אשל אברהם בבאר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''אשל אברהם בבאר שבע''' מוזכר בפרשת [[וירא]] כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.
-== האשל ==
-אשל הינו עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על־מנת לזרוע במקומו צל.
-הגמרא
 == אשלו של אברהם אבינו ==
-בזמן [[אברהם אבינו]] לא היו פונדקים במדבר כך אנשים היו נותרים צמאים במדבר ואף - מתים.
+{{ציטוט-צף|וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃|וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג.}}
+אשל הוא עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על מנת לעשות צל.
-אברהם הקים במדבר פונדק דרכים - לפי אחת הדעות - פונדק זה שכן על יד [[באר שבע]].
+הגמרא<ref>[[סוטה]], דף י' ובפירוש [[רש"י]].</ref> אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו. לפי דעה השנייה אברהם נטע פרדס.
-אולם לפי הדעה השנייה נטע אברהם פרדס.
+לדעה נוספת אברהם הקים במדבר פונדק דרכים ששכן על יד [[באר שבע]] וכלל לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד. במדרש כתוב <ref>[[בראשית רבה]], פרק נ"ד, ו'.</ref> שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.
-{{ציטוט|תוכן=אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".|מקור=[[רש"י]], פרשתנו, פרק כא, פסוק לג.}}
+כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
-כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
+[[הרבי]] בשיחה לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות<ref>[[לקוטי שיחות]], תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.</ref>.
 == בחסידות ==
+הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת<ref>כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.</ref>. על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר - [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], [[עינא דעתיקא]] - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'. לכן כתוב<ref>[[בראשית רבה]], פרשה מ', א.</ref> ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".
+מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"<ref>וירא, כב, ט.</ref> הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת<ref>הם [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]].</ref> - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.
+אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא"<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]], תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.</ref>.
+התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת [[בתי חב"ד]] [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית [[תורה]], [[גמילות חסדים]] וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים<ref>שבת פרשת וירא, [[תשמ"ז]], מוגה, [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק ב', עמוד 501.</ref>.
+במאמר שבת פרשת וירא [[תשמ"ח]] שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת ה[[אלוקים]], בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"?
+עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת [[הוי']] כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה<ref>תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.</ref>.
+== ראו גם ==
+[[אשל]].
+[[אשל אברהם (פיורדא)]].
+== הערות שוליים ==
+[[קטגוריה:תורה]]
+[[קטגוריה:תנ"ך]]
+[[קטגוריה:מדרש]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:תורת הרבי]]
+[[קטגוריה:רש"י]]