ליקוטי אמרים - פרק י"ז – הבדלי גרסאות

28 (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"ז''' של ספר ה[[תניא]] מבאר את ענין "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". ומבואר שמוחו של אדם ברשותו, ויכול להתבונן ב[[גדולת ה']] ככל אשר יחפץ, וממילא יוליד במוחו אהבה לה' לדבקה בו בקיום מצוות על כל פנים.
'''פרק י"ז - קרוב אליך'''
 
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
אחרי שהוסברה מעלת הבינוני ועבודתו מתעוררת בלב כל אחד שאלה: איך קובעת התורה שמדרגה גבוהה ועבודה נפלאה זו "קרובה"? כיצד היא שייכת אליי? ומה פירוש תיבת "לעשותו"? מסביר הרבי שלמרות הכל, קרוב לכל אחד ואחד להגיע לדרגת ה"בינוני".


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ז}}
{{פרק תניא|פרק=י"ז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ז}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
המוח בטבעו שליט על הלב, ולכן התבוננות בגדולת השם מביאה בהכרח{{הערה|אלא אם כן חולה האדם ב[[טמטום הלב]] - מחלה רוחנית שבפרק כ"ט תוסבר תרופתה}} לפחות ל"הסכמה"{{הערה|"הסכמה" פירושו החלטה נפשית חזקה - "כך ואי אפשר אחרת", שבאה בעקבות התבוננות ומסקנה.}}. דהיינו, כדי להיות "בינוני" ולשמור בפועל במעשה את כל התורה והמצוות מספיקה גם "הסכמה" זו, ואין צורך ברגש ממש{{הערה|אלא שבהמשך, החל מפרק ל"ה ועד סוף התניא, יבואר באריכות גדולה מעלת המעשה הבא מתוך רגש.}} (החלטה והסכמה זו במוח ובלב נקראת "אהבה במוחו ותעלומות ליבו").


==צילום דפוס התניא==
אכן, ה[[רשע]]{{הערה|שאצלו המוח לא שליט על הלב.}} לא יכול אפילו להתחיל לעבוד את השם לפני שיעשה תשובה{{הערה|וכיצד עושים תשובה מתבאר ב[[אגרת התשובה]], החלק השלישי של התניא.}}.
 
==מושגים יסודיים בפרק==


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]|הבא=[[תניא - פרק י"ח|פרק י"ח]]}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ח|פרק י"ח]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]