סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(19 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:סליחות תשל"ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי באמירת סליחות. [[תשל"ח]]]]
[[קובץ:סליחות תשל"ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי באמירת סליחות. [[תשל"ח]]]]
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי חסידים גודשים את [[הזאל הגדול|בית המדרש של 770]] במוצאי [[שבת סליחות]]]]
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|אלפי חסידים גודשים את [[הזאל הגדול|בית המדרש של 770]] במוצאי [[שבת סליחות]]]]
'''סליחות''' הם [[תפילה|תפילות]] מיוחדות לבקשת מחילה מ[[הקב"ה]] וחזרה ב[[תשובה]]. תפילות אלו נאמרות בעיקר בימי [[חודש אלול]], ולמנהגים שונים, גם ב[[עשרת ימי תשובה]], וכן בימי [[תענית ציבור]]. הימים שבסיום חודש אלול, בהם נוהגים האשכנזים להתחיל באמירת הסליחות, נקראים על שמם "ימי הסליחות".
'''סליחות''' הם [[תפילה|תפילות]] מיוחדות לבקשת מחילה מ[[הקב"ה]] וחזרה ב[[תשובה]]. תפילות אלו נאמרות בעיקר בימי [[חודש אלול]], ולמנהגים שונים, גם ב[[עשרת ימי תשובה]], וכן בימי [[תענית ציבור]]. הימים שבסיום חודש אלול, בהם נוהגים האשכנזים להתחיל באמירת הסליחות, נקראים על שמם "ימי הסליחות".


== מנהגי חב"ד ==
==מנהגי חב"ד==
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע שחל בו [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש [[חודש אלול]] ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.


מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש [[חודש אלול]] ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.
סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.


סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.  
ב[[ליובאוויטש]] היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג ה[[שליח ציבור|חזן]] על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ' 155.}}.


בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג ה[[שליח ציבור|חזן]] על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ' 155.}}.  
את פיוט "ה[[נשמה]] לך", מתחיל הש"ץ בקול רם{{הערה|שם=לט"מ|'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם{{הערה|[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.}}. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו"{{הערה|אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.}}. הנוסח ב"אל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו{{הערה|על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.}}. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, ה[[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.}}. בסליחות אין אומרים [[וידוי]] - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת{{הערה|שם=ס"ה|ספר המנהגים.}}. וכן אין נופלין על פניהם{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.


את פיוט "ה[[נשמה]] לך", מתחיל הש"ץ בקול רם{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם{{הערה|[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.}}. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו"{{הערה|אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.}}. הנוסח ב"אל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו{{הערה|על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.}}. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, ה[[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.}}. בסליחות אין אומרים [[וידוי]] - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת{{הערה|ספר המנהגים.}}. וכן אין נופלין על פניהם{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.
אומרים [[קדיש]] "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן{{הערה|שם=לט"מ}}. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את הניגון שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תש"כ]] '[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.


אומרים [[קדיש]] "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את הניגון שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תש"כ]] '[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.
מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.}}.


מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.}}.
הסליחות בשאר הימים (מלבד [[מוצאי שבת]] סליחות) - באשמורת הבוקר{{הערה|שם=ס"ה}}.
 
הסליחות בשאר הימים (מלבד [[מוצאי שבת]] סליחות) - באשמורת הבוקר{{הערה|ספר המנהגים.}}.


== בהיסטוריה החסידית ==
== בהיסטוריה החסידית ==
במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של [[הבעל שם טוב]] בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק לזכור ברית ולי"ג מדות וצ"ג{{כלומר}} ואחרי כל הסליחות חילק לאנ"ש לעקח עם מע"ד מידו הק' לידיהם{{הערה|מתוך מכתב רסט מ[[הגניזה החרסונית]].}}.
במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של [[הבעל שם טוב]] בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק לזכור ברית ולי"ג מדות וצ"ג{{דרושה הבהרה}} ואחרי כל הסליחות חילק לאנ"ש לעקח עם מע"ד מידו הק' לידיהם{{הערה|מתוך מכתב רסט מ[[הגניזה החרסונית]].}}.


על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.
על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.
שורה 43: שורה 42:
על אף שימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ישנה מעלה מיוחדת ליום השלישי של הסליחות, המכונה בשם '''ג' דסליחות'''.
על אף שימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ישנה מעלה מיוחדת ליום השלישי של הסליחות, המכונה בשם '''ג' דסליחות'''.


