יעקב שמשון משיפטובקה – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יעקב שמשון משיפטובקה''' ([[ת"פ]]-[[ג' סיוון]] [[תקס"א]]) היה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו מתלמידי רבי [[פנחס מקוריץ]]. כיהן ברבנות בעיירה שיפטובקה ובשנת [[תקנ"ד]] עמד בראש קבוצה של חסידי פולין ש[[עלייה לארץ קודש|עלו לארץ]] והצטרפו ליישוב החסידי ב[[טבריה]], שם נותר להתגורר עד לפטירתו.
{{אין תמונה|איש}}
רבי '''יעקב שמשון משיפטובקה''' ([[ה'ת"פ]] - [[ג' בסיוון]] [[תקס"א]]) היה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו מתלמידי רבי [[פנחס מקוריץ]]. כיהן ברבנות בעיירה שיפטובקה ובשנת [[תקנ"ד]] עמד בראש קבוצה של חסידי פולין ש[[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ]] והצטרפו ליישוב החסידי ב[[טבריה]], שם נותר להתגורר עד לפטירתו.


==קורות חיים==
==קורות חיים==
נולד בשנת [[ה'ת"פ]] לאביו ר' יצחק.
נולד בשנת [[ה'ת"פ]] לר' יצחק.


נמנה על תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו, נמנה על תלמידיו של רבי [[פנחס מקוריץ]] (וברבות הימים אף הפך למחותנו כאשר בתו התחתנו עם בנו של רבי פנחס).
נמנה על תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו, נמנה על תלמידיו של רבי [[פנחס מקוריץ]] (וברבות הימים אף הפך למחותנו כאשר בתו התחתנו עם בנו של רבי פנחס).


נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשל כך הוטלו עליו משימות שונות של הפצת בשורת החסידות בחוגי הלמדנים ובין רבנים בולטים, דוגמת [[הנודע ביהודה]], רבה של המבורג, ועוד{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו}}.  
נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשל כך הוטלו עליו משימות שונות של הפצת בשורת החסידות בחוגי הלמדנים ובין רבנים בולטים, דוגמת [[הנודע ביהודה]], רבה של המבורג, ועוד{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו}}.


כאשר רבי פנחס מקוריץ נאלץ להיעדר מ[[סלאוויטא]], שימש כממלא מקומו, ולאחר שחזר, החל לשמש כרבה של שפטיבקה (שפטובקה), שם כיהן רוב ימיו ועל שמה נקרא.
כאשר רבי פנחס מקוריץ נאלץ להיעדר מ[[סלאוויטא]], שימש כממלא מקומו, ולאחר שחזר, החל לשמש כרבה של שפטיבקה (שפטובקה), שם כיהן רוב ימיו ועל שמה נקרא.
שורה 12: שורה 13:
מאוחר יותר, כיהן כרב גם בעיר אומן ובעיירה באר.
מאוחר יותר, כיהן כרב גם בעיר אומן ובעיירה באר.


בשנת [[תקנ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצה של חסידים מפולין{{הערה|כך על פי העולה ממכתביו של אדמו"ר הזקן. בקהילת החוקרים יש הטוענים שעלה פעמיים, לראשונה בסביבות שנת [[תק"ן]] ופעם נוספת בשנת [[תקנ"ה]].}}, והצטרף לקהילה החסידים שהתיישבה ב[[טבריה]] לאחר עליית החסידים בראשותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, והפך לבר-פלוגתא של רבי [[אברהם מקאליסק]].
בשנת [[תקנ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצה של חסידים מפולין{{הערה|כך על פי העולה ממכתביו של אדמו"ר הזקן. בקהילת החוקרים יש הטוענים שעלה פעמיים, לראשונה בסביבות שנת [[תק"ן]] ופעם נוספת בשנת [[תקנ"ה]].}}, והצטרף לקהילה החסידים שהתיישבה ב[[טבריה]] לאחר עליית החסידים בראשותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, והפך לבר-פלוגתא של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].


כעבור תקופה יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי [[פולין]]. ובשנת [[תקנ"ט]] חזר לארץ ישראל והגיע ל[[חיפה]].
כעבור תקופה יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי [[פולין]]. ובשנת [[תקנ"ט]] חזר לארץ ישראל והגיע ל[[חיפה]].


מאוחר יותר, פייס רבי [[נחמן מברסלב]] בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון{{הערה|שבחי הר"ן, יט}}.  
מאוחר יותר, פייס רבי [[נחמן מברסלב]] בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון{{הערה|שבחי הר"ן, יט}}.


נפטר בגיל 81 ב[[ג' סיוון]] [[תקס"א]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]].
נפטר בגיל 81 ב[[ג' סיוון]] [[תקס"א]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]].
שורה 41: שורה 42:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקס"א]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]