ברכו – הבדלי גרסאות

(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)

שורה 25:

== בהלכה ==

הגה"ח [[שבתי יונה פרידמן]] מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" ל[[ברכות קריאת שמע]], ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב<ref>ראה גם [[פסקי תשובות]], סימן רלו, אות יב.</ref> שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מה[[משנה ברורה]]<ref>סימן רלו, סעיף קא.</ref> מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה<ref>{{אוצר החכמה|ר' שבתי יונה פרידמן|ברורי מנהגים - שבת|https://tablet.otzar.org/#/b/154690/p/-1/t/17610.6383804585563175/fs/m_TUpwg33dXobNsJua04nzJU61kDdYfHYDA3DSWjMlbp/start/5374/end/5436/c|עמוד דיגיטלי=39-40-41|עמ=39-40-41}}</ref>...

הגה"ח [[שבתי יונה פרידמן]] מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" ל[[ברכות קריאת שמע]], ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב<ref>ראה גם [[פסקי תשובות]], סימן רלו, אות יב.</ref> שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מה[[משנה ברורה]]<ref>סימן רלו, סעיף קא.</ref> מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה

[[אדמו"ר הזקן]]<ref>[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים, חלק ד הלכות יום טוב, סימן תקכז, סעיף ט.</ref> משווה בין "ברכו" - של קבלת שבת - לקבלת היום טוב או שבת, וכותב במפורש ש"ברכו" הוא קבלת השבת ויו"ט; ומוסיף שאם אמרו רוב הציבור "ברכו" אך הוא לא אמר - הרי זה נחשב כאילו אמר "ברכו"<ref>לדוגמא: שמתפלל במניין מאוחר.</ref><ref>העניין מובא בנוגע לערוב תבשילין שניתן עד בין השמשות, בזמנו שהיו מתפללים קבלת שבת מוקדם.</ref>.

== בחסידות ==

כאשר יהודי שעולה לתורה אומר "ברכו את המבורך" גם אם לא יודע את הכוונות המתאימות והראויות לכך הרי אומרים לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" הרי הוא בירך את שמו ה' ב[[אבי"ע]]!<ref>[[לקוטי דבורים|לקוטי דיבורים]], חלק א, לה"ק, עמוד 38.</ref>

== הערות שוליים ==

[[קטגוריה:תפילה]]

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]

[[קטגוריה:תפילת ערבית]]

[[קטגוריה:קבלת שבת]]

[[קטגוריה:תפילות יום חול]]

[[קטגוריה:תפילות שבת]]

[[קטגוריה:ברכות]]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 == בהלכה ==
-הגה"ח [[שבתי יונה פרידמן]] מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" ל[[ברכות קריאת שמע]], ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב<ref>ראה גם [[פסקי תשובות]], סימן רלו, אות יב.</ref> שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מה[[משנה ברורה]]<ref>סימן רלו, סעיף קא.</ref> מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה<ref>{{אוצר החכמה|ר' שבתי יונה פרידמן|ברורי מנהגים - שבת|https://tablet.otzar.org/#/b/154690/p/-1/t/17610.6383804585563175/fs/m_TUpwg33dXobNsJua04nzJU61kDdYfHYDA3DSWjMlbp/start/5374/end/5436/c|עמוד דיגיטלי=39-40-41|עמ=39-40-41}}</ref>...
+הגה"ח [[שבתי יונה פרידמן]] מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" ל[[ברכות קריאת שמע]], ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב<ref>ראה גם [[פסקי תשובות]], סימן רלו, אות יב.</ref> שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מה[[משנה ברורה]]<ref>סימן רלו, סעיף קא.</ref> מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה
 [[אדמו"ר הזקן]]<ref>[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים, חלק ד הלכות יום טוב, סימן תקכז, סעיף ט.</ref> משווה בין "ברכו" - של קבלת שבת - לקבלת היום טוב או שבת, וכותב במפורש ש"ברכו" הוא קבלת השבת ויו"ט; ומוסיף שאם אמרו רוב הציבור "ברכו" אך הוא לא אמר - הרי זה נחשב כאילו אמר "ברכו"<ref>לדוגמא: שמתפלל במניין מאוחר.</ref><ref>העניין מובא בנוגע לערוב תבשילין שניתן עד בין השמשות, בזמנו שהיו מתפללים קבלת שבת מוקדם.</ref>.
 == בחסידות ==
+{{להשלים}}
 כאשר יהודי שעולה לתורה אומר "ברכו את המבורך" גם אם לא יודע את הכוונות המתאימות והראויות לכך הרי אומרים לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" הרי הוא בירך את שמו ה' ב[[אבי"ע]]!<ref>[[לקוטי דבורים|לקוטי דיבורים]], חלק א, לה"ק, עמוד 38.</ref>
 == הערות שוליים ==
+<references />
+[[קטגוריה:תפילה]]
+[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
+[[קטגוריה:תפילת ערבית]]
+[[קטגוריה:קבלת שבת]]
+[[קטגוריה:תפילות יום חול]]
+[[קטגוריה:תפילות שבת]]
+[[קטגוריה:ברכות]]