מידות טובות – הבדלי גרסאות
מ מ. רובין העביר את הדף מידות (באדם) לשם מידות טובות תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה: שחזור |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ציון|ציונו]] הק' של ה[[תנא]] רבי [[יהודה בן תימא]], בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] | ||
''' | ה'''מידות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת | בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}) | ||
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה | על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם הגשמי|עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מה[[נמלה]] ודרכיה - לך אל נמלה [[עצלות|עצל]], ראה דרכיה וחכם{{הערה|משלי ו, ו.}}. | ||
הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כ[[נמר]], קל כ[[נשר]], רץ כ[[צבי]] וגבור כ[[אריה|ארי]]. | |||
כל | כל המידות, אף גם המידות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: | ||
* הצנע לכת. | * הצנע לכת. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* עמל בטרחא גדולה. | * עמל בטרחא גדולה. | ||
* זריזות. | * [[זריזות]]. | ||
*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | ||
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש{{הערה|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}. | ||
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||
ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}. | ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[תיקון המידות]] | |||
*[[מידת העזות]] | *[[מידת העזות]] | ||
*[[רחמנות]] | *[[רחמנות]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מידות האדם על פי חסידות]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 195 | *'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מידות האדם על פי חסידות]''', קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א|הערות וביאורים 770]] - [[תומכי תמימים המרכזית 770]], [[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשפ"ג]], עמוד 195 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||