קישינב – הבדלי גרסאות

'''קישינב''' היא בירת רפובליקת [[מולדובה]] והעיר הגדולה במדינה המונה למעלה מחצי מליון נפש.

בעיר התקיימה קהילה יהודית וחסידית גדולה, שסבלה מ[[פרעות קישינב]] ונכחדה ברובה ב[[שואה]]. שרידי הקהילה התמודדו עם דיכוי השלטון הקומוניסטי, עד התפרקות [[ברית המועצות]], אז הוקמו בעיר מוסדות חב"ד ובית הכנסת המרכזי שב להוות מרכז של חיים יהודיים בעיר.

כבר בראשית ימי החסידות, עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, העיר קישינב הייתה מרכז יהודי חשוב ויהודים רבים התגוררו בה. בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כמחצית מתושבי קישינב היו יהודים, אחד האחוזים הגבוהים ב[[אירופה]] בזמן ההוא. בעיר פעלו כשבעים בתי כנסת וחיים יהודים תוססים.

הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב [[תש"ד]]. ליהודים ששרדו את [[השואה]], ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת [[תש"נ]], התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.

בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. נוסף לכך חותמו החזק ברחבי המדינה של הרב של הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, בהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילות היהודיות, התיירים והמבקרים במולדובה,  ובערים בחבל ארץ '''פרידנסטרוביה - טרנסניסטריה'''.

פרעות קישינב פרצו ב[[פסח]] [[תרמ"ג]] (1903). אז קישינב השתייכה לבסרביה שסופחה לאימפריה הרוסית. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי.

היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודי העיר לכבוד חג הפסחא הנוצרי. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.

פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.

המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי והיוצא דופן מסוגו באותה תקופה זעזע את היהודים בעולם כולו.

מידי שנה בשנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב.

 

 

 

 

 

 

 

בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל. ביוזמתו וביסודו של הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב.

 

בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי, הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, מייסד ומנהל מוסדות חב"ד קישינב ומולדובה.