![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שלום ברוכשטט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
הגהה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]] | [[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]] | ||
[[קובץ:הרב שלום ברוכשטאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט ב[[770]]]] | [[קובץ:הרב שלום ברוכשטאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט ב-[[770]]]] | ||
ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949), הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטל [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]] | ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949), הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטל [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. את חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]]. | בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]]. | ||
בשנת [[תשל"ד]] השתדך עם בת דודתו מרת נחמה רוזנברג בתו של הרב [[בעריש רוזנברג]], ובתקופה שבין השידוך לחתונה, ב[[איסרו חג]] של [[חג השבועות]] היא נהרגה ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת דרכים טראגית]] יחד עם הרב גרליק. | בשנת [[תשל"ד]] השתדך עם בת דודתו מרת נחמה רוזנברג בתו של הרב [[בעריש רוזנברג]], ובתקופה שבין השידוך לחתונה, ב[[איסרו חג]] של [[חג השבועות]] היא נהרגה ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת דרכים טראגית]] יחד עם הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. | ||
בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, | בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, שם נשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]]. | ||
==בעל מנגן== | ==בעל מנגן== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר. | עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר. | ||
בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי. | בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' [[שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)|פייטל לוין]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי. | ||
לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים. | לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על [[תהלים פ"ג|פרק פ"ג]] בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים. | ||
לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' | לקראת [[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' ב[[תהלים פ"ד|פרק פ"ד]] "[[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]]", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול. | ||
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל. | כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון '[[מארש דידן נצח]]', לחן נוסף וחדש למילים "[[דידן נצח]]", וניגון זה הושר ב[[כוס של ברכה]] ליד הרבי. | בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון '[[מארש דידן נצח]]', לחן נוסף וחדש למילים "[[דידן נצח]]", וניגון זה הושר ב[[כוס של ברכה]] ליד הרבי. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" | בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של [[י"א בניסן]] הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שב[[תהלים פ"ז|פרק פ"ז]], והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין את הניגון על המלים "[[שיר מזמור לבני קרח]]" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל. | ||
בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]]", כשהניגון מסיים | בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]]", כשהניגון מסיים במילים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי". | ||
באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי. | באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "[[ויתן בפי (ניגון)|ויתן בפי שיר חדש]] - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי. | ||
בשנת [[תשנ"ב]] חיבר את הניגון [[אורך ימים]] שהושר ליד הרבי לראשונה | בשנת [[תשנ"ב]] חיבר את הניגון [[אורך ימים]] שהושר ליד הרבי לראשונה ב[[שבועות|חג השבועות]] [[תשנ"ב]] כשחזרו מהתהלוכה, ושוב ב[[ו' בתשרי|ו' תשרי]] [[תשנ"ג]], אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] חיבר את הניגון [[מזמור שיר ליום השבת]] שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשנ"ד]]. | בשנת [[תשנ"ג]] חיבר את הניגון [[מזמור שיר ליום השבת]] שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשנ"ד]], לניגון הוסיף - מלבד פסוקים מפרק התהילים - תוכן הקשור לבשורת הגאולה "אָט אָט קומט משיח, מ'דארף נאָר עפענען די אויגן, איז ער דאָ, משיח שייט שוין אויף און שוועל" [הנה הנה משיח בא, צריכים רק לפתוח את העיניים, הוא כבר כאן, משיח כבר בדרך]. | ||
בשנת [[תשנ"ה]] הוסיף את המילים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", ובתור ביטוי לצפייה להתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח, ולאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז, הוסיף "הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו", "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". את הניגון שר בפני הקהל ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] בהתוועדות [[י"א בניסן|י"א ניסן]] המרכזית. | |||
==רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי== | ==רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי== | ||
| שורה 57: | שורה 59: | ||
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה] | * שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה] | ||
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה] | * שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה] | ||
* שנת תשע"ז - פרק קט"ז: כוס ישועות אשא | * שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קט"ז]]: [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]]{{הערה|אף על פי ש[[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה את הניגון של הרב [[דוד כהנוב]] ([https://chabad.info/special/256781/ אָהַבְתִּי כִּי-יִשְׁמַע: נבחר הניגון על קאפיטל קט"ז]), הניגון של הרב ברוכשטאט הוא זה שהתקבל בפועל בתפוצה רחבה יותר וניגנו אותו לאורך השנה בהתוועדויות של הרבי.}} - [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]] | ||
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה]. | *שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
בנו, ר' [[שניאור זלמן (ז' | בנו, ר' [[שניאור זלמן (ז'מקע) ברוכשטט]], קראון הייטס. | ||
בנו, ר' ישראל דובער | בנו, ר' ישראל דובער ברוכשטט, קראון הייטס. | ||
בנו, התמים מנחם מענדל | בנו, התמים מנחם מענדל ברוכשטט, נפטר בראש חודש סיון תשע"ז (בהיותו בגיל תשע עשרה) | ||
חתנו, ר' יוסי קוזין, | חתנו, ר' יוסי קוזין, מחנך באהלי תורה. | ||
חתנו, משה מנחם מענדל אייברס, שליח באמסטרדם. | חתנו, משה מנחם מענדל אייברס, שליח באמסטרדם. | ||
חותנו, ר' | חותנו, ר' שלום דב בער וואלאסאוו, קראון הייטס. | ||
חותנו, הנגיד ר' [[מנחם טוביה גרייזמן]], קראון הייטס. | חותנו, הנגיד ר' [[מנחם טוביה גרייזמן]], קראון הייטס. | ||
גרסה אחרונה מ־16:34, 30 בנובמבר 2025
ר' שלום הלוי ברוכשטט (יליד שנת תש"ט, 1949), הינו בעל מנגן חסידי, מחבר מידי שנה ניגון חסידי על הקאפיטל תהלים של הרבי, רבים מהם נבחרו על ידי החסידים ובשנים מאוחרות יותר על ידי ועדת הניגונים ליובאוויטש. את חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ההתוועדויות בשבת קודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' סיוון תש"ט לאביו ר' יהושע ולאמו בת החסיד ר' שלום לישנר ממשפחה של חסידי בויאן בארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבה קטנה בתומכי תמימים לוד ובישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד.
נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'קבוצה' שלו שהתחילה בחג הפסח תשכ"ח. כשהגיעו ל-770 נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד גן עדן התחתון וכשהרבי עבר לידם איחל: "א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח".
בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח תשכ"ט נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם צה"ל בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.
בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של צא"ח תחת ר' מאיר פריימן.
בשנת תשל"ד השתדך עם בת דודתו מרת נחמה רוזנברג בתו של הרב בעריש רוזנברג, ובתקופה שבין השידוך לחתונה, באיסרו חג של חג השבועות היא נהרגה בתאונת דרכים טראגית יחד עם הרב שניאור זלמן גרליק.
בשנת תשל"ה נסע לרבי, שם נשא לאשה את בתו של הרב שלום מענדל קלמנסון, שליח הרבי בצרפת. לאחר השידוך נכנס עם כלתו ל'יחידות' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'כולל', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת לשליחות תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור בקראון הייטס.
בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר בערבי חב"ד בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים.
עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים בספר הניגונים נרשמו מפיו, ביניהם ניגון רע"ג, רע"ד, רע"ט ושי"ט שבספר.
בשנת תש"ל החלו בעלי מנגנים להתאים ניגון חסידי למלים בפרק השנתי של הרבי בתהלים. בשנת תשמ"ב, שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
לאחר שגם בשנת תשמ"ג התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת תשמ"ד הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
לקראת י"א ניסן תשמ"ה הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד "ילכו מחיל אל חיל", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת התפילה עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, תשמ"ו חיבר ניגון שהתקבל.
בשנת תשמ"ז הוקמה לראשונה ועדת הניגונים ליובאוויטש שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון 'מארש דידן נצח', לחן נוסף וחדש למילים "דידן נצח", וניגון זה הושר בכוס של ברכה ליד הרבי.
בשנת תשמ"ח בחרה הוועדה את ניגונו של ר' אהרון בלסופסקי על המלים "אוהב השם שערי ציון". בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת תשמ"ט הלחין את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קרח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי בשיחה בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'חוזר' ר' יואל כהן את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.
בשנת תש"נ חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במילים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.
בשנת תשנ"ב חיבר את הניגון אורך ימים שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.
