תענית חלום: הבדלים בין גרסאות בדף

יצירת ערך (קרדיט חלקו מהמכלול)
 
עזריאל (שיחה | תרומות)
קבלת התענית: השמטת הפיסקה (שלכאורה נוגדת את פסק אדה"ז)
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:


== דינים בתענית ==
== דינים בתענית ==
התענית מתבצעת ביום המחרת ואף בשבת, אך מפני שביטל את "עונג שבת" צריך לצום גם ביום ראשון, אולם אין מתענים [[חג השבועות]]<ref>ראה הסבר למטה על פי חסידות.</ref>.
{{הלכה}}
התענית מתבצעת ביום המחרת ואף ב[[שבת]] [[יום טוב]], למרות זאת אין מתענים ב[[חג השבועות]] ו[[ערב יום כיפור]].  


=== התענית בימינו ===
אם התענה בשבת, צריך לצום גם ביום ראשון (או היום המסתדר הקרוב ביותר) מפני שביטל "עונג שבת", למרות זאת היתר התענית בשבת הוא מפני שרצונו הוא להתענות (על דבר החלום) וזהו לו עונג כך שלא ביטל לגמרי את עונג השבת.
 
=== התענית בשבת בימינו ===
ישנן גישות שונות לגבי הצורך בתענית חלום בימינו:  
ישנן גישות שונות לגבי הצורך בתענית חלום בימינו:  


שורה 17: שורה 20:
=== חלופות לתענית ===
=== חלופות לתענית ===


* '''הטבת חלום:''' החולם יכול לספר את חלומו לשלושה מחבריו הטובים, שיפרשו אותו לטובה ויאמרו לו שלוש פעמים "חלמא טבא חזית" (חלום טוב ראית), וכן ברכת "רחמנא לשוייה לטב" (ה' יהפכנו לטובה) וכו' ([[הטבת חלום]]).
* '''הטבת חלום:''' החולם יכול לספר את חלומו לשלושה אנשים הנשחבים 'דיינים'. הוא והאנשים אומרים נוסח כנגד התענית , הנוסח נקרא "הטבת חלום" מפני שעושה את החלום כביכול לטוב.
* '''צדקה:''' אדם יכול לתת צדקה במקום להתענות, במיוחד אם הוא חושש שגופו לא יעמוד בצום, כגון אישה בהיריון או אישה מניקה.
* '''צדקה:''' אדם יכול לתת צדקה במקום להתענות, במיוחד אם הוא חושש שגופו לא יעמוד בצום, כגון אשה בהיריון או מניקה.
 
=== קבלת התענית ===
על מנת לקיים את התענית ביום המחרת לחלום, חובה - אחרת אין זה נחשב לתענית חלום - לקבל עליו זאת בתפילת מנחה שלפני יום התענית.
 
את הקבלה אומרים בברכת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" שבתפילת [[הלחש]], במקום המקובל לבקשת הברכות.


ישנם הסוברים כי את קבל התענית יש לומר לפני "יִהְיוּ לְרָצוֹן" השני (לאחר הקטע "אֱלֹקִי נָצוּר").
== פרטי דינים נוספים ==
 
הנוסח הוא<ref>הנוסח אינו נקבע כאן להלכה יש להתייעץ עם רב, הנוסח הינו לפי עדות שונות.</ref>: '''רִבּון הָעולָמִים הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית נְדָבָה לְמָחָר בְּלִי נֶדֶר וּבְלִי שְׁבוּעָה. לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. יְהִי רָצון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצון וְתָבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי וְתַעֲלֶה עֲתִירָתִי וְתִרְפָּאֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגוּף וּתְבַטֵל מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשרָאֵל כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות, כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה:'''
 
אדם המתענה בשבת אינו צריך לקבל - בתפילת מנחה לערב שבת - את התענית.
 
== בהלכה ==


=== רשות או חובה ===
=== רשות או חובה ===
שורה 40: שורה 32:


== בתורת רבותינו נשיאנו ==
== בתורת רבותינו נשיאנו ==
מסופר שפעם [[אדמו"ר האמצעי]] התענה תענית חלום, ואביו [[אדמו"ר הזקן]] הענישו על כך שלא יוכל להיכנס פעמיים לאמירת [[דא"ח]], מכיוון שדעתו לא הייתה נוחה מדברים כאלה<ref>[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד' (אידיש), עמ' תשנ"ה, ב'.</ref>.
מסופר שפעם [[אדמו"ר האמצעי]] התענה תענית חלום, ואביו [[אדמו"ר הזקן]] הענישו על כך שלא יוכל להיכנס פעמיים לאמירת [[דא"ח]], מכיוון שדעתו לא הייתה נוחה מדברים כאלה{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד' (אידיש), עמ' תשנ"ה, ב'.}}.
 
בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מובא כי מה שציוו חכמים על "תענית חלום" זה רק בימיהם שאז החלומות היו קרובים לנבואה, אבל בזמנינו ש"חלומות שווא ידברו" אין להתענות{{הערה|נחלת אבות לר' לוי אווטשינסקי, [[ווילנא]] [[תרנ"ד]], עמ' לח.}}.
 
[[הרבי]] התייחס בשיחה להלכה שאף על פי שגם בשבתות וימים טובים מתענים תענית חלום, ב[[חג השבועות]] לא מתענים, והסביר שמכיוון ששבועות עניינו קבלת התורה וקבלת התורה צריכה להיות ב"שמחה ופנימיות" ולכן אי אפשר לתת נתינת מקום לעניינים הפכיים<ref>תורת מנחם, חלק מ"ג, שיחת שבת פרשת במדבר תשכ"ה, עמ' 379 - 380.</ref>, הרבי גם הסביר שהוא שונה מערב יום כיפור שלמרות מעלתו ושאף נאסרה תענית חלום אך מותר להתענות תענית שעות מכיוון שהוא לא בדרגה של שבועות שבה לא שייך כלל עניינים בלתי רצויים{{הערה|תורת מנחם, חלק ל"ד, שיחת ב' דחג השבועות תשכ"ב, עמ' 29 - 31.}}.
 


[[הרבי]] התייחס בשיחה להלכה שאף על פי שגם בשבתות וימים טובים מתענים תענית חלום, ב[[חג השבועות]] לא מתענים, והסביר שמכיוון ששבועות עניינו קבלת התורה וקבלת התורה צריכה להיות ב"שמחה ופנימיות" ולכן אי אפשר לתת נתינת מקום לעניינים הפכיים<ref>תורת מנחם, חלק מ"ג, שיחת שבת פרשת במדבר תשכ"ה, עמ' 379 - 380.</ref>.
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{קרד}}
[[קטגוריה:מושגים ביהדות]]
[[קטגוריה:מושגים בהלכה]]
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:צדקה]]