לימוד התורה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | ||
חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. | חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}. | ||
===מעלת זכירת הלימוד=== | ===מעלת זכירת הלימוד=== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד כדי להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") של הלומד גם כשאינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. זהו גם הטעם לדברי הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שגדרו של [[תלמיד חכם]] הוא לומד המסוגל להשיב על כל שאלת הלכה, ולחיוב ההלכתי לכבד ולקום מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו. | בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד כדי להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") של הלומד גם כשאינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. זהו גם הטעם לדברי הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שגדרו של [[תלמיד חכם]] הוא לומד המסוגל להשיב על כל שאלת הלכה, ולחיוב ההלכתי לכבד ולקום מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם | [[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.}}. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==היחוד הנפעל על ידי לימוד התורה== | ==היחוד הנפעל על ידי לימוד התורה== | ||
על ידי לימוד והבנה של דברי תורה נפעל [[יחוד (קבלה)|יחוד]] וחיבור בין הלומד לבין הקב"ה{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']]}}, היחוד נפעל רק בלימוד הכולל הבנה ולא בשינון ללא הבנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1I_26B3sUMCv-6RiYfXokBljSukn8MW6U/view ליקוטי שיחות חלק טז ע' 436 שיחה לפרשת פקודי הערה 23]}}. | על ידי לימוד והבנה של דברי תורה נפעל [[יחוד (קבלה)|יחוד]] וחיבור בין הלומד לבין הקב"ה{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']]}}, היחוד נפעל רק בלימוד הכולל הבנה ולא בשינון ללא הבנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1I_26B3sUMCv-6RiYfXokBljSukn8MW6U/view ליקוטי שיחות חלק טז ע' 436 שיחה לפרשת פקודי הערה 23]}}. | ||
==כוונות בעת לימוד התורה== | |||
{{להשלים|סיבה= להביא מפרק מ"א את הכוונות שיש לכוון מדי שעה (זמנית) - לעשות לו נחת רוח ולדבקה בו. ואת כוונת ליחדא קוב"ה ושכינתיה}} | |||
==קביעות עיתים== | ==קביעות עיתים== | ||
| שורה 103: | שורה 106: | ||
מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה. | מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה. | ||
ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה| | ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}. | ||
==לימוד מתוך יראה== | |||
ר' [[אברהם המלאך]] הסביר את דברי המשנה הפותחת את מסכת ברכות ואת כללות ה[[תורה שבעל פה]] "מאימתי קורין את שמע בערבית", המילה 'מאימתי' היא מלשון אימה ו[[יראה]], הגישה ללימוד התורה צריכה להיות מתוך יראה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ד]] ע' 66. שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#13 אות י"ג] {{בית חב"ד}}}}. הרבי ביאר בזה את הכלל [[אין דבר אבוד]], אף במקרה בו חסרה היראה, כל זמן משך הגלות ניתן להשלים זאת{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#19 אות י"ט] {{בית חב"ד}}}}. | |||
== סגולה לפרנסה ולשמחה == | == סגולה לפרנסה ולשמחה == | ||
| שורה 134: | שורה 140: | ||
=== דרך העיון=== | === דרך העיון=== | ||
בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. [[דרך הלימוד של הרבי]], מבוססת בחלקה על דרך לימודו של אחד מגדולי הדורות שהיה מקורב לחסידות חב"ד [[רבי יוסף רוזין]]{{הערה|שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, ע' קנא.}}. בשיחותיו מזכיר [[הרבי]] רבות את תורתו ואף התייחס לאופן לימוד בהפלאה רבה. | בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. [[דרך הלימוד של הרבי]], מבוססת בחלקה על דרך לימודו של אחד מגדולי הדורות שהיה מקורב לחסידות חב"ד [[רבי יוסף רוזין]]{{הערה|שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, ע' קנא.}}. בשיחותיו מזכיר [[הרבי]] רבות את תורתו ואף התייחס לאופן לימוד בהפלאה רבה. | ||
==דילוג ענינים שבצניעות== | |||
רבותינו נשיאינו התייחסו במספר הזדמנויות להצעה לדלג על ענינים מסויימים שקשורים לנושאי צניעות כאשר לומדים עם ילדים צעירים, כדי שלא לבלבל אותם. | |||
כאשר הצעה זו עלתה מצד ה[[משכילים]], [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלל זאת בחריפות כיון שכל התורה היא תורת ה' וחס ושלום לדלג אפילו פסוק אחד{{הערה|מכתב מחודש אדר-ראשון תר"ח. נדפס באגרות-קודש שלו, ברוקלין תש"מ, סי' יב, עמ' שמג ואילך, [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2077&CategoryID=691 התקשרות גליון 569].}} | |||
אצל הרבי עצמו, ניתן למצוא חילוק בין דילוג מסכת שלימה העוסקת בנושאים אלו, שהרבי מצדד שלא ללמוד עם תלמידים צעירים{{הערה| אגרות קודש יז עמ' סז, לרב יעקב אליעזר הרצוג ממלבורן אוסטרליה, ב' באייר תשי"ח, בקשר ללימוד [[מסכת סוטה]].}}, לבין הדילוג של מספר פסוקים מתוך סדר הלימוד הרציף, שלפעמים התועלת שמנסים להשיג, מביאה לתוצאה ההפוכה בדיוק, שדווקא הדילוג גורם להתעניינות רבה יותר בקטע שדילגו{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=685&ArticleID=2031 התקשרות גליון 566, עדותו של ר' אהרן מרדכי זילברשטרום]. וראו תגובתו של הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] על כך [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6082&CategoryID=1309 בגליון 784].}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 152: | שורה 165: | ||
*'''שטייגען אין לערנען''', גליון נושא מיוחד בנושא לימוד התורה בדגש על תלמידי ישיבות תומכי תמימים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]: '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604655343fcad_1615222068.pdf גליון א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604a3394871fd_1615475604.pdf גליון ב']''' {{PDF}}{{COL}} | *'''שטייגען אין לערנען''', גליון נושא מיוחד בנושא לימוד התורה בדגש על תלמידי ישיבות תומכי תמימים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]: '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604655343fcad_1615222068.pdf גליון א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604a3394871fd_1615475604.pdf גליון ב']''' {{PDF}}{{COL}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_46.html הרבי קובע: ללמוד 'נגלה' בשביל 'התקשרות'? לימוד 'שלא לשמה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_46.html הרבי קובע: ללמוד 'נגלה' בשביל 'התקשרות'? לימוד 'שלא לשמה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1fKIsD3QF9xj8R4IlhHT-xbxUmLdtNdrn טבלת סיכום סדר הלימוד מתוך הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן]''' בתוך קובץ הארות מבית המדרש של קהילת חב"ד לוד, גליון 3, שבט תשע"ח | |||
*הרב מנחם דוברוסקין, '''[https://sinun770.org/למה-ללמוד-תורה-שיעור-בספר-התניא-פרק-ה/ למה ללמוד תורה? – שיעור בספר "התניא" פרק ה']''' בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} | |||
*שלום דובער וולף, '''[https://drive.google.com/file/d/1mMLXY5nbwB-U3LEiH7nI3MIm_CpbwGMd/view הסדר בלימוד התורה]''', בתוך בטאון 'היכל ליובאוויטש' בית שמש גליון ז' י"א ניסן ה'תשפ"ה עמוד 21 | |||
{{תורה}} | {{תורה}} | ||