פורטל:נשיאי חב"ד/אדמו"ר הזקן/ניגוני אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
שורה 13: שורה 13:
מנגנים ניגון זה אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בעת שאיבת ה[[מים שלנו]].
מנגנים ניגון זה אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בעת שאיבת ה[[מים שלנו]].


הרבי אמר בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] שניגון זה הינו סגולה לגילוי [[אליהו]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק ג, שיחת ליל ב' ד[[חג הפסח]] [[תשי"א]].}}.
הרבי אמר בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] שניגון זה הינו סגולה לגילוי [[אליהו]].


ניגון זה הוא ניגון ג' ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון ג' ב[[ספר הניגונים]].
שורה 67: שורה 67:


ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].
==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים:
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].
*[[אותיות האל"ף בי"ת|אות]] מ[[שם הויה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*[[אור]] [[אלוקי]].
{| class="wikitable" border="1"
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות
|-
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו בעולם.
|-
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
|-
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
|-
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.
|}


==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו.


בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]] וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]] וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].
שורה 149: שורה 130:
בניגון זה, 2 הבתים הראשונים בפיוט ('שלום עליכם' ו'בואכם לשלום') חוזרים על עצמם עם אותה מנגינה, ואילו ל-2 הבתים האחרונים בניגון ('ברכוני לשלום' ו'צאתכם לשלום') יש מנגינה אחרת שחוזרת על עצמה בשניהם.
בניגון זה, 2 הבתים הראשונים בפיוט ('שלום עליכם' ו'בואכם לשלום') חוזרים על עצמם עם אותה מנגינה, ואילו ל-2 הבתים האחרונים בניגון ('ברכוני לשלום' ו'צאתכם לשלום') יש מנגינה אחרת שחוזרת על עצמה בשניהם.


הניגון מתועד בתקליטי [[היכל הנגינה]] שהקליט ר' [[דוד הורביץ]]{{הערה|הניגון מפי ר' דוד הורביץ {{שמע|קובץ=NSH 025 Sholom Aleichem Mottel Schusterman.mp3}}.}}.
הניגון מתועד בתקליטי [[היכל הנגינה]] שהקליט ר' [[דוד הורביץ]].


ניגון זה הוא ניגון כ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון כ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].