יששכר דוב רוקח – הבדלי גרסאות

 

'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (יליד שנת ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.

נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגורייא, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע שנים בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

בביקור ב[[תשמ"א]] שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף ביקש מהאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמו"רים, הרבי אמר לו בחיוך ש'לו יהא זה העוון הגדול ביותר'. אך האדמו"ר לא הסכים לדברי הרבי זי"ע. כמו כן דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות. הרבי כיבד מאד את האדמו"ר כאשר אף לחץ יד למלוים, מה שאינו נהוג בחב"ד.

האדמו"ר מעודד את חסידיו ללמוד ב[[ספר התניא]] ואחד מפעולותיו הראשונות שעשה בעלותו לכהן כאדמו"ר הוא לייסד חבורות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] {{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}}}}.אם כי ההדגשה היתה בעיקר בלימוד ספרי חסידות כלליים, ולא תניא או ספרי חב"ד.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].

 

בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו"ר מבעלז שהשתתף בכנס, אם כי האדמו"ר הוריד את ראשו על השולחן לעיני כל, מה שהתפרש כמחאה מרומזת על הדברים שנאמרו שהם אינם לרוחו. ולמרות שאחד מהאדמו"רים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.{{הערה|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה. והדובר אף ציין זאת באמרו: "אף שהתחייבתי, אך אינני יכול להתאפק".}}. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]], כי אין לסמוך על ההכשר בעלזא. כאשר הקשר בין רמת הכשרות לבין תקרית זו לא הובהרה כל צורכה.

 

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.