תספורת ראשונה – הבדלי גרסאות
←ראו גם: לא להשתמש ביידיש ייבסקית! |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי גוזז שערותיו של אחד מהילדים בעת מעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]]] | [[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] גוזז שערותיו של אחד מהילדים{{הערה|בנו של ר' פנחס שיחי' - מקורב של השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]] מ[[קווינס]].}} בעת מעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]]] | ||
[[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב"ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע"ד)]] | [[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב"ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע"ד)]] | ||
[[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל"ג בעומר]]]] | [[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל"ג בעומר]]]] | ||
מנהג ה'''תספורת''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות{{הערה|כמ"ש בשו"ע יו"ד סימן קפא סעיפ ט.}} שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד. | מנהג ה'''[[תספורת]]''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות{{הערה|כמ"ש בשו"ע יו"ד סימן קפא סעיפ ט.}} שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}. | בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}. | ||
למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל | למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=19&mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}. | ||
מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה". | מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה". | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
*התאומים הרב [[אריה לייב בלוסופסקי|אריה לייב]] ו[[יהודה בלסופסקי]] - [[י' כסלו]] [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/21/index.htm#_ftn_1095 שיחת הרבי בהמשך לגזיזת השערות].}}. | *התאומים הרב [[אריה לייב בלוסופסקי|אריה לייב]] ו[[יהודה בלסופסקי]] - [[י' כסלו]] [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/21/index.htm#_ftn_1095 שיחת הרבי בהמשך לגזיזת השערות].}}. | ||
*ר' צבי הירש זרחי{{הערה|בן הרב [[אברהם מאיר זרחי]].}} - [[ז' ניסן]] [[תשי"ג]]. | *ר' צבי הירש זרחי{{הערה|בן הרב [[אברהם מאיר זרחי]].}} - [[ז' ניסן]] [[תשי"ג]]. | ||
* הרב [[בן ציון הכהן פרידמאן]] - {{הערה|בן הרב יעקב משה הכהן}} [[כ"ו מנחם אב]] [[תשי"ג]]. {{הערה|ר״פ ממה שאמר הרבי נדפס לאחרונה כהוספה ע״י בתורת מנחם-התוועדיות.}} | |||
*בנו של הרב [[שלום לברטוב]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]]. | *בנו של הרב [[שלום לברטוב]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]]. | ||
*בנו של הרב [[יעקב יהודה הכט]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]]{{הערה|יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי"ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.}}. | *בנו של הרב [[יעקב יהודה הכט]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]]{{הערה|יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי"ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.}}. | ||
| שורה 59: | שורה 60: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[הכנסה | *[[הכנסה ל'חדר']] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 74: | שורה 75: | ||
*{{קישור שטורעם|205|artdays|נספח ב': הזמנות ל"אפשערעניש"|הרב יהושע מונדשיין|י"ד בכסלו תשס"ו}} | *{{קישור שטורעם|205|artdays|נספח ב': הזמנות ל"אפשערעניש"|הרב יהושע מונדשיין|י"ד בכסלו תשס"ו}} | ||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/669710/ התספורת הראשונה ומנהגיה]''', מכון הלכה חב"ד ל"ג בעומר תשפ"א | *'''[https://chabad.info/beis-medrash/669710/ התספורת הראשונה ומנהגיה]''', מכון הלכה חב"ד ל"ג בעומר תשפ"א | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_23.html נוהגים לעשות את ה'אפשערניש' דווקא במירון בל"ג בעומר? • משנתו של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*אברהם קמינצקי, '''[https://drive.google.com/file/d/1fe-5JdbZbWfoND0_dB-Obh9g6ZfHdcx-/view תספורת ראשונה בחול המועד סוכות]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רנז עמוד 66 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||