חיים אברהם דובער לוין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם דער איליער המכונה "המלאך"|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|תמונה=חיים אברהם דובער לוין.jpg | |תמונה=חיים אברהם דובער לוין.jpg | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בצעירותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|שם=ליווי|מפי הרב [[דן יואל ליווי]], שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.}}. | בצעירותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|שם=ליווי|מפי הרב [[דן יואל ליווי]], שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.}}. | ||
לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] | לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] [לפי דעה נוספת היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}], ולאחר מכן של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''אגרות קודש הרש"ב''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}. | ||
היה בעל כשרונות גדולים בלימוד הנגלה והחסידות, אדמו"ר הרש"ב התבטא עליו כי אצלו שכל בולט מהמוח{{הערה|[http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf תשורה גלוכובסקי קרוגליאק רשימות סיפורים מהרה"ח ר' חיים אליהו מישולובין ע' 53].}}. | היה בעל כשרונות גדולים בלימוד הנגלה והחסידות, אדמו"ר הרש"ב התבטא עליו כי אצלו שכל בולט מהמוח{{הערה|[http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf תשורה גלוכובסקי קרוגליאק רשימות סיפורים מהרה"ח ר' חיים אליהו מישולובין ע' 53].}}. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מונסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה. | ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מונסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה. | ||
יש | מחסידיו יש הטוענים שהיה לר' אברהם דובער קשר עם אביו של הרבי הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א}}. | ||
הוערך אז כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל גדול]] בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של ה[[רשב"ץ]] לא הייתה נוחה עימו{{הערה|שניאור זלמן ברגר, '''ישראל נח הגדול''', ישראל תשס"ו, עמ' 252.}}. מאוחר יותר גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מהעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו{{הערה|רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 229.}}. כשהביע ר' אברהם דובער את תרעומתו על הרבי הריי"צ בפני הרבי הרש"ב, נזף בו הרבי הרש"ב על דבר רכילותו של ר' אברהם דובער על בנו הרבי הריי"צ{{הערה|רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 229. ושם בהערה 98 נכתב שכנראה למאורע זה הכוונה ב"רשימות", חוברת קפז, כרך ה, עמ' 346 (וברשימת היומן, עמ' שלד). וראו לקמן בהמשך.}}. | הוערך אז כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל גדול]] בחסידות. כבר בהתחלה דעתו של ה[[רשב"ץ]] לא הייתה נוחה עימו{{הערה|שניאור זלמן ברגר, '''ישראל נח הגדול''', ישראל תשס"ו, עמ' 252.}}. מאוחר יותר גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד בחריפות לדרכו הקנאית ולדרך הפרישות הקיצונית מהעולם הזה שלא בדרכי חב"ד, והביע את ביקורתו בפניו{{הערה|רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 229.}}. כשהביע ר' אברהם דובער את תרעומתו על הרבי הריי"צ בפני הרבי הרש"ב, נזף בו הרבי הרש"ב על דבר רכילותו של ר' אברהם דובער על בנו הרבי הריי"צ{{הערה|רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 229. ושם בהערה 98 נכתב שכנראה למאורע זה הכוונה ב"רשימות", חוברת קפז, כרך ה, עמ' 346 (וברשימת היומן, עמ' שלד). וראו לקמן בהמשך.}}. | ||
ביומן מי"ט כסלו תרס"ב{{הערה|שם=מבוא16|מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16}} מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר הרש"ב בו נתבאר ענינו של [[חג הגאולה י"ט כסלו]] כ[[ראש השנה לחסידות]], הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז | ביומן מי"ט כסלו תרס"ב{{הערה|שם=מבוא16|מבוא לקונטרס "ומעין", עמ' 16}} מתאר הרבי הקודם שהמכתב מאדמו"ר הרש"ב בו נתבאר ענינו של [[חג הגאולה י"ט כסלו]] כ[[ראש השנה לחסידות]], הגביה רוח הכל - לבד אד"ל. ובזה נרמז שכבר לא הי' -בפנימיות עמקי לבבו- שלם עם אדמו"ר הרש"ב, דרכו וחידושיו [-אז - שי"ט כסלו הוא ר"ה לדא"ח]. | ||
