מרדכי צבי אלפנביין – הבדלי גרסאות

|תמונה=מרדכי צבי אלפנביין.JPG

|תאריך פטירה= [[י"א אדר א']] [[תשע"א]]

|מקום פטירה=

|מקום פעילות=

|תפקידים נוספים=

|מקום מגורים=הדר ביתר, [[ביתר עלית]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[ישיבת קול תורה]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד= |בת זוג=|אב=הרב יחיאל אלפנביין|אם=מרת גולדה בינה|צאצאים=}}

'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.

[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]

נולד ב[[כ' אדר א']] [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]].  

בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "[[קול תורה]]" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. מיד כשנכנס לישיבה תפס את מקומו ב"כותל המזרח" ונחשב היה לאחד הבחורים המצטיינים ביותר. ראש הישיבה, הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך, חיבב והעריך אותו מאוד. כפי שהתבטא בביטוי מיוחד, לאחר שעבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]], '''"על דבר אחד איני יכול לסלוח לחב"ד - על שלקחו ממני את אלפנביין"'''.

בשנה החמישית בישיבה ([[תשכ"ו]]) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]] (כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. לאחר זמן לא רב עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.

בשנת [[תשכ"ז]] כאשר פרצה [[מלחמת ששת הימים]] כשהכריז [[הרבי]] על [[מבצע תפילין]], נרתם במלוא מרצו לצאת ל'מבצעים' בימי שישי, היה נוסע לעמוד על משמרתו ברחוב אלנבי בתל אביב בימי שישי, חרף סכנת הגערות והתקיפה.  

לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ח]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לאחר הפסח שנת [[תשכ"ט]]. במהלכה נמנה על אחד מה"קנים" - [[שבעת קני המנורה]] של [[הרבי]].

הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי פסח שערך הרבי בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מתאר בהתרגשות את הסדרים שהיה בהם והשתדל להדר בעצמו בכל ההידורים שראה אצל [[הרבי]].

[[קובץ:הרב מרדכי צבי אלפנביין לומד בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין לומד ב[[כולל]] בצעירותו]]

לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר [[בני ברק]] שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.

במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

בשבועות האחרונים לחייו התחיל להכין מחברת של "דרשות ל[[פורים]]" וביקש מנכדיו שיקלידו את הדברים כדי להפיצם בקרב בני המשפחה, דבר שלא עשה מעולם. כשנשאל מדוע הוא מזדרז לעסוק בזה, השיב שרוצה שיהיה מוכן כדי שיוכלו להשתמש בזה בפורים… ניבא ולא ידע מה ניבא.

לאחר פטירתו התפרסמו חידושיו בתורה בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.

*בנו, הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[נתניה]]

*בתו חיה יעקובוביץ', אשת ר' מרדכי יעקובוביץ - [[ביתר עלית]]

*בתו רבקה יעקובוביץ', אשת ר' אהרן יעקובוביץ - [[נתיבות]]

*בתו ציפורה שטרסברג, אשת ר' גבריאל שטרסברג - [[כפר חב"ד]]

*בתו אסתר קיי, אשת ר' עמוס קיי - [[קריית גת]]

 

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:משפחת אלפנביין]]

[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]