ארמית: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''אֲרָמִית''' היא השפה בה נכתבו ספרי קודש מרכזיים כגון ספר עזרא וספר דניאל ב[[תנ"ך]], ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ו[[ספר הזוהר]].
 הארמית עברה שינויים רבים במהלך השנים, מה'ארמית קדומה' בימי [[לבן הארמי]] (תחילת האלף השני לבריאת העולם, כ-1600 לפנה"ס), ועד ל'ארמית חדשה' המדוברת בימינו בכפרים מסויימים בעיראק, ב[[איראן]], בטורקיה, בגאורגיה, ובארמניה ואף בסוריה. בתוקפות שונות הייתה הארמית שפה רווחת באשור, פרס, בבל, סוריה ואף הייתה השפה המדוברת בארץ ישראל סוריה ומסופוטמיה.
 ללומדי התורה, מוכרים הניבים הבאים: 'ארמית בבלית' - בה נכתב ה[[תלמוד בבלי]], 'ארמית גלילית' בה נכתב ה[[תלמוד הירושלמי]] וחלק מה[[מדרש]]ים, 'ארמית בינונית' בה נכתב [[תרגום אונקלוס]].
 ==ארמית בספרי הקודש==
 ===ארמית בתנ"ך===
-דובר הארמית הראשון ב[[תנ"ך]], הוא [[לבן הארמי]], המוזכר בתורה בדברו שתי מילים בארמית - "יְגַר שָׂהֲדוּתָא"{{הערה|בראשית לא, מז}}. ואמנם השפה הארמית קרויה על שם ארץ מוצאו, ארם.
+דובר הארמית הראשון ב[[תנ"ך]], הוא [[לבן הארמי]], המוזכר בתורה בדברו שתי מילים בארמית - "יְגַר שָׂהֲדוּתָא"{{הערה|שם=בראשית|בראשית לא, מז}}. ואמנם השפה הארמית קרויה על שם ארץ מוצאו, ארם{{הערה|בזה עצמו, דייקו במדרש (ילקוט שמעוני סוף פרשת ויצא) "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַל יְהֵא לְשׁוֹן סוּרְסִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד. בַּתּוֹרָה, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בַּנְּבִיאִים (ירמיהו י׳:י״א) ״כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבָדוּ״. בַּכְּתוּבִים (דניאל ב׳:ד׳) ״וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִּית, מַלְכָּא לְעָלְמִין חֶיִי״, וראו בפירוש פרשגן: "ונ״ל לשון שדיבר לבן הוא לשון סורסי, ועל שם סוריא נקרא סורסי דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד. ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך".}}.
 בספר מלכים{{הערה|ב' י"ח}}, כאשר רבשקה שליחו של סנחריב מלך אשור מגיע לירושלים וקורא לתושביה להיכנע; רבשקה מתבקש על ידי שריו של חזקיהו לדבר ארמית: "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באוזני העם אשר על החומה".
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ===תרגום אונקלוס===
-תרגום חמשת חומשי התורה לארמית, שכתב אונקלוס הגר{{הערה|בן אחותו של טיטוס}} . אונקלוס למד (לאחר שהתגייר) אצל התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע (רבותיו של רבי עקיבא).
+תרגום חמשת חומשי התורה לארמית, שכתב אונקלוס הגר{{הערה|בן אחותו של טיטוס}}. אונקלוס למד (לאחר שהתגייר) אצל התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע (רבותיו של רבי עקיבא).
 ==יחס חז"ל לארמית==
-בתקופת ה[[אמוראים]] היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו {{הערה|בראשית רבה פרשה עד}}: "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שב[[תורה]] וב[[נביאים]] וב[[כתובים]] הקדוש ברוך הוא חלק לו [[כבוד]]. בתורה: יגר שהדותא {{הערה|בראשית לא, מז}}, בנביאים: כדנא תימרון להון {{הערה|ירמיהו י, יא}}, בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית {{הערה|דניאל ב, ד}}".
+בתקופת ה[[אמוראים]] היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו{{הערה|בראשית רבה פרשה עד}}: "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שב[[תורה]] וב[[נביאים]] וב[[כתובים]] הקדוש ברוך הוא חלק לו [[כבוד]]. בתורה: יגר שהדותא{{הערה|שם=בראשית}}, בנביאים: כדנא תימרון להון{{הערה|ירמיהו י, יא}}, בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית{{הערה|דניאל ב, ד}}".
 === תפילה בארמית ===
-עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי" {{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{מקור|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם {{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}.
+עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי"{{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{הערה|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם{{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}.
 ==בדברי רבותינו נשיאנו==
-"...לא יכולה השפה להחשב יסוד חיוני בקיומנו, כי עוד בימי קדם שימשה ארמית כשפת דיבור של העם: חלקים של התנ"ך, כמעט כל תלמוד בבלי, הזוהר ועוד, נכתבו בלשון הארמית.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/20/34/274 תורת מנחם כ' עמ' 274}}.
+"...לא יכולה השפה להחשב יסוד חיוני בקיומנו, כי עוד בימי קדם שימשה ארמית כשפת דיבור של העם: חלקים של התנ"ך, כמעט כל תלמוד בבלי, הזוהר ועוד, נכתבו בלשון הארמית{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/20/34/274 תורת מנחם כ' עמ' 274}}.
 מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה].
+==לקריאה נוספת==
+*הרב יעקב לויפער, '''אונקלוס הגר''', במדור ודרשת וחקרת 'המבשר-תורני' ערב שבת פרשת ויגש תשפ"א
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1051040/jewish/Aramaic-the-Yiddish-of-the-Middle-East.htm ארמית - האידיש של המזרח התיכון]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6470942/jewish/11-Facts-You-Should-Know-About-Aramaic.htm 11 עובדות שכדאי לדעת על ארמית]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6721251/jewish/14-Aramaic-Words-to-Know-and-Use-All-the-Time.htm 14 מילים בארמית להכיר ולהשתמש כל הזמן]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
+{{שפות}}
 {{הערות שוליים}}
-{{תבנית:שפות}}
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 [[קטגוריה:שפות]]
+[[en:Aramaic]]