בשנת תשנ"ג חיבר את הניגון מזמור שיר ליום השבת שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי שמחת תורה תשנ"ד, לניגון הוסיף - מלבד פסוקים מפרק התהילים - תוכן הקשור לבשורת הגאולה "אָט אָט קומט משיח, מ'דארף נאָר עפענען די אויגן, איז ער דאָ, משיח שייט שוין אויף און שוועל" [הנה הנה משיח בא, צריכים רק לפתוח את העיניים, הוא כבר כאן, משיח כבר בדרך].
בשנת תשנ"ה הוסיף את המילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ובתור ביטוי לצפייה להתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח, ולאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז, הוסיף "הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו", "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". את הניגון שר בפני הקהל ב-770 בהתוועדות י"א ניסן המרכזית.
רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שנת תשד"מ - פרק פג: וידעו כי אתה - להאזנה.
- שנת תשמ"ה - פרק פד: ילכו מחיל אל חיל - להאזנה.
- שנת תשמ"ו - פרק פה: רצית ה' - להאזנה.
- בשנת תשמ"ז - 'מארש דידן נצח' - לאחר הניצחון במשפט הספרים (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). להאזנה
- שנת תשמ"ט - פרק פח: שיר מזמור לבני קרח - להאזנה.
- י' שבט תש"נ, - 'שנת הארבעים' ניגון ויתן בפי שיר חדש - (להאזנה)
- שנת תש"נ - פרק פט: כרתי ברית - להאזנה.
- שנת תשנ"ב - פרק צא: אורך ימים - להאזנה.
- שנת תשנ"ג - פרק צב: מזמור שיר ליום השבת - להאזנה
- שנת תשנ"ה - פרק צד: א-ל נקמות ה' - להאזנה
- שנת תשנ"ז - פרק צו: שירו לה' שיר חדש
- שנת תשנ"ח - פרק צז: ה' מלך תגל הארץ
- שנת תשנ"ט - פרק צח: זכר חסדו - להאזנה
- שנת תש"ס - פרק צט: יודו שמך - להאזנה
- שנת תשע"ז - פרק קט"ז: כוס ישועות אשא[1] - להאזנה
- שנת תשפ"ב - פרק קכ"א: אשא עיני אל ההרים - להאזנה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו, ר' שניאור זלמן (ז'מקע) ברוכשטט, קראון הייטס.
בנו, ר' ישראל דובער ברוכשטט, קראון הייטס.
בנו, התמים מנחם מענדל ברוכשטט, נפטר בראש חודש סיון תשע"ז (בהיותו בגיל תשע עשרה)
חתנו, ר' יוסי קוזין, מחנך באהלי תורה.
חתנו, משה מנחם מענדל אייברס, שליח באמסטרדם.
חותנו, ר' שלום דב בער וואלאסאוו, קראון הייטס.
חותנו, הנגיד ר' מנחם טוביה גרייזמן, קראון הייטס.
חותנו, ר מרדכי ריטשלער, קראון הייטס.
חותנו, ר' יוסף יצחק גערליצקי, באקא רטון פלורידה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראיון עם ר' שלום ברוכשטט על הניגונים שחיבר לפרקים של הרבי - התמים (בית משיח) גליון כז (ע' 42 ואילך).
- שלמה ברמן, פס הקול של י"א ניסן, ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת י"א ניסן תשע"ד, בשבועון כפר חב"ד, גיליון 1554.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם, ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת י"א ניסן תשע"ח, באתר
. - הניגון לפרק ק"ה י"א ניסן תשס"ו.
- הניגון לפרק ק"ו, י"א ניסן תשס"ז.
- הניגון לפרק ק"ט, י"א ניסן תש"ע.
- הניגון לפרק קי, י"א ניסן תשע"א.
- הניגון לפרק קיא, י"א ניסן תשע"ב.
- הניגון לפרק קיג, י"א ניסן תשע"ד.
- הניגון לפרק קכ"א, י"א ניסן תשפ"ב.
- ↑ אף על פי שוועדת הניגונים ליובאוויטש בחרה את הניגון של הרב דוד כהנוב (אָהַבְתִּי כִּי-יִשְׁמַע: נבחר הניגון על קאפיטל קט"ז), הניגון של הרב ברוכשטאט הוא זה שהתקבל בפועל בתפוצה רחבה יותר וניגנו אותו לאורך השנה בהתוועדויות של הרבי.