מוחין דגדלות ומוחין דקטנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מוחין '''דקטנות''' ו'''דגדלות''' הם מושגים הלקוחים מתורת הקבלה, המתארים. שני אופנים בהשפעת המוחין על המידות. שורשם של שני עניינים אלו בספירות העליונות, והם משתלשלים וקיימים במצוות, בעבודת ה' ובנפש השכלית והבהמית.
+{{מפנה|יניקה|חלב אם}}
+מוחין '''דקטנות''' ו'''דגדלות''' הם מושגים הלקוחים מתורת הקבלה, המתארים שני אופנים בהשפעת המוחין על המידות. שורשם של שני עניינים אלו בספירות העליונות, והם משתלשלים וקיימים במצוות, בעבודת ה' ובנפש השכלית והבהמית.
+(מושג זה שונה מ'''קטנות אבא''', שם מדובר על יחסי הגומלין שבין חכמה (הספירה הראשונה) למלכות (הספירה האחרונה) - ראה [[קטנות אבא|שם]]).
 ==כללות עניינם==
-: '''מוחין דגדלות'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"גדלות" בהקשר זה עם גדלות שב מוחין דקטנות – שהם שני עניינים שונים ששמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}} הם '''מוחין בעצם''', מוחין שאינם קשורים למידות.
+כללות ההבדל ביניהם הוא כהבדל שבין שכלו ומידותיו של ילד לעומת אלו של מבוגר. ילד מתעניין ומתפעל ממשחקים שאצל מבוגר כלל אינם תופסים מקום. וברוחניות הוא ההבדל בין אדם שפיתח בנפשו בשלות מוחין על ידי עבודה ויגיעה פנימית ואור ה' מאיר בנפשו ויש לו תענוג מקיום התורה והמצות והם עבורו הערך העליון והמקודש ביותר בחיים, והקשר שלו לקב"ה יציב והוא יודע מה עיקר ומה טפל ומה ייעודו ושליחותו בחיים - לעומת אדם שהגם שמקיים תורה ומצות אך כל עבודת ה' שלו היא ללא חיות ותענוג כלל אלא אופן קיומם הוא בכדי לצאת ידי חובה ועושה מכח ההכרח בלבד{{הערה|על פי "באר החסידות" (דרך מצוותיך המבואר עמ' נו.}}.
-: '''מוחין דקטנות''' הוא הלבשת השכל בהסברים, משלים ודוגמאות במטרה להוליד רגש.
+==ב[[עבודת ה']]==
+;ההבדל ביניהם בנוגע ל"תנועת" ההתבוננות:
+: '''מוחין דגדלות'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"גדלות" בהקשר זה עם גדלות שבמוחין דקטנות – שהם שני עניינים שונים ששמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}} הם '''מוחין בעצם''', מוחין שאינם קשורים למידות, התבוננות ודביקות בעצם המושכל '''שלמעלה''' ממציאות האדם.
+: '''מוחין דקטנות''' הוא הלבשת השכל בהסברים, משלים ודוגמאות במטרה '''להוריד''' את השכל אל המידות ולהוליד ממנו רגש.
-===שני המשלים להבדל ביניהם===
+;ההבדל בפעולתם על המידות:
+מוחין דקטנות רק משפיעים '''על''' הרגש (מעוררים ומנתבים אותו), אך לא פועלים בו שינוי ממשי אמיתי (לדוגמא, אדם בעל מרה שחורה לא יהפוך לאדם עליז שמח ופתוח), אבל ההתבוננות באופן של מוחין דגדלות בכוחה לבטל את "מציאות" האדם וכוחותיו עד שלא מרגיש אפילו צרכים בסיסיים (כרעב או צורך להתפנות), ומידותיו מתעלות ממילא ובלי 'התעסקות' עמהן{{הערה|דרך מצוותיך במצוות פדיון אמה עבריה וכן על דרך זו במצוות איסור גיד הנשה.}}
+===המשלים להבדל ביניהם===
 '''א.''' משל מההבדל שבין מידות הבהמה למידות האדם: הבהמה אוכלת את המתוק לה ומואסת במר, ו(למרות שיש לה שכל) כל התנהגותה מוכתבת רק ע"י המידות. לעומתה האדם משתדל לכוון התנהגותו על פי הבנתו, גם אם זה בניגוד למדותיו.