אצל רבותינו נשיאינו נשמר בסוד ייחודיותו של יום זה, והם היו נוהגים לומר בו מאמר חסידות בפני ממשיכי דרכם, ורק בדור הקודם גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את מעלת היום.
אצל [[רבותינו נשיאינו]] נשמר בסוד ייחודיותו של יום זה, והם היו נוהגים לומר בו מאמר חסידות בפני ממשיכי דרכם, ורק בדור הקודם גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את מעלת היום.


ביום זה אומר הרבי בקביעות מאמר חסידות ברבים, ועל פי הוראת הרבי יש לערוך ביום זה התוועדות מיוחדת וללמוד לפחות את אחד מהמאמרים השייכים ליום זה.
ביום זה אומר הרבי בקביעות מאמר חסידות ברבים, ועל פי הוראת הרבי יש לערוך ביום זה התוועדות מיוחדת וללמוד לפחות את אחד מהמאמרים השייכים ליום זה.
שורה 49: שורה 48:
== בעשרת ימי תשובה ==
== בעשרת ימי תשובה ==


אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד [[יום הכיפורים]] העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.
אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה (לבד מב[[צום גדליה]]). בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד [[יום הכיפורים]] העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.


על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרות סליחות.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8[[ספר השיחות]] מוהריי"צ, תש"ח]}} בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות.
על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרות סליחות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/4301620358 ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ, תש"ח]}}. בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[שבת סליחות]]
*[[שבת סליחות]]
==לקריאה נוספת==
*מבוא לסליחות במהדורה הדו-לשונית עם הערות, בהוצאת קה"ת, מאת הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]
*'''מה הן סליחות''', סיפורי חסידים, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 95


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2563 הרבי ב'סליחות' (תשמ"ט)]{{וידאו}}
* '''סליחות נוסח חב"ד{{הערה|רשימת ההוצאות של קובץ "סליחות - ע"פ מנהג חב"ד" ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]]: ברוקלין, תשט"ו; ברוקלין, תשכ"ג; כפר חב"ד, תשכ"ו; ברוקלין, תשכ"ט; כפר חב"ד, תש"ל; כפר חב"ד, תשל"ב; כפר חב"ד, תשל"ד; ברוקלין, תשל"ה ("הוצאה חמישית"!); כפר חב"ד, תשל"ו; כפר חב"ד, תש"מ; כפר חב"ד, תשמ"א; ברוקלין, תשמ"ו; כפר חב"ד, תשמ"ו; כפר חב"ד, תשמ"ז; ברוקלין, תשמ"ח; כפר חב"ד, תשמ"ח; ברוקלין, תש"נ; כפר חב"ד, תש"נ; כפר חב"ד, תנש"א; ברוקלין, תשנ"ב; ברוקלין, תשס"ה; ברוקלין, תשפ"א; ברוקלין, תשפ"ד.}}''': [https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/סליחות_ליום_ראשון.pdf סליחות ליום ראשון] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/4a/סליחות_ליום_שני.pdf סליחות ליום שני] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/סליחות_ליום_שלישי.pdf סליחות ליום שלישי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/סליחות_ליום_רביעי.pdf סליחות ליום רביעי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/65/סליחות_ליום_חמישי.pdf סליחות ליום חמישי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/סליחות_ליום_ששי.pdf סליחות ליום ששי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/סליחות_לערב_ראש_השנה.pdf סליחות לערב ראש השנה] {{PDF}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64132 'סליחות' ב-770 (תשע"א)]{{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/09/21-09-2019-17-53-17-סליחות.pdf סליחות - נוסח חב"ד]''' {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://bit.ly/2m15qj0 סליחות לפי נוסח חב"ד להורדה/הדפסה] {{אינפו}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תשורה_סלונים-ריבקין.pdf הגהת הרבי לפתח דבר של הסליחות בהוצאת תשכ"ג]''' בתוך תשורה מנישואי סלונים-ריבקין, '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/תשורה_שוסטערמאן_גאנזבורג_תשפד.pdf מענה לעורכי הסליחות בהוצאת קה"ת]''', בתוך תשורה מנישואי שוסטרמן-גנזבורג
*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/194134/ הרבי ב'סליחות' (תשמ"ט)] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64132 'סליחות' ב-770 (תשע"א)] {{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/133380 שמחים אך רציניים: מדוע שמחים כל-כך לקראת הסליחות?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133427 מה זה בעצם 'סליחות'? • מראות קודש מיוחדים מימי שלהי אלול תשמ"ז]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/194118/ הרבי וספר הסליחות • גלריה מרהיבה] {{תמונה}}{{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_26.html בבכי מזעזע: הרבי משתפך בתפילת 'סליחות' • האזינו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]