אגרת הקודש - סימן ב' – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==מבוא לאגרת==
==מבוא לאגרת==
בדיעבד התברר, שמאסר [[פטרבורג]] היה ירידה לצורך עליה. שחרור אדמו"ר הזקן [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו]] ונצחון החסידות גרם להתעלות עצומה, ומתואר ע"י רבותינו כ'''תקופה חדשה''' בהפצת החסידות וכ'''גדלות שניה''' ברבי עצמו.{{ש}}
בדיעבד התברר, שמאסר [[פטרבורג]] היה ירידה לצורך עליה. שחרור אדמו"ר הזקן [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו]] ונצחון החסידות גרם להתעלות עצומה, ומתואר ע"י רבותינו כ'''תקופה חדשה''' בהפצת החסידות וכ'''גדלות שניה''' ברבי עצמו


אדמו"ר הזקן חשש שה"ויגבה ליבו בדרכי ה" העצום שנפעל אצל החסידים ע"י הנצחון יפיל אותם בישות ומידות לא טובות, וכתב את [[אגרת הקודש]] "קטונתי" כדי להכניס את [[אורות וכלים|האורות בכלים]].
אדמו"ר הזקן חשש שה"ויגבה ליבו בדרכי ה" העצום שנפעל אצל החסידים ע"י הנצחון יפיל אותם בישות ומידות לא טובות, וכתב את [[אגרת הקודש]] "קטונתי" כדי להכניס את [[אורות וכלים|האורות בכלים]].


==גוף הפרק==
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ב'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ב'}}}}
[[אדמו"ר הזקן]] מביא שכל הקרוב ביותר אל [[הקב"ה]] - הינו (וצריך להיות) שפל רוח במאד מאד, דוגמא לכך רואים ביעקב שלמרות שישנה לו הבטחה מהקב"ה - "ואהיה עמך"<ref>[[וישלח]], לב יא.</ref> - בכל זאת התנצל לאחיו [[עשיו]], שלמרות שהיה בדרגה גבוהה במאד - היה שפל ולא הסתפק בהטחת "ואהיה עמך.."; מה שאין כן ב"'''זה לעומת זה'''" - ישמעאל, ככול שעולים לדרגות גבוהות יותר - הרוח מתרחבת יותר.


==סיכום הפרק==
ולזאת באתי - ממשיך אדמו"ר הזקן - לעורר בעניין זה, להיות בזרע יעקב, שישים עצמו כשיריים ולא יתגאה ח"ו וישים עצמו מעל שאר אחיו<ref>כביטויו הק': "ולא להרחיב עליהם פה או ''לשרוק עליהם'' ח"ו".</ref> - אלא ישים עצמו [[שפל רוח]] ביותר.
 
והנה על ידי עניין זה, לא רק שיוריד מהם את ה[[כעס]] ויספיסם. אלא, [[אחדות ישראל|יאחד את עם ישראל]].{{קטע תניא|קטע=אגרת ב'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ב'}}}}
 
==סיכום==
עניינה של אגרת זו מבואר בשיחת [[הרבי הריי"ץ]] שקטע ממנה מובא ב[[היום יום]] ליום [[תבנית:היום יום/ו' מנחם אב|ו' אב]], ועל הרקע לכתיבתה ומשמעותה מובא שם בתאריך [[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|י' באב]]{{הערה|בשם [[אדמו"ר המהר"ש]].}}:
עניינה של אגרת זו מבואר בשיחת [[הרבי הריי"ץ]] שקטע ממנה מובא ב[[היום יום]] ליום [[תבנית:היום יום/ו' מנחם אב|ו' אב]], ועל הרקע לכתיבתה ומשמעותה מובא שם בתאריך [[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|י' באב]]{{הערה|בשם [[אדמו"ר המהר"ש]].}}:
*א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר [[רבינו הגדול]] שלש פעמים - ב[[ליאזנא]] - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בה[[חסיד]]ים [[מידות טובות|מדות טובות]].
*א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר [[רבינו הגדול]] שלש פעמים - ב[[ליאזנא]] - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בה[[חסיד]]ים [[מידות טובות|מדות טובות]].
שורה 17: שורה 21:
באגרת תובע [[אדמו"ר הזקן]] שחסד ה' צריך להביא את האדם לשפלות, ולא - זהו סימן לגסות רוחו שעליו לתקנה.
באגרת תובע [[אדמו"ר הזקן]] שחסד ה' צריך להביא את האדם לשפלות, ולא - זהו סימן לגסות רוחו שעליו לתקנה.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים==
*[[אמת]]
*[[אמת]]
*[[יעקב אבינו]]
*[[יעקב אבינו]]
*[[ישמעאל|חסד דקליפה]]
*[[ישמעאל|חסד דקליפה]]


{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ג'|פרק ג']]}}
==ראו גם==
[[ניגון קטנתי]]
 
==קישורים חיצוניים==
*'''ביאורים על הפרק:''' [https://abc770.org/article_node_2923/ פניני התניא] {{*}} [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535938 ביאורים בספר התניא]
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן א'|פרק א']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן ג'|פרק ג']]}}
*'''[https://col.org.il/news/128064 כישרון: צייר את דמות אדמו"ר הזקן באותיות אגרת 'קָטֹנְתִּי']''' {{וידאו}}{{COL}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]