שבועות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=מסכת [[גמרא]] בשם "שבועות"|ראו=[[מסכת שבועות]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר= שבועות (פירושונים)|ראו=שבועות (פירושונים)}}
 [[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[מעמד הר סיני]]]]
 [[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עתיק של [[לוחות הברית]] מרובעות]]
 [[קובץ:כנס_מתן_תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס [[מתן תורה]] לילדים ב[[כפר סבא]]]]
 [[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]
-'''חג השבועות''' הוא [[חג]] השני מבין [[שלושת הרגלים]]. הוא חל ב[[ו' בסיוון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים ב[[חוץ לארץ]]. ביום זה ניתנה ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ובימי [[בית המקדש]] הוקרב [[קרבן]] מיוחד שנקרא "קרבן שתי הלחם" והחלה בו העונה של הבאת הביכורים.
+'''חג השבועות''' (שמותיו הנוספים; '''חג הקציר, יום הביכורים, חג המים, חג מתן תורה, עצרת, חג המוצי"ם{{הערה|ראו להלן בטעם הדבר}}''') הוא [[חג]] השני מבין [[שלושת הרגלים]]. הוא חל ב[[ו' בסיוון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים ב[[חוץ לארץ]]. ביום זה ניתנה ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]]. ובימי [[בית המקדש]] הוקרב בו [[קרבן]] מיוחד הנקרא "קרבן שתי הלחם" והחלה בו העונה של הבאת ה[[ביכורים]].
 ==שמות החג==
@@ שורה 28: / שורה 29: @@
 '''[[שמחה]]:''' מפני ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".
-'''[[פנימיות]]:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]}}
+'''[[פנימיות]]:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&st=%d7%97%d7%92+%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa&pgnum=115&hilite=8b3f610b-45a9-4eec-970a-d0b67104c2cf שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]}}.
 ==ערב החג==
@@ שורה 71: / שורה 72: @@
 בהתוועדות חג השבועות תשכ"ד ביאר הרבי את המעלה שבמאמר זה, שבו הדגש לא כל כך על ההבנה, כי אם המשכת האלוקות שבו. עם זאת, המאמרים של חג השבועות מתאפיינים בדרך כלל בהרחבה ועמקות גדולה, והיו חסידים שקישרו זאת עם כך שבחג השבועות נוכחים אצל הרבי הרבנים, '[[חג המצו"ת]]'.
-אצל הרבי נאמר המאמר בדרך כלל בשעה שלוש לפנות בוקר, ובשונה מהסדר הרגיל, הרבי החל לומר את המאמר בלי [[ניגון הכנה]]. סדר זה נמשך עד שנת [[תש"ל]]{{הערה|לאחר מכן בתור תחליף החל הרבי להתוועד בערב החג.}}.
+אצל הרבי נאמר המאמר בדרך כלל בשעה שלוש לפנות בוקר, ובשונה מהסדר הרגיל, הרבי החל לומר את המאמר בלי [[ניגון ק"כ (הכנה למאמר)|ניגון הכנה]]. סדר זה נמשך עד שנת [[תש"ל]]{{הערה|לאחר מכן בתור תחליף החל הרבי להתוועד בערב החג.}}.
 ==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==
@@ שורה 88: / שורה 89: @@
 ===אכילת מאכלי חלב===
-ישנם כמה וכמה סיבות לאכילת מאכלי חלב הנה חלק מהם:
+ישנם כמה סיבות{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4110&st=&pgnum=323 בטעם אכילת מאכלי חלב] ר' [[אייזיק שווי]].}} לאכילת מאכלי חלב, ביניהם:
 א. בין החוקים החדשים שבני ישראל קיבלו עם התורה היו דיני כשרות המזון. לפי החוקים החדשים, הבשר שהם הכינו קודם כבר לא היה כשר לאכילה. כדי להשיג בשר חדש הם היו צריכים לשחוט עופות, צאן ובקר – אבל התורה ניתנה בשבת, ובשבת אסור לשחוט. כך שבאותו יום אכלו ארוחות חלביות, שלא דורשות הכשרה מיוחדת.
-ב. התורה ניתנה לאנשים, לא למלאכים. למרות שהמלאכים ביקשו לקבל את התורה, אלוקים לא נענה להם. אחת הסיבות לכך היא שעוד לפני נתינת התורה, בני ישראל כבר קיימו את המצוות. אחת המצוות שבהן מומחש ההבדל בין המלאכים ליהודים היא איסור בשר וחלב: על המלאכים מסופר שביקרו אצל אברהם ואכלו בשר עם חמאה וחלב, ואילו בני ישראל הקפידו על כך מאד.
