יעקב גלינסקי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב יעקב גלינסקי]]

הרב '''יעקב גלינסקי''' ([[ט' בטבת]] [[תרפ"א]] - [[כ"ב בשבט]] [[תשע"ד]]) היה [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]]

==תולדות חיים==

הרב גלינסקי נולד ב[[ט' טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.

ב[[מלחמת העולם השנייה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאלצו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. ב[[סיביר]] הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".

כעבור חדשיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל קולחוזים [[בקזחסטן]], שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.

אחרי המלחמה [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')|חיים בנימין ברוד]], (נפטרה תמוז תשע"ו). מסדר הקידושין שלו היה הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]. בתקופה ההיא היה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]].

בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות [[צדקה]] וחסד.

באמצע [[חודש שבט]] [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.

בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחת מנסיעותיו (בשנת [[תש"ל]]) זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ארוכה אצל [[הרבי]], אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.

הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]] כסדרת ספרים בשם "והגדת".

*בנו, הרב [[משה ברוך גלינסקי]], [[חיפה]] - נמנה על נכבדי [[חסיד]]י [[חב"ד]] (נפטר [[כ"ט בתמוז|כ"ט תמוז]] [[תשפ"ד]]).

*נכדו, העסקן החב"די ר' [[חיים יקותיאל זושא גלינסקי]] משיכון חב"ד [[ לוד]]

חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב [[חיים ברמן]] מ[[ישיבת פוניבז']], שלמד בצעירותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' [[ישראל ברוך ברוד]] מ[[כפר חב"ד]], ר' [[יחזקאל ברוד]] מ[[קראון הייטס]], ר' [[יעקב לפקיבקר]] ור' [[זלמן לייב אסטולין]] מ[[בני ברק]].