מרדכי צבי אלפנביין – הבדלי גרסאות

[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]

'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.

הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח {{דרוש מקור}} שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.

הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]] על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.

[[קובץ:הרב מרדכי צבי אלפנביין לומד בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין לומד בכולל בצעירותו]]

לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.

במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב {{דרוש מקור}}. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.

*בנו, ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]]

*בנו, ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]]

*בנו, ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]]

*בתו חיה יעקובוביץ', אשת ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עלית]]

*בתו רבקה יעקוביץ', אשת ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]]

*בתו ציפורה שטרסברג, אשת ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]]

*בתו אסתר קיי, אשת ר' עמוס קיי, [[קרית גת]]

[[קובץ:העקשן ינצח שבועון כפר חבד 1898 עמוד 65 .pdf|העקשן ינצח שבועון כפר חבד 1898 עמוד 65 {{קובץ}}]]

[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]