+ב. התורה ניתנה לאנשים, לא למלאכים. למרות שהמלאכים ביקשו לקבל את התורה, אלוקים לא נענה להם. אחת הסיבות לכך היא שעוד לפני נתינת התורה, בני ישראל כבר קיימו את ה[[מצוות]]. אחת המצוות שבהן מומחש ההבדל בין המלאכים ליהודים היא איסור בשר וחלב: על המלאכים מסופר שביקרו אצל [[אברהם]] ואכלו בשר עם חמאה וחלב, ואילו בני ישראל הקפידו על כך מאד.
 ג. התורה היא "דבש וחלב תחת לשונך", כך נאמר בשיר השירים. התורה מזינה ומתוקה כמו חלב, ולכן בחג לציון מתן תורה אוכלים ארוחה חלבית.
 ===קבלה טובה===
-הרבי מעורר לקבלת [[החלטה טובה]] בחג השבועות: "כשם שב[[ראש השנה]] על כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[עבודה]], כך גם בשבועות צריך כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[תורה]]".
+רבותינו נשיאנו עוררו לקבלת [[החלטה טובה]] בחג השבועות: "כשם שב[[ראש השנה]] על כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[עבודה]], כך גם בשבועות צריך כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[תורה]]"{{הערה|ספר השיחות תש"ב.}}. "להתחיל פתיחה חדשה, שהזמן הבא וכל השנה יהיו "שנת תורה", באופן נעלה יותר מכפי שהיה עד עתה"{{הערה|חג השבועות תשמ"ט.}}.
 ===מנהגים נוספים===
@@ שורה 109: / שורה 110: @@
 *קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] - [[כתב יד]] של [[הרבי]] על שאלתו של עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}}
-*אמירת "אקדמות". ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערה|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, כאביו [[רבי לוי יצחק]] זי"ע.}}.
+*אמירת "[[אקדמות]]". ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערה|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, כאביו [[רבי לוי יצחק]] זי"ע.}}.
 *יש נוהגים לקשט בחג את בתי-הכנסת והבתים בירק ופרחים, זכר לנס ש[[הר סיני]] במדבר השומם התמלא בירק ופרחים ב[[מתן תורה]]. ועוד: לזכר תיבת [[משה רבינו]] שהושמה בסוף על שפת היאור בשבועות{{הערה|שהרי נולד בז' אדר, ובסוף שלוש חדשים מלידתו שהוטמן בתיבה על שפת הסוּף, זה בז' בסיוון.}} ובחב"ד אין נוהגין כן.
@@ שורה 145: / שורה 146: @@
 *שניאור זלמן הרצל, '''חסידים הראשונים היו אומרים בשבועות מזל טוב''', במדור 'טעם למנהג' שבועון בית משיח פרשת נשא ה'תשפ"ב
-== קישורים חיצוניים ==
+==קישורים חיצוניים==
+* [https://chabad.info/tag/%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa/ תגיות: חג השבועות] {{אינפו}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%97%D7%92%20%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA?updated-max=2024-02-15T03:23:00-08:00&max-results=20&start=13&by-date=false תגית: חג השבועות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/shavuos לקוטי שיחות מועדים - חג השבועות] {{מפתח}}
 *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
+* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA חג השבועות ומנהגו]
 *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] {{וידאו}} {{אינפו}}
 *[http://chabad.info/images/notimage/54835_he_1.pdf קובץ חג השבועות התש"ע], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]{{PDF}} {{אינפו}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62019 הלכות שבועות] מתוך שיעור שמסר הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/special/1095211/ לקט פתגמים מחג השבועות], ערב [[חג השבועות]] [[תשפ"ד]]. {{אינפו}}
 *הרב ישעיה זושא וילהלם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%C2%A0%C2%A0%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%92%20%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf תוכן מפורט וקיצור שיחות חג השבועות שבלקוטי שיחות]'''
+*[https://hebrewbooks.org/43380 קונטרס חג השבועות תש"ח, מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ]
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_37.html לקט פתגמים מנשיאי חב"ד על חג השבועות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*'''[https://anash.org/the-rebbes-english-letters-on-shavuos/ לקט מכתבי הרבי על 'חג השבועות'] {{PDF}} (אנגלית) {{אנש}}
-{{הערות שוליים}}
 {{חגים ומועדים}}
 {{שבועות}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שבועות|*]]
 [[קטגוריה:חגים וזמנים]]
 [[קטגוריה:שלוש רגלים]]