קריאת ההלל: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוסף|נוכחי=הוספה לתפילה בימי חג ומועד|אחר=פירוש אחר|ראו=[[הלל (פירושונים)]]}}

{{בעבודה מתמשכת}}

'''הלל''' הוא קובצת מזמורים הנאמרים כשבח והלל בעת שמחה ומועדים. באופן כללי פרקי התהלים המכונים הלל הם הפרקים מקי"ג עד קי"ח, הלל זה מכונה גם '''הלל מצרי'''{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=56&format=pdf ברכות נו, א] וברש"י שם.}}. נוסף לכך קיימים גם '''הלל הגדול''', ולעתים גם [[פסוקי דזמרה]] מכונים בשם הלל.

לפי שיטה אחת בחז"ל מקורם של מזמורי ההלל הם בשירתם של [[משה רבנו]] ו[[בני ישראל]] על הים לאחרי נס [[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=דעת רבי אלעזר, [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=117&format=pdf פסחים קיז, א].}}. לשיטה אחרת מקורו בזמן [[יהושע]] בעת כיבוש הארץ מידי הכנעניים{{הערה|שיטת רבי יהודה, פסחים שם.}} לשיטה אחרת מקורו אצל [[ברק]] ו[[דבורה הנביאה]]{{הערה|שיטת רבי אלעזר המודעי, פסחים שם.}}. לשיטות אלו נוסח הלל קדם ל[[דוד המלך]] אלא שהוא שבצם בתהלים או שהם אמרו בנוסח שלהם ודוד המלך תיקן נוסח אחיד. אולם לשיטות אחרות בחז"ל דוד המלך הראשון שאמר מזמורים אלו, אלא שאמירתם כהלל נאמרו על ידי הבאים אחריו, או על ידי [[חזקיה]] כשנלחם נגד [[סנחריב]]{{הערה|שיטת רבי אלעזר בן עזריה, פסחים שם.}} או על ידי [[חנניה מישאל ועזריה]]{{הערה|רבי עקיבא, פסחים שם.}} או על יד [[מרדכי]] ו[[אסתר]]{{הערה|רבי יוסי הגלילי.}} ולשיטת חכמים "נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל... על כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן".

 

[[קטגוריה:ראש חודש]]

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]