יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.
בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.


הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה [[קרית יואל|קריית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה [[קרית יואל|קריית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשר אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].


אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].
שורה 61: שורה 61:


במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}
במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}
==ממשנתו ותורתו==
====שיטתו בענייני שידוכים וזיווגים====
דגל בנישואים בגיל צעיר, כפי המקובל בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]] ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד ועשיית [[שטייגן|שטייגען]]{{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט"א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס"ז)}}. יעץ למבקשי עצתו בקשר לתכונות הראויות בחיפוש אחר שידוך מתאים: א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס"ד) עמוד פז}}.
סבר ש[[בחור ישיבה]] צעיר וכן [[בחורה]] ו[[נערה]] הלומדת ב[[סמינר]] צריכים להתחתן בני 18 שנה ולא לאחר את נישואיהם לגיל מבוגר כי יש בכך הפסד מרובה לאושר הזוג בחייהם כפי השיטה המקובלת בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]] ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד ועשיית [[שטייגן|שטייגען]]{{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט"א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס"ז)}}. יעץ לשואליו ומבקשי עצתו לחפש נערה ו[[עלמה]] לקשר נישואין בתנאי שיש בה 3 דברים. א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס"ד) עמוד פז}}.
טען שעל האב (ומסתמא כשהם יתומים מאב אז על האם) לסייע לשדך בניו ובנותיו אפילו בהגיעם לגיל מבוגר, וחובת השתדלות האב היא להתקשר עבור ילדיו ל[[שדכנית]] או ל[[שדכן]] פעם בשבוע חוק ולא יעבור.{{הערה|קונטרס '''שמחת בית סטמאר''' שנת [[תשס"ג]]}}{{הערה|ספר '''נעימות החיים''' (הודפס [[ברוקלין]] תשס"ד) עמ' 55}}{{הערה|ספר '''זכרונם לברכה''' מאת הרב [[אהרן פרלוב]] (לחודש [[מנחם אב]] עמוד תרסז) בשם רבי '''מרדכי דוד מייזלס''' נ"י מנהל גשמי ד[[ישיבת סטמאר]] ב[[ארצות הברית]]}}.
טען שעל האב (ומסתמא כשהם יתומים מאב אז על האם) לסייע לשדך בניו ובנותיו אפילו בהגיעם לגיל מבוגר, וחובת השתדלות האב היא להתקשר עבור ילדיו ל[[שדכנית]] או ל[[שדכן]] פעם בשבוע חוק ולא יעבור.{{הערה|קונטרס '''שמחת בית סטמאר''' שנת [[תשס"ג]]}}{{הערה|ספר '''נעימות החיים''' (הודפס [[ברוקלין]] תשס"ד) עמ' 55}}{{הערה|ספר '''זכרונם לברכה''' מאת הרב [[אהרן פרלוב]] (לחודש [[מנחם אב]] עמוד תרסז) בשם רבי '''מרדכי דוד מייזלס''' נ"י מנהל גשמי ד[[ישיבת סטמאר]] ב[[ארצות הברית]]}}.


==משפחתו==
'''משפחתו:'''
*'''סב סבו''' - האדמו"ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]
 
*'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו"ר [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] (בן ר' חיים צבי)
*'''סב סבו''' - האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)]]
*'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] (בן ר' חיים צבי) (מכונה גם "בירך משה" על שם ספרו)
*'''בני אחיינו''' - האדמו"רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).
*'''בני אחיינו''' - האדמו"רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).


שורה 81: שורה 82:
*[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}}
*[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}}


  {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר}}
  {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] מסאטמר}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]