אשל אברהם בבאר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


== אשלו של אברהם אבינו ==
== אשלו של אברהם אבינו ==
אשל הינו עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על־מנת לזרוע במקומו צל.  
{{ציטוט-צף|וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃|וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג.}}
אשל הוא עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על מנת לעשות צל.  


הגמרא<ref>[[סוטה]], דף י' ובפירוש [[רש"י]].</ref> אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו.  
הגמרא<ref>[[סוטה]], דף י' ובפירוש [[רש"י]].</ref> אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו. לפי דעה השנייה אברהם נטע פרדס.


'''דעות נוספות:'''
לדעה נוספת אברהם הקים במדבר פונדק דרכים ששכן על יד [[באר שבע]] וכלל לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד. במדרש כתוב <ref>[[בראשית רבה]], פרק נ"ד, ו'.</ref> שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.
 
אולם לפי הדעה השנייה נטע אברהם פרדס.
 
אברהם הקים במדבר פונדק דרכים - לפי אחת הדעות - פונדק זה שכן על יד [[באר שבע]], כלומר: לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד עד שכתוב במדרש<ref>[[בראשית רבה]], פרק נ"ד, ו'.</ref> שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.
 
{{ציטוט|תוכן=אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".|מקור=[[רש"י]], פרשתנו, פרק כא, פסוק לג.}}


כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).


[[הרבי]] לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות<ref>[[לקוטי שיחות]], תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.</ref>.
[[הרבי]] בשיחה לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות<ref>[[לקוטי שיחות]], תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.</ref>.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת<ref>כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.</ref>.
הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת<ref>כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.</ref>. על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר - [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], [[עינא דעתיקא]] - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'. לכן כתוב<ref>[[בראשית רבה]], פרשה מ', א.</ref> ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".
 
על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר (!) - [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], [[עינא דעתיקא]] - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'.
 
לכן כתוב<ref>[[בראשית רבה]], פרשה מ', א.</ref> ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".


מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"<ref>וירא, כב, ט.</ref> הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת<ref>הם [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]].</ref> - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.
מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"<ref>וירא, כב, ט.</ref> הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת<ref>הם [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]].</ref> - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.
שורה 34: שורה 25:


עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת [[הוי']] כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה<ref>תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.</ref>.
עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת [[הוי']] כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה<ref>תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.</ref>.
== ראו גם ==
[[אשל]].
[[אשל אברהם (פיורדא)]].
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]