 '''ב.''' משל מההבדל בין אדם רגיל להעוסק במושכלות: העוסק ומתעמק במושכלות (לדוגמא, באסטרונומיה או רפואה וכיו"ב) בדרך כלל מיושב בדעתו ומדותיו טובות - למרות שמעולם לא חשב על תיקון מידותיו. הסיבה לזה היא כי אצלו השכל לא '''יורד''' מדרגתו, ומשתנה ממהותו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[ישראל סבא ותבונה]].}} עד שמתקרב למהות הרגש (ומשפיע עליו), אלא רק שמאחר וליבו מרגיש את מעלת השכל הריהו '''עולה''' ונכלל בשכל, ועד שמשתנה מהות מדותיו לשכלית (שאינן בחום והתלהבות אלא בקרירות ודביקות).
-באופן הראשון השכל רק משפיע '''על''' הרגש, אך הרגש נשאר (ואדרבה, מתגבר עד שלא ניכר כלל השכל שעוררו), אך באופן השני (כשמתעמק מאד בשכלו) מתבטלים כוחותיו עד שלא מרגיש אפילו צרכים בסיסיים (כרעב או צורך להתפנות), ומידותיו מתעלות ממילא ובלי 'התעסקות' עמהן.
+===המידות גדלות יחד עם המוחין{{הערה|תו"ח בא קכח ואילך.}}===
+: כשהמוחין ב"עיבור" (כשמכל אורך רוחב ועומק השכל נשארה רק המסקנה) אז גם המידות כך (כלולות בכח בשכל, אין רגש בפועל).
+: כשהמידות "יונקות" מהשכל (כאצל תינוק עד גיל שנתיים) גם השכל מאיר בהן בתכלית הקטנות (התינוק לא מתנהג על פי שכל אלא רגש בלבד).
+: כשהמוחין גדלים - גם הרגש גדל (כמו אצל ילד שכבר גדל קצת).
+: כשהמידות הגיעו לשלימותן ורק השכל ממשיך להתפתח (כאדם שהגיע למצוות) - מתעלות המידות לדרגת שכל (ובזה עצמו שתי דרגות כדלקמן).
 ===מוחין דעיבור===
-בין מוחין דקטנות לדגדלות מוכרח להיות שלב ביניים הנקרא '''עיבור'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"עיבור" בהקשר זה עם העיבור של מוחין דקטנות – שני עניינים שונים שרק שמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}}: הטעם נעוץ בהבדל שבין הנפש הבהמית שעיקרה מידות{{הערה|שמשכנה בלב(כמבואר בתניא [[ליקוטי אמרים - פרק ט'|בפרק ט']], ועיקרה מידות  (כמבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], והשכל רק משמש אותה להשגת תאוותיה.}}, לנפש האלוקית - שמידותיה נולדות רק לאחר ועל ידי התבוננות. מוחין דגדלות הוא התעלות המידות לשורשן (שלמעלה מהשכל), וטרם נולדו המידות מה יתעלה? אלא הסדר הוא, שלאחר לידת המידות (על ידי מוחין דקטנות) צריך האדם לבטל את עצמו (והוא הנקרא 'עיבור', שהמדות נכללות בשכל ואינן מורגשות) ורק אז יוכל להתגלות בהן שורשן האמיתי שלמעלה מהשכל.
+בין מוחין דקטנות לדגדלות מוכרח להיות שלב ביניים הנקרא '''עיבור'''{{הערה|צריך להזהר לא להחליף את ה"עיבור" בהקשר זה עם העיבור של מוחין דקטנות – שני עניינים שונים שרק שמם זהה, וכל מקום ילמד מעניינו.}}: הטעם נעוץ בהבדל שבין הנפש הבהמית שעיקרה מידות{{הערה|שמשכנה בלב(כמבואר בתניא [[ליקוטי אמרים - פרק ט'|בפרק ט']], ועיקרה מידות (כמבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], והשכל רק משמש אותה להשגת תאוותיה.}}, לנפש האלוקית - שמידותיה נולדות רק לאחר ועל ידי התבוננות. מוחין דגדלות הוא התעלות המידות לשורשן (שלמעלה מהשכל), וטרם נולדו המידות מה יתעלה? אלא הסדר הוא, שלאחר לידת המידות (על ידי מוחין דקטנות) צריך האדם לבטל את עצמו (והוא הנקרא 'עיבור', שהמדות נכללות בשכל ואינן מורגשות) ורק אז יוכל להתגלות בהן שורשן האמיתי שלמעלה מהשכל.
