הלל משה מעשיל גלבשטיין – הבדלי גרסאות

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו ב[[ירושלים]] שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר.
הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו ב[[ירושלים]] שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב גלבשטיין נולד בביאליסטוק ב[[ד' כסלו]] [[תקצ"ד]] לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר ל[[של"ה]] הקדוש.
נולד בביאליסטוק ב[[ד' כסלו]] [[תקצ"ד]] לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר ל[[של"ה]] הקדוש.


בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו.
בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו.
שורה 10: שורה 8:
[[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]].
[[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]].


באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו.  
באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו.


גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]].
גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]].
שורה 18: שורה 16:
גדולי [[ירושלים]] עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו.
גדולי [[ירושלים]] עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו.


ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם.  
ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם.


ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').}}.
ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').}}.
שורה 26: שורה 24:
== חיבוריו ==
== חיבוריו ==
*[http://hebrewbooks.org/35705 תפילה למשה] (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]].
*[http://hebrewbooks.org/35705 תפילה למשה] (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]].
*חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]].  
*חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]].
*אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[גרשון העניך ליינר|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו).
*אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[חסידות איזביצא ראדזין|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב [[עקיבא יוסף שלזינגר]], מירושלים, שתמך בהצעה זו, וטוען שאסור באיסור חמור ללבוש תכלת).
*הנחות ממאמרי אדמו"ר הצמח צדק ש[כנראה] נכתבו על ידו נדפסו בספר [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - הנחות]] - תרי"ד-תרט"ו.
*משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
*משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
: א.[https://hebrewbooks.org/22469 טוב ארץ הצבי]; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה.
: א.[https://hebrewbooks.org/22469 טוב ארץ הצבי]; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה.
: ב. טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת [[כותל המערבי]] בזמן הזה.
: ב. טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת [[כותל המערבי]] בזמן הזה.
: ג. אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש.
: ג. אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש.
: בהקדמת הספר מביא ר' הלל סיפור ובו מרומז בבירור שלדעתו אדמו"ר הצ"צ שלחו לירושלים ע"מ שיחדש שם את שמרת המקדש.
: חידושו זה לא התקבל בפועל, והרבי אף ביאר בשיחה את הסיבה לכך [ראה הערה 1].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים''', במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב
*'''ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים''', במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב
*'''אומרים כי הרבי הוא המשיח''', שבועון בית משיח גליון י"א ניסן תשס"ו עמוד 64
*'''אומרים כי הרבי הוא המשיח''', שבועון בית משיח גליון י"א ניסן תשס"ו עמוד 64
*'''לקט ופרט''', סיפורים וזכרונות מר' [[טוביה בלוי|טובי' בלוי]], חוברת כח.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://toladot.blogspot.com/2009/12/blog-post_04.html תולדות משפחת גלבשטיין], תולדות ושורשים בעם ישראל.
* [http://toladot.blogspot.com/2009/12/blog-post_04.html תולדות משפחת גלבשטיין], תולדות ושורשים בעם ישראל.
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4403&CategoryID=1093 כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4403&CategoryID=1093 כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"] - סקירה על יחס הרבי אליהם, מאת ר' [[מרדכי מנשה לאופר]], קונטרס [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 48: שורה 50:
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת גלבשטיין]]
[[קטגוריה:משפחת גלבשטיין]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]