רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ALIM0736.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו המדויק של רבי אליעזר בעלמא שבגליל]]
+{{שכתוב|סיבה=צריך שכתוב לסגנון מעט יותר אינצקלופדי}}
 {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אליעזר בן הורקנוס|אחר=תנא אחר|ראו=[[רבי אליעזר (פירושונים)]]}}
-'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו{{הערה|[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]}}. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניא]]{{הערה|[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]}}.
+[[קובץ:ALIM0736.JPG|ממוזער|קברו של רבי אליעזר בעלמא שבגליל]]
+'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|[[אבות]] ו[[אבות דרבי נתן]]}}. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניא]]{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|}}.
 ==תורתו ==
-על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]]. וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך ל[[ירושלים]] בשביל להקדיש את עצמו ללימודי ה[[תורה]]. הוא נכנס לישיבה של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|[[מסכת אבות]]}}.
+על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]]. וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך ל[[ירושלים]] בשביל להקדיש את עצמו ללימודי ה[[תורה]]. הוא נכנס לישיבה של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|[[מסכת אבות]]}}. בפתיחת [[פרק שירה]] הובאו דברי רבי אליעזר בשבח העוסק בו שזוכה לישועות כלליות ופרטיות.
 == בתורת החסידות ==
@@ שורה 12: / שורה 13: @@
 הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.
 הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.
-בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}
+בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר"{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=אליעזר+בן+משה&pgnum=71 עמ' סה].}}.
+==בתורת הקבלה==
+בחז"ל ב[[ספר הזוהר]] הקדוש הזכירו מתורתו על מעלת ראש חודש ואמירת [[ברכי נפשי]]; '''רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב, וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לֵיהּ; בְּמַאי קָא עָסִיק מַר?. אָמַר לֵיהּ, בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם?. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ! דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו''''{{הערה|בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג.}}.
+והתרגום מארמית ללשון הקודש ולעברית: רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס) היה יושב והיה עוסק לומד בתורה, בא לפניו [[רבי עקיבא]] (בן יוסף) תלמידו ושאל את רבו, '''במה כבודו עוסק'''? השיב לו; בפסוק הכתוב ב[[תפילת חנה]] ב[[ספר שמואל]] א, פרק ב); '''וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם''' - '''זה יעקב אבינו שנעשה לו כסא כבוד ויקר לבדו בכדי שיקבל לימוד תורת נשמות הצדיקים, והקדוש ברוך הוא הולך עמו בכל ראש חודש וראש חודש, וכשרואות הנשמות יקר האספקלריה ואור השכינה של השם יתברך, מברכת הנשמה ומעריצה ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר ב[[תהלים]] ([[תהילים ק"ג|פרק ק"ג]] ו[[תהילים ק"ד|פרק ק"ד]]) "בָּרְכִי נַפְשִׁי" וְגו''''.
 ==קישורים חיצוניים==