 ===שייכותם לכח הדעת===
@@ שורה 20: / שורה 33: @@
 ===בעבודת ה'===
-'''מוחין דקטנות''' הוא השכל המאיר במידות: התבוננות בגדולת ה' (המהווה ומחיה כל העולמות), עד '''למסקנה''' שכלית שצריך לאהוב אותו, עד '''להתפעלות''' (שכלית) מהבנה זו, ועד '''להשפעה על הרגש''' – שבמקום להמשך לתאוות עולם הזה יאהב וימשך לאלוקות{{הערה|ראה בהרחבה [[ישראל סבא ותבונה]].}}.
+'''מוחין דקטנות''' הוא השכל המאיר במידות ומביא את האדם ל"ביטול היש": התבוננות בגדולת ה' (המהווה ומחיה כל העולמות), עד '''למסקנה''' שכלית שצריך לאהוב אותו, עד '''להתפעלות''' (שכלית) מהבנה זו, ועד '''להשפעה על הרגש''' – שבמקום להמשך לתאוות עולם הזה יאהב וימשך לאלוקות{{הערה|ראה בהרחבה [[ישראל סבא ותבונה]].}}.
-'''מוחין דגדלות''' התבוננות בעצם גדולת ה' (בלי קשר לפעולתו בעולמות): התעמקות והתקשרות בדעת חזקה ובתוקף גדול עד שמפסיק להרגיש את עצמו, וכל כולו שקוע באלוקות. מובן שגם אז קיימות מדותיו, ואדרבה – בתוקף גדול יותר, אלא שהוא אינו מרגישן כלל.
+'''מוחין דגדלות''' התבוננות בעצם גדולת ה' (בלי קשר לפעולתו בעולמות) שמביא את האדם ל"ביטול במציאות": התעמקות והתקשרות בדעת חזקה ובתוקף גדול עד שמפסיק להרגיש את עצמו, וכל כולו שקוע באלוקות. מובן שגם אז קיימות מדותיו, ואדרבה – בתוקף גדול יותר, אלא שהוא אינו מרגישן כלל.
-שלימות העניין דמוחין דגדלות הוא התמסרות מוחלטת להתבוננות באלוקות עד שרגש הלב מתעלה ומשתנה  למהות "שכליות" (שבמקום טבעו להיות בחום והתלהבות מורגשות, נהיה בקרירות ודביקות בלתי מורגשת). {{ציטוט צף|[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' [[משה וילנקר]]: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים ב[[ליאזנא]] בכדי להביא את היחידת לידי ב[[עבודת השם|עבודה]] בפועל.|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז| היום יום י"ח תמוז]]}}
+שלימות העניין דמוחין דגדלות הוא התמסרות מוחלטת להתבוננות באלוקות עד שרגש הלב מתעלה ומשתנה למהות "שכליות" (שבמקום טבעו להיות בחום והתלהבות מורגשות, נהיה בקרירות ודביקות בלתי מורגשת). {{ציטוט צף|[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' [[משה וילנקר]]: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים ב[[ליאזנא]] בכדי להביא את היחידת לידי ב[[עבודת השם|עבודה]] בפועל.|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז| היום יום י"ח תמוז]]}}
 ==באופן פרטי – 5 דרגות==
@@ שורה 37: / שורה 50: @@
 ===מוחין דגדלות===
-שיא השלימות של מוחין דקטנות הוא כשאהבת ה' ויראתו גדלים עד שליבו רושף ברשפי אש לאלוקות. החסרון בזה (שלכן נקרא "קטנות") הוא, שהגם שהתעוררות הרגש באה מהתבוננות הנה עיקרו הוא רגש (ולא שכל), ואין לאדם שליטה לשנות את מאהבה ליראה וכיוצא בזה.
+שיא השלימות של מוחין דקטנות הוא כשאהבת ה' ויראתו גדלים עד שליבו רושף ברשפי אש לאלוקות. החסרון בזה (שלכן נקרא "קטנות") הוא, שהגם שהתעוררות הרגש באה מהתבוננות הנה עיקרו הוא רגש (ולא שכל), ואין לאדם שליטה לשנות את האהבה ליראה וכיוצא בזה.
