אקדמות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
מ ←היסטוריה: תקלדה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ה[[פיוט]] '''אַקְדָמוּת מִלִּין''' הוא קטע תפילה ב[[ארמית]]{{הערה|בטעם הדבר שנכתב דווקא בארמית, מופיע בספר התודעה שהוא מפני מעלתו, שלא יבינוהו המלאכים.}}, אותו נוהגים לומר בקהילות אשכנז בחג ה[[שבועות]] לפני [[קריאת התורה]] העוסקת במתן תורה, והוא כולל 45 בתים הבנויים כל אחד משתי שורות. | ה[[פיוט]] '''אַקְדָמוּת מִלִּין''' הוא קטע תפילה ב[[ארמית]]{{הערה|בטעם הדבר שנכתב דווקא בארמית, מופיע בספר התודעה שהוא מפני מעלתו, שלא יבינוהו המלאכים.}}, אותו נוהגים לומר בקהילות אשכנז בחג ה[[שבועות]] לפני [[קריאת התורה]] העוסקת במתן תורה, והוא כולל 45 בתים הבנויים כל אחד משתי שורות. | ||
הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על | הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על תהלים פרק ע"ג פסוק י"ב.}}, והוא נקרא 'אקדמות' על שם המילים בהן הוא פותח: "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה). | ||
הפיוט הארוך מחולק לארבעה חלקים עיקריים: הוא פותח בתיאור גדולת השם, שאי אפשר לתארה כלל, לאחר מכן מתארים את ה[[מלאך|מלאכים]], ולבסוף מתואר דו-שיח בין [[עם ישראל]] לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא. | הפיוט הארוך מחולק לארבעה חלקים עיקריים: הוא פותח בתיאור גדולת השם, שאי אפשר לתארה כלל, לאחר מכן מתארים את ה[[מלאך|מלאכים]], ולבסוף מתואר דו-שיח בין [[עם ישראל]] לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אף שנוהג התרגום פסק ברוב המוחלט של קהילות ישראל, נותר המנהג לומר את פיוט ה'אקדמות', ובהלכה התעורר דיון על מקום אמירתו בעיצומה של קריאת התורה אף שכבר לא נהוג לתרגם כלל, והאם הדבר אינו מהווה הפסק בקריאה{{הערה|ראו לדוגמה דברי הט"ז באורח חיים תצד, ס"ק א.}} ובסופו של דבר דעת ה[[ט"ז]]{{הערה|שאין זה נחשב הפסק}} התקבלה במרבית הקהילות. | אף שנוהג התרגום פסק ברוב המוחלט של קהילות ישראל, נותר המנהג לומר את פיוט ה'אקדמות', ובהלכה התעורר דיון על מקום אמירתו בעיצומה של קריאת התורה אף שכבר לא נהוג לתרגם כלל, והאם הדבר אינו מהווה הפסק בקריאה{{הערה|ראו לדוגמה דברי הט"ז באורח חיים תצד, ס"ק א.}} ובסופו של דבר דעת ה[[ט"ז]]{{הערה|שאין זה נחשב הפסק}} התקבלה במרבית הקהילות. | ||
[אדמו"ר הזקן]] פסק, שאף שלכתחילה עדיף במקום שאין מנהג לקבוע שיאמרו זאת קודם קריאת התורה, הנוהגים לומר זאת לאחר הברכה באמצע הקריאה, יש להם על מי לסמוך ואין למחות בידם{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים תצד, ז.}} | [[אדמו"ר הזקן]] פסק, שאף שלכתחילה עדיף במקום שאין מנהג לקבוע שיאמרו זאת קודם קריאת התורה, הנוהגים לומר זאת לאחר הברכה באמצע הקריאה, יש להם על מי לסמוך ואין למחות בידם{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים תצד, ז.}}. | ||
==מבנה הפיוט== | ==מבנה הפיוט== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
[[קטגוריה:פיוטים]] | |||