר בעיקר אסירים יהודים פליליים, המשיך בו כאשר בבתי הסוהר נאסרו לוחמי מחתרות, ועד לימיו האחרונים. בעת ביקור אסירי המחתרות הבריח הרב לוין בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם. | ||
ביקר בקביעות גם בבית | ביקר בקביעות גם בבית הרפואה למצורעים על מנת לעודד את יושביו. | ||
לאחר [[מלחמת השחרור]], כאשר הוחזרו ל[[ישראל]] גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את [[גורל הגר"א]] - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות. | לאחר [[מלחמת השחרור]], כאשר הוחזרו ל[[ישראל]] גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את [[גורל הגר"א]] - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
בשנת [[תשכ"ח]] מסר ר' אריה מכתב לרבי, בנושא חיזוק הגאולה, בידי נכדו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]. הרבי קרא את המכתב בעת ה[[יחידות]], ואמר: "מוכרחים לומר שמשיח כבר נמצא... כתוב שמשיח יעשה מלחמות, ובשביל מלחמות צריכים להיות בן עשרים... ולכן חייבים לומר שמשיח כבר נמצא, רק שלא יודעים מי הוא".{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב, עמוד 202-5.}} | בשנת [[תשכ"ח]] מסר ר' אריה מכתב לרבי, בנושא חיזוק הגאולה, בידי נכדו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]. הרבי קרא את המכתב בעת ה[[יחידות]], ואמר: "מוכרחים לומר שמשיח כבר נמצא... כתוב שמשיח יעשה מלחמות, ובשביל מלחמות צריכים להיות בן עשרים... ולכן חייבים לומר שמשיח כבר נמצא, רק שלא יודעים מי הוא".{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב, עמוד 202-5.}} | ||
שנתיים לפני פטירתו, בשנת [[תשכ"ז]], ביקש ר' אריה מקרובו הרב [[יוסף רלב"ג]] להזכירו לפני הרבי לרפואה שלמה. תשובת הרבי | שנתיים לפני פטירתו, בשנת [[תשכ"ז]], ביקש ר' אריה מקרובו הרב [[יוסף רלב"ג]] להזכירו לפני הרבי לרפואה שלמה. תשובת הרבי הייתה: {{הדגשה|ר' אריה אינו מרגיש בטוב? אין זה יכול להיות, הרי העולם כה זקוק לו...}} | ||
מידי שנה, היה מקבל הרב לוין [[מצה שמורה]] מהרבי, במסגרת [[חלוקת המצות לארץ הקודש]]. בשנת פטירתו - [[תשכ"ט]], הבחין הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - שמונה על החלוקה ב[[ירושלים]] - ששמו נשמט מהרשימה. כשדיווח על כך, לא הגיב הרבי. ביום [[ט' ניסן]] של אותה שנה נפטר ר' אריה{{הערה|"צדיק יסוד עולם", עמוד 268}}. | מידי שנה, היה מקבל הרב לוין [[מצה שמורה]] מהרבי, במסגרת [[חלוקת המצות לארץ הקודש]]. בשנת פטירתו - [[תשכ"ט]], הבחין הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - שמונה על החלוקה ב[[ירושלים]] - ששמו נשמט מהרשימה. כשדיווח על כך, לא הגיב הרבי. ביום [[ט' ניסן]] של אותה שנה נפטר ר' אריה{{הערה|"צדיק יסוד עולם", עמוד 268}}. | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
הרב [[צבי פסח פרנק]], היה גיסו, בעל אחות אשתו. | |||
;בניו | ;בניו | ||
* הרב חיים יעקב לוין - | * הרב חיים יעקב לוין - רבה של [[פרדס חנה-כרכור]]. | ||
* הרב רפאל בנימין לוין - מנהל רוחני של ישיבת בית אריה. | * הרב רפאל בנימין לוין - מנהל רוחני של ישיבת בית אריה, יד ימינו וממשיך דרכו של אביו. | ||
* הרב שמחה שלמה לוין - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[ירושלים]]. | * הרב שמחה שלמה לוין - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[ירושלים]]. | ||
;חתניו | ;חתניו | ||
| שורה 51: | שורה 53: | ||
* הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. | * הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. | ||
* הרב אהרן יעקובוביץ - שימש במשך שנים כראש מערכת [[אוצר הפוסקים]]. | * הרב אהרן יעקובוביץ - שימש במשך שנים כראש מערכת [[אוצר הפוסקים]]. | ||
**הרב [[שמעון יעקובוביץ]] | |||
**הרב [[אלחנן יעקובוביץ]] | |||
* הרב אליעזר פלצינסקי. | * הרב אליעזר פלצינסקי. | ||
| שורה 64: | שורה 68: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/07/blog-post_2.html חשיפה מטלטלת: מכתב מיוחד של הרב אריה לוין עם התבטאויות מיוחדות על הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12337&st=&pgnum=44&hilite= הרב ר' אריה לוין זצ"ל], [[הפרדס]] מג ז, [[אייר]] תשכ"ט, באתר [[Hebrewbooks]] | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12337&st=&pgnum=44&hilite= הרב ר' אריה לוין זצ"ל], [[הפרדס]] מג ז, [[אייר]] תשכ"ט, באתר [[Hebrewbooks]] | ||
*'''[https://col.org.il/news/137757 "אוהב ישראל באמת": מדוע לא שלח הרבי מצה לר' אריה לוין?]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 71: | שורה 77: | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]] | |||