בשנת תרס"ב{{הערה|שם=רשימה שלד|רשימת היומן עמ' שלד.}} התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] לאחר [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תרס"ב]], על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין{{הערה|יהודה חיטריק, '''רשימות דברים''', ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, '''הרב מרדכי שמואל אשכנזי''', עמ' 355.}}. הרבי הרש"ב בדק את העניין, וגילה כי העיתון היה ממוען לביתו של מישהו אחר והגיע אל בנו בטעות ואף נשאר סגור{{הערה|אלה תולדות פרץ}}. | בשנת תרס"ב{{הערה|שם=רשימה שלד|רשימת היומן עמ' שלד.}} התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] לאחר [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תרס"ב]], על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין{{הערה|יהודה חיטריק, '''רשימות דברים''', ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, '''הרב מרדכי שמואל אשכנזי''', עמ' 355.}}. הרבי הרש"ב בדק את העניין, וגילה כי העיתון היה ממוען לביתו של מישהו אחר והגיע אל בנו בטעות ואף נשאר סגור{{הערה|אלה תולדות פרץ}}. | ||
בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]. | בעקבות זאת היתה עליו [כפי הנראה] קפידא מאדמו"ר הרש"ב, שבגללה עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]. | ||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]]. | בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]]. | ||
ר' [[יהושע מונדשיין]] סיפר ששמע מפי הרב [[יעקב לנדא]] ששמע מחסיד ידוע{{הערה|הרב אבא פערסאן או חסיד אחר ידוע, סוחר בעיר רחוקה כאודסה}} שהלה התעניין במלמד חסידי עבור בניו, והרבי הרש"ב כתב לו{{הערה|הרב מונדשיין מספר שייתכן שהרב לנדא אף ראה את גוף המכתב של אדמו"ר מהורש"ב.}} שהוא יכול לקחת את ר' אברהם דב, וכל מה שהיה איתו בליובאוויטש הי' הכל לשון הרע. אמנם דברים אלו הם נגד המקובל אצל חסידים, ואף נזכר אצל רבותינו. | ר' [[יהושע מונדשיין]] סיפר <sup>[<nowiki/>[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]</sup>, ששמע מפי הרב [[יעקב לנדא]] ששמע מחסיד ידוע{{הערה|הרב אבא פערסאן או חסיד אחר ידוע, סוחר בעיר רחוקה כאודסה.}} שהלה התעניין במלמד חסידי עבור בניו, והרבי הרש"ב כתב לו{{הערה|הרב מונדשיין מספר שייתכן שהרב לנדא אף ראה את גוף המכתב של אדמו"ר מהורש"ב.}} שהוא יכול לקחת את ר' אברהם דב, וכל מה שהיה איתו בליובאוויטש הי' הכל לשון הרע. אמנם דברים אלו הם נגד המקובל אצל חסידים<ref>ראה -בין היתר- [[יואל כהן|מכתבי ר' יואל כהן]] משנות הנשיאות הראשונות.</ref>, ואף נזכר אצל רבותינו, שרא"ד נסה לחרחר ריב בין אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"ץ ולא הצליח. | ||
===ברחבי רוסיה=== | ===ברחבי רוסיה=== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
לאחר מכן התגורר בווארשא, שם היה בקשר עם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה[[שפת אמת]]. וכן היה בקשר עם הרב [[נפתלי טרופ]] המכונה "הגרנ"ט". | לאחר מכן התגורר בווארשא, שם היה בקשר עם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה[[שפת אמת]]. וכן היה בקשר עם הרב [[נפתלי טרופ]] המכונה "הגרנ"ט". | ||
עוד מספרים שר' אד"ל שאל את ר' חיים האם הוא לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי, אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי" (אתם מסבירים את הענין כעילוי)! | עוד מספרים תלמידיו, שר' אד"ל שאל את ר' חיים האם הוא לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי, אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי" (אתם מסבירים את הענין כעילוי)! | ||
=== בארצות הברית === | === בארצות הברית === | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
נלב"ע בו' סיון, [[חג השבועות]] [[תרח"צ]], נטמן בבית העלמין ריברסייד בסאדל ברוק, ניו ג'רזי, ועל מצבתו נכתב: " | נלב"ע בו' סיון, [[חג השבועות]] [[תרח"צ]], נטמן בבית העלמין ריברסייד בסאדל ברוק, ניו ