לימוד התורה – הבדלי גרסאות
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}. | ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}. | ||
==לימוד מתוך יראה== | |||
ר' [[אברהם המלאך]] הסביר את דברי המשנה הפותחת את מסכת ברכות ואת כללות ה[[תורה שבעל פה]] "מאימתי קורין את שמע בערבית", המילה 'מאימתי' היא מלשון אימה ו[[יראה]], הגישה ללימוד התורה צריכה להיות מתוך יראה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ד]] ע' 66. שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#13 אות י"ג] {{בית חב"ד}}}}. הרבי ביאר בזה את הכלל [[אין דבר אבוד]], אף במקרה בו חסרה היראה, כל זמן משך הגלות ניתן להשלים זאת{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#19 אות י"ט] {{בית חב"ד}}}}. | |||
== סגולה לפרנסה ולשמחה == | == סגולה לפרנסה ולשמחה == | ||
| שורה 137: | שורה 140: | ||
=== דרך העיון=== | === דרך העיון=== | ||
בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. [[דרך הלימוד של הרבי]], מבוססת בחלקה על דרך לימודו של אחד מגדולי הדורות שהיה מקורב לחסידות חב"ד [[רבי יוסף רוזין]]{{הערה|שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, ע' קנא.}}. בשיחותיו מזכיר [[הרבי]] רבות את תורתו ואף התייחס לאופן לימוד בהפלאה רבה. | בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. [[דרך הלימוד של הרבי]], מבוססת בחלקה על דרך לימודו של אחד מגדולי הדורות שהיה מקורב לחסידות חב"ד [[רבי יוסף רוזין]]{{הערה|שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, ע' קנא.}}. בשיחותיו מזכיר [[הרבי]] רבות את תורתו ואף התייחס לאופן לימוד בהפלאה רבה. | ||
==דילוג ענינים שבצניעות== | |||
רבותינו נשיאינו התייחסו במספר הזדמנויות להצעה לדלג על ענינים מסויימים שקשורים לנושאי צניעות כאשר לומדים עם ילדים צעירים, כדי שלא לבלבל אותם. | |||
כאשר הצעה זו עלתה מצד ה[[משכילים]], [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלל זאת בחריפות כיון שכל התורה היא תורת ה' וחס ושלום לדלג אפילו פסוק אחד{{הערה|מכתב מחודש אדר-ראשון תר"ח. נדפס באגרות-קודש שלו, ברוקלין תש"מ, סי' יב, עמ' שמג ואילך, [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2077&CategoryID=691 התקשרות גליון 569].}} | |||
אצל הרבי עצמו, ניתן למצוא חילוק בין דילוג מסכת שלימה העוסקת בנושאים אלו, שהרבי מצדד שלא ללמוד עם תלמידים צעירים{{הערה| אגרות קודש יז עמ' סז, לרב יעקב אליעזר הרצוג ממלבורן אוסטרליה, ב' באייר תשי"ח, בקשר ללימוד [[מסכת סוטה]].}}, לבין הדילוג של מספר פסוקים מתוך סדר הלימוד הרציף, שלפעמים התועלת שמנסים להשיג, מביאה לתוצאה ההפוכה בדיוק, שדווקא הדילוג גורם להתעניינות רבה יותר בקטע שדילגו{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=685&ArticleID=2031 התקשרות גליון 566, עדותו של ר' אהרן מרדכי זילברשטרום]. וראו תגובתו של הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] על כך [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6082&CategoryID=1309 בגליון 784].}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||