רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |שם=רבי שלום דובער שניאורסון
 |תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg
-|כינוי=אדמו"ר הרש"ב
+|כינוי=אדמו"ר הרש"ב, הרמב"ם של תורת החסידות
 |תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
 |תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 |השתייכות=
 }}
-'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] בעולם.
+'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' ([[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' בניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] בעולם. מכונה [[הרמב"ם של תורת החסידות]].
 ==תולדות חיים==
 ===ילדותו ונעוריו===
-אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.
+אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.
 ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 ===נישואיו===
-על שידוכו של אדמו"ר הרש"ב מסופר שבילדותו שהה רבות בבית סביו אדמו"ר הצמח צדק, ובאחד הביקורים נכח שם בנו הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו [[שטערנא שרה]]. אדמו"ר הצמח צדק שראה אותם, אמר שהם "חתן וכלה", ר' יוסף יצחק ששמע זאת שאל את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"?, ובתגובה ענה לו הצמח צדק ש:"זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"ב, עמ' 412.}}.
+{{ערך מורחב|ערך=[[חתונת הרבי הרש"ב]]}}
+השידוך בין אדמו"ר הרש"ב לבת דודתו [[הרבנית שטערנא שרה]], הוצע על ידי הסבא אדמו"ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.
-ביום [[י' סיוון]] [[תרכ"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה.}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית.}}. הסבא - אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה ב[[ביאת המשיח]]).
+כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.
-בתקופה שקדמה לחתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.
 ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.
@@ שורה 58: / שורה 57: @@
 ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר [[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך"{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).
-בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.
+בשנת ה[[אבלות]] נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.
-בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).}}.
+בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש. ראו באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).}}.
 לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "[[אדמו"ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.
+==תורתו==
+אדמו"ר הרש"ב מכונה "הרמב"ם של החסידות", בגין מאמריו הארוכים, בהם הסביר בהרחבה נושאים מורכבים בחסידות. מאמריו פורסמו במהלך השנים בספרי מאמרים.
+אגרות אדמו"ר הרש"ב נדפסו בסדרת אגרות קודש בשישה כרכים.
+===חזרה===
+אדמו"ר הרש"ב נהג לומר מאמר חסידות בלילי שבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות ה[[חוזר|חוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]] במשך ליל השבת, בבוקר היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.
+====החוזרים====
+* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם"). שימש כחוזר ראשי
+* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
+* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
+* הרב [[מרדכי חפץ]]
+* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
+* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)
+* הרב [[יעקב לנדא]]
 ==עסקנות ציבורית==
@@ שורה 92: / שורה 107: @@
 ביום ראשון [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י"ז אלול]], בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.
-שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].
+שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]].
 ==בריאותו==
 אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ"ד]] הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"א, עמ' ה.}}, בשנת [[תרמ"ו]] הוא יצא ל[[מסע יאלטה|הרי יאלטה]] אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.
+הסתלקותו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו.
+בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להחזק בנאות דשא.
+מלבד פעמים בודדות, מעולם לא נטל את בנו{{הערה|על אף היותו בן יחיד.}}.
 ב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ"ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"ז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 173.}}.
@@ שורה 102: / שורה 121: @@
 [[קובץ:הרשב.jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו"ר הרש"ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו]].
 ==אחרית ימיו==
 === המעבר לרוסטוב ===
@@ שורה 114: / שורה 134: @@
 בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{ציטוט צף|לאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}
-לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.
+לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.
 כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].
@@ שורה 130: / שורה 150: @@
 ==שלוחיו ברוסיה==
-אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו.
+אדמו"ר הרש"ב שלח בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו{{הערה|ראה תולדות בוגרי תו"ת בליובאוויטש וחייליה וגיליונות ביטאון האח}}.
 ==שלוחיו ליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==
-אדמו"ר הרש"ב שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]], ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] ב[[בוכרה]]{{הערה| תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, סכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב"ד אורג]].}}.
+אדמו"ר הרש"ב פעל בקרב היהודים הספרדים באמצעות שליחים.
+* [[גרוזיה]] - את הרב [[שמואל לויטין]] והרב אברהם לוי סלוין ואחרים שלח ל[[גרוזיה]]
+* [[בוכרה]] - את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] ב[[בוכרה]]
+* [[קווקז]] - את הרב שמריהו ששונקין שלח לקווקז{{הערה| תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, זכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב"ד אורג]].}}.
 == תמונתו ==
 {{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}
 [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]]
-[[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)"]]
+[[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח"]]
 אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר"פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}
-בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''", והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב או קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.
+בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה"ק "'''רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח'''", עוד נדפס ברוסית על הגלויה "מוסקבה ו-1908". והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב או קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.
 ==ניגוניו==
@@ שורה 168: / שורה 194: @@
 ==משפחתו==
 *בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[אדמו"ר הריי"צ]]
-*נכדתו [[הרבנית חיה מושקא]].
+*נכדתו [[הרבנית חיה מושקא]] רעיית [[הרבי]].
 *נכדתו [[חנה גוראריה]]
 *נכדתו [[שיינא הורנשטיין]]
@@ שורה 177: / שורה 203: @@
 *'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ה כסלו [[תשפ"א]] עמוד 34
 *[[מנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1882 עמוד 45
 *שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 206
 *ר' [[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]]
@@ שורה 187: / שורה 213: @@
 *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595
 *המשפיע שלא חזר, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
 *הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב' ניסן תשס.
 *מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14
 *הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62
@@ שורה 211: / שורה 237: @@
 *[[מנחם ברונפמן]], '''רמב"ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2002 עמוד 28
 {{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}
+* [[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת מכון הספר תפארת רפאל, תמוז תשע"ו
+* [[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, מנחם אב תשע"ו
+*[[לב לייבמן]], '''הנשיא החמישי והיכל הנגינה''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 993 עמוד 52 {{בית משיח}}
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%91 תגית: הרבי הרש"ב]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
 *[[מנחם זיגלבוים]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
 *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
-*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב  (ניסן תשע"ה) {{PDF}}
+*'''[https://chabadlive.org/5uz5 מזווית אישית: הרבי הריי"צ מתאר את דמות אביו הרבי הרש"ב]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב (ניסן תשע"ה) {{PDF}}
 *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ
 *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}
 *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"ב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*[https://col.org.il/news/81925 הניגון שבו התפלל אדמו"ר הרש"ב נ"ע ● תיאור מיוחד{{col}}] מאת ר' [[לב לייבמן]]
 {{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
 {{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
 {{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
 {{אחרונים}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]
@@ שורה 231: / שורה 262: @@
 [[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש|ש]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"פ]]