כרמלית – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 16: שורה 16:
כיום, ההנחה המקובלת בהלכה, שכמותה השתרש המנהג ההלכתי הרווח, היא כי יש להתייחס לכל שטח ציבורי כ[[כרמלית]], מכיון שאין בימינו שום מקום בעולם שעונה על כל הכללים של "רשות הרבים", מכיון שלא קיים שטח שמסור באופן קבוע לשימושם של שישים ריבוא בני אדם, ושאינו מוקף במחיצות כלל, וששטחו ט"ז אמה, ומכיון שכך ניתן לערב אותו על ידי [[עירוב חצירות]] ו[[שיתופי מבואות]]. במקרה שהשטח אינו מוקף בשלושה מחיצות, יש גם להניח "לחי" (מוט מאונך) או "קורה" (מוט או חוט מאוזן כתקרה קטנה) בפתח ה'כרמלית'.
כיום, ההנחה המקובלת בהלכה, שכמותה השתרש המנהג ההלכתי הרווח, היא כי יש להתייחס לכל שטח ציבורי כ[[כרמלית]], מכיון שאין בימינו שום מקום בעולם שעונה על כל הכללים של "רשות הרבים", מכיון שלא קיים שטח שמסור באופן קבוע לשימושם של שישים ריבוא בני אדם, ושאינו מוקף במחיצות כלל, וששטחו ט"ז אמה, ומכיון שכך ניתן לערב אותו על ידי [[עירוב חצירות]] ו[[שיתופי מבואות]]. במקרה שהשטח אינו מוקף בשלושה מחיצות, יש גם להניח "לחי" (מוט מאונך) או "קורה" (מוט או חוט מאוזן כתקרה קטנה) בפתח ה'כרמלית'.


כך גם קובע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/252/18.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA או"ח סימן רנב מלאכות המותרים והאסורים]}} כי למרות שחז"ל אסרו לצאת לרשות הרבים ב[[ערב שבת]] סמוך ל[[שקיעת החמה]] עם כלי או בגד בידו מחשש שמא תשקע החמה וימשיך לטלטלו ברשות הרבים, הרי שכיום אין גזירה זו נוגעת להלכה, מכיון שכיום אין רשות הרבים להלכה וכלשונו {{ציטוטון| בזמן הזה שפשט המנהג כהאומרין שעכשיו אין לנו רשות הרבים גמורה אלא כרמלית... אין איסור כלל לצאת סמוך לחשכה אפילו בחפץ שבידו, שהרי איסור ההוצאה בכרמלית אינו אלא גזרה מדבריהם, ואין גוזרין גזרה לגזרה}}.
כך גם קובע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/252/18.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA או"ח סימן רנב מלאכות המותרים והאסורים]}} כי למרות שחז"ל אסרו לצאת לרשות הרבים ב[[ערב שבת]] סמוך ל[[שקיעת החמה]] עם כלי או בגד בידו מחשש שמא תשקע החמה וימשיך לטלטלו ברשות הרבים, הרי שכיום אין גזירה זו נוגעת להלכה, מכיון שכיום אין רשות הרבים להלכה וכלשונו {{ציטוטון| בזמן הזה שפשט המנהג כהאומרין שעכשיו אין לנו רשות הרבים גמורה אלא כרמלית... אין איסור כלל לצאת סמוך לחשכה אפילו בחפץ שבידו, שהרי איסור ההוצאה בכרמלית אינו אלא גזרה מדבריהם, ואין גוזרין גזרה לגזרה}}.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
בתורת החסידות משמשת הכרמלית כדוגמא לכללי ההלכה שאינם ניתנים להבנה על פי השכל, והם ביטוי של חלק התורה אשר למעלה מהשכל. כך למשל כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/2/9/147.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA אור התורה לחג השבועות דרוש בשעה שהקדימו, קמז]}} {{ציטוטון| הנה אנו רואים שגם בבחינת [[חכמה]] ש[[נגלה|בתורה הנגלית]] לנו בדברים [[גשמיות|גשמיים]] הוא למעלה מ[[שכל]] אנושי... וכמו ענין דיני כרמלית ורשות הרבים ורשות היחיד... שאין שכל אנושי משיג למה יחייב אופן רשות הרבים וכרמלית בכך, ורשות הרבים אינו תופס אלא עד עשרה טפחים ורה"י עד לרקיע והכרמלית יש בו מקולי שתיהן כו'}}.
בתורת החסידות משמשת הכרמלית כדוגמה לכללי ההלכה שאינם ניתנים להבנה על פי השכל, והם ביטוי של חלק התורה אשר למעלה מהשכל. כך למשל כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/2/9/147.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA אור התורה לחג השבועות דרוש בשעה שהקדימו, קמז]}} {{ציטוטון| הנה אנו רואים שגם בבחינת [[חכמה]] ש[[נגלה|בתורה הנגלית]] לנו בדברים [[גשמיות|גשמיים]] הוא למעלה מ[[שכל]] אנושי... וכמו ענין דיני כרמלית ורשות הרבים ורשות היחיד... שאין שכל אנושי משיג למה יחייב אופן רשות הרבים וכרמלית בכך, ורשות הרבים אינו תופס אלא עד עשרה טפחים ורה"י עד לרקיע והכרמלית יש בו מקולי שתיהן כו'}}.


גם ענין הנחת ה'קורה' כדי להכשיר את השטח לטלטול מוזכר בתורת החסידות. ב[[כתר שם טוב]] מובא כי פירוש העניין הוא על פי מה שכתב בפרי עץ חיים בשם ה' גדליה בשם [[האריז"ל]], שבתחלה היה בחינת יראה בספירות, על כן לא רצה העילה (המשפיע) לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול (המושפע) שלא תתפגם קדושתו, וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו. וזהו בחינת עלה ב[[מחשבה]] לברוא במדת הדין, היינו במדת יראה, ואחר התיקון היה שנבראו במדת אהבה, שהעילה תרד ותשפיע, והעלול יעלה ויקבל.
גם ענין הנחת ה'קורה' כדי להכשיר את השטח לטלטול מוזכר בתורת החסידות. ב[[כתר שם טוב]] מובא כי פירוש העניין הוא על פי מה שכתב בפרי עץ חיים בשם ה' גדליה בשם [[האריז"ל]], שבתחלה היה בחינת יראה בספירות, על כן לא רצה העילה (המשפיע) לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול (המושפע) שלא תתפגם קדושתו, וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו. וזהו בחינת עלה ב[[מחשבה]] לברוא במדת הדין, היינו במדת יראה, ואחר התיקון היה שנבראו במדת אהבה, שהעילה תרד ותשפיע, והעלול יעלה ויקבל.
שורה 30: שורה 30:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:מלאכת הוצאה מרשות לרשות]]