עשרת ימי תשובה – הבדלי גרסאות
עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אורחים גודשים את בית חיינו בעשי"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את בית חיינו בעשרת ימי תשובה]] | [[קובץ:אורחים גודשים את בית חיינו בעשי"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את בית חיינו בעשרת ימי תשובה]] | ||
'''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', ל[[תשובה]], | '''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', ל[[תשובה]], לחשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל ב[[י' בתשרי]]. | ||
שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי. | שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}}{{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}. | וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}}{{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}. | ||
בשם האריז"ל מובא, שימים אלו שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם דוגמת [[חול המועד]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1-JIMrZoO79xn8UdT5jTUup7SUl8BU2iN/view שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר].}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים. | הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים. | ||
כל מה שמתקנים בעשרה ימים אלו נמשך ומתגלה אחר כך ב[[חג הסוכות]] וב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ועל ידם ממשיכים שמחה בכל ימי השנה הבאה. | כל מה שמתקנים בעשרה ימים אלו נמשך ומתגלה אחר כך ב[[חג הסוכות]] וב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ועל ידם ממשיכים [[שמחה]] בכל ימי השנה הבאה. | ||
==שינויים בתפילה== | ==שינויים בתפילה== | ||
;בתפילת העמידה | ;בתפילת העמידה | ||
על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים " | על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט". | ||
כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב: | כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב: | ||
| שורה 40: | שורה 42: | ||
"ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, ישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת שים שלום, הברכה התשע עשרה. | "ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, ישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת שים שלום, הברכה התשע עשרה. | ||
בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים. | בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה{{הערה|ראה בכף החיים שמקור המנהג בדברי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] ש'עושה השלום' הוא בגימטריא ספריא"ל, המלאך הממונה על הכתיבה לחיים טובים.}}. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים{{הערה|זאת בשונה ממנהג המקובלים שנוהגים זאת רק באמירת 'עושה השלום' שבסיום תפילת שמונה עשרה.}}. | ||
בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק ב[[תפילת נעילה]] שבסיום יום הכיפורים. | בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק ב[[תפילת נעילה]] שבסיום יום הכיפורים. | ||
;בשאר חלקי התפילה | ;בשאר חלקי התפילה | ||
אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] | אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] ו[[מנחה]] במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות. | ||
מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת ה[[סליחות]] נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}. | מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת ה[[סליחות]] נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}. | ||
| שורה 51: | שורה 53: | ||
בימים אלו אומרים ב[[תפילת שחרית]] לאחר ברכת ישתבח את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'". | בימים אלו אומרים ב[[תפילת שחרית]] לאחר ברכת ישתבח את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'". | ||
וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות | וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות שחרית ומנחה. | ||
כשהיה ה[[צמח צדק]] בן תשע שנים אמר לו [[אדמו"ר הזקן]]: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש [[חודש אלול]] עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים{{הערה|לוח היום יום, א' אלול}}. כך שמסיימים את כל ספר התהלים. | כשהיה ה[[צמח צדק]] בן תשע שנים אמר לו [[אדמו"ר הזקן]]: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש [[חודש אלול]] עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים{{הערה|לוח היום יום, א' אלול}}. כך שמסיימים את כל ספר התהלים. | ||
| שורה 79: | שורה 81: | ||
ב[[מכתב כללי]] של [[הרבי]]{{הערה|אחרי השבת של [[ח"י אלול]], [[תשל"ג]], אגרות קודש כרך כח עמ' שכד}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]] ולומר בהם אבינו מלכנו. | ב[[מכתב כללי]] של [[הרבי]]{{הערה|אחרי השבת של [[ח"י אלול]], [[תשל"ג]], אגרות קודש כרך כח עמ' שכד}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]] ולומר בהם אבינו מלכנו. | ||
ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל. | ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל. | ||
באחד ה[[יומן|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו | באחד ה[[יומן|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו למניין תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול. | ||
ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש הרבי שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע. | ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש הרבי שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע. | ||
| שורה 93: | שורה 95: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/aseres_yemay_teshuvah לקוטי שיחות מועדים - עשרת ימי תשובה] {{מפתח}} | |||
*[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גלריה מרהיבה מעשרת ימי תשובה אצל הרבי] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | *[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גלריה מרהיבה מעשרת ימי תשובה אצל הרבי] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | ||
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}} | *[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}} | ||
| שורה 99: | שורה 102: | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ימים נוראים]] | [[קטגוריה:ימים נוראים]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||