 רק לאחר שהמוחין דקטנות הגיעו לשלימותם (ובנוסף לזה, התפתח באדם גם כח הדעת) ביכולתו לנעוץ את מחשבתו בתוקף בחוזק ובהתמדה באלוקות באופן שעיקר דביקותו באלוקות היא שכלית (ולא רגשית), וגם בזה יש שתי מדרגות כלליות:
@@ שורה 58: / שורה 71: @@
 :'''תפילין של ראש''' הוא מוחין דגדלות (המוחין של ז"א{{הערה|זעיר אנפין, שש המידות שמחסד ועד יסוד}}, שעניינם [[חותם שוקע]]): ביטול במציאות, ועד שמאיר במידות פנימיותם ומקורם ושורשם שלמעלה מהשכל – הלבנונית דגולגלתא דא"א{{הערה|ולכאורה יש לומר שמטעם זה הרצועות שחורות מבחוץ ולבנות מבפנים: המידות כפי שנולדות ע"י התבוננות (שלכן הן עוברות ויוצאות מהמעברתא של התפילין) הן 'שחורות' ומצומצמות(למטה מהשכל שהולידן), ועניין התפילין (מוחין דגדלות) הוא לגלות בהן את פנימיותם ושורשם האמיתי שבלבנונית דגולגלתא.}}.
-{{ערך מורחב [[חותם בולט – חותם שוקע]]}}
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חותם בולט – חותם שוקע]]}}
 מצוות נוספות{{הערה|בחלק מהמאמרים לקמן מוחין דקטנות וגדלות הן רק באופן יחסי, דהיינו, מוחין לעומת יניקה, בחלקם גדלות ממש לעומת קטנות ממש, ובחלקם גדלות שני לעומת גדלות ראשון.}} שבהקשרם מבואר עניין מוחין דקטנות ודגדלות הם מצה לעומת לחם{{הערה|תו"ח לאדמו"ר האמצעי, בראשית ח"ב, וישב, והנה אנחנו מאלמים אלומים, ר"ח, ג.}}, ימות החול לעומת שבת{{הערה|מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים.}}, גלות מצרים לעומת הגאולה{{הערה|ליקוטי תורה, ד"ה ששת ימים.}}, ספירת העומר לעומת מתן תורה{{הערה|תו"ח פרשת בא.}} ועוד.
 ===בעולמות===
-מוחין דקטנות הוא עולם הבריאה – ה'נולד' יש מאין והוא נברא ונפרד, וצריך להמשיך בו גילוי אלוקות.
+:מוחין דקטנות הוא עולם הבריאה – ה'נולד' יש מאין והוא נברא ונפרד, וצריך להמשיך בו גילוי אלוקות.
-מוחין דקטנות הוא עולם האצילות – בו נמצאת מהות האלוקות בגלוי.
+:מוחין דגדלות הוא עולם האצילות – בו נמצאת מהות האלוקות בגלוי.
 ===בקבלה===
-לשון הזהר{{הערה|ח"ב נ, סע"א. עץ חיים שער הכללים פ"ב-ג. סידור האריז"ל שם.}} לגבי המוחין דעיבור היא "תלת כלילן גו תלת". הכוונה היא ששלושת הכוחות חב"ד כלולים בחג"ת, ושנים יחד בנה"י. הרבי הסביר את המושג על דרך החסידות בליל ב' דחג הפסח תשכ"ג.
+לשון הזהר{{הערה|ח"ב נ, סע"א. עץ חיים שער הכללים פ"ב-ג. סידור האריז"ל שם.}} לגבי המוחין דעיבור היא "תלת כלילן גו תלת". הכוונה היא ששלושת הכוחות חב"ד כלולים בחג"ת, ושנים יחד בנה"י. הרבי הסביר את המושג על דרך החסידות בליל ב' דחג הפסח תשכ"ג{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296202 מאמר ד"ה להבין הענין דתלת כלילן גו תלת תשכ"ג].}}.
-שערות הראש מורות על מוחין דקטנות, ושערות הזקן דגדלות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/2/7.htm שלח תשט"ז.}}.
+שערות הראש מורות על מוחין דקטנות, ושערות הזקן דגדלות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/1400240003 מאמר דיבור המתחיל ראשית עריסותיכם, שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשט"ז].}}.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 80: / שורה 92: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]