שלמה זלמן וילנר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''שלמה זלמן''' (אשכנזי) הכהן '''וילנר'''{{הערה|יש להבדיל בינו לבין בנו (ואביו) של [[הגאון מוילנא]] שנקראו אף הם בשם 'שלמה זלמן' וכונו 'וילנר' על שם עיירת מוצאם, וילנא.}} (?-[[כ' אדר|כ' אדר ב']] [[תקנ"ט]]), היה מתלמידי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]].
+הרב '''שלמה זלמן''' (אשכנזי) הכהן '''וילנר'''{{הערה|יש להבדיל בינו לבין בנו (ואביו) של [[הגאון מוילנא]] שנקראו אף הם בשם 'שלמה זלמן' וכונו 'וילנר' על שם עיירת מוצאם, וילנא.}} היה מתלמידי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[וילנא]] לאביו ר' צבי הירש אשכנזי (שנת לידתו לא ידועה).
+נולד ב[[וילנא]] לר' צבי הירש אשכנזי.
 לכשבגר, הצטרף לעדת החסידים ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בסביבות בשנת תקמ"ד כתב אדמו"ר הזקן אודותיו לאנ"ש: "מרי דברי זכור אזכרנו לטוב, איש טוב וישר ירא ה' מרבים ה"ה הרב המפורסם בתורה וביראה, כק"ש מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר שי', אשר כתת רגליו עד מדינתינו לעשות לו פה מעמד נכון... על כן באתי אחריו למלאות דבריו ומשאלותיו לטובה, ולבקש כזאת וכזאת בבקשה כפולה ומכופלת מאת כא"ש בכל מקומות מושובתיהם, להיות בתומכי נפשו ונפש ביתו...".}}.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בארץ הקודש, דבק ברבי מנחם מענדל, ויצא בשליחות מספר פעמים כ[[שד"ר]] לאסוף תרומות במדינות אירופה להחזקת [[כולל רייסין]], ובאיגרות שכתבו רבי מנחם מענדל מויטעבסק ותלמידיו ניכר היחס המיוחד שהיה לר' שלמה זלמן בין שאר תלמידי החבורה{{הערה|כך לדוגמא כתב אודותיו רבי מנחם מענדל באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ואילו רבי אברהם מקאליסק כתב באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, '''שר התורה''' א' מאריות שבחבורה".}}, והיו אף איגרות שכתב בעצמו, וכן זכה להיות עד בשעת כתיבת ה[[צוואה]] רבי מנחם מענדל{{הערה|אלא שמפני שהעד השני היה רבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]], ירא מלחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.}}.
-לפי אחת המסורות, לאחר הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, הפציר בו רבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] שיקבל על עצמו את עול ההנהגה אך הוא סירב{{הערה|1=כתבי ר"י שו"ב (מובא בתוך [[jgbherzog.jgaliciabukovina.net/sites/default/files/2017-06/%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%20%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94%20-%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_0.pdf 'מליטא לגליציה - קארלין בתקופת גלות', מאת אברהם אביש שור עמוד 82]).}}.
+לפי אחת המסורות, לאחר הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, הפציר בו רבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] שיקבל על עצמו את עול ההנהגה אך הוא סירב{{הערה|1=כתבי ר"י שו"ב (מובא בתוך [jgbherzog.jgaliciabukovina.net/sites/default/files/201706/%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%20%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94%20-%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_0.pdf 'מליטא לגליציה - קארלין בתקופת גלות', מאת אברהם אביש שור עמוד 82]).}}.
 נפטר ב[[כ' אדר|כ' אדר ב']] [[תקנ"ט]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]] סמוך לרבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם הכהן מקליסק.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 == משפחתו ==
 בשנת תקמ"א התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת איטקה בת רבי משה הלוי סגל - זקן עדת החסידים בטבריה. אחרי פטירתו, אלמנתו נישאה בזיווג שני לרבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]].
 *בנו רבי אברהם פנחס הכהן{{הערה|שגדל תחת עינו הפקוחה של אביו חורגו רבי אברהם הכהן מקליסק.}}
-**נכדתו, מרת לאה (בת רבי אברהם פנחס) נישאה לרבי מנחם מנדל אפשטיין, זקנו של האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], רבי אברהם וינברג{{הערה|יש לציין ל[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoy.htm מסורת שהשתמרה בפי חסידי סלונים] שבירושלים חי ר' זלמן וילנר נכדו של רבי [[גרשון מקיטוב]], ורבי [[ברוך ממעזיבוז]] הוא זה ששיגר לר' אברהם מקליסק אגרת עם בקשה לקרב אותו, ומאז הפך לאחד מבני החבריה קדישא.}}.
+**נכדתו, מרת לאה (בת רבי אברהם פנחס) נישאה לרבי מנחם מנדל אפשטיין, זקנו של האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], רבי אברהם וינברג{{הערה| ל[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoy.htm מסורת שהשתמרה בפי חסידי סלונים] שבירושלים חי ר' זלמן וילנר נכדו של רבי [[גרשון מקיטוב]], ורבי [[ברוך ממעזיבוז]] הוא זה ששיגר לר' אברהם מקליסק אגרת עם בקשה לקרב אותו, ומאז הפך לאחד מבני החבריה קדישא.}}.
 *בנו, ר' יצחק 'השחור', חסיד וקדוש, שימש כשד"ר, נפטר בח"י אדר ראשון תקפ"ו{{הערה|אודותיו ביסוה"מ ע' קכח-קכט, ומכתבי אביו שנדפסו בכרם חב"ד 4 (חלק ב') אגרות מו-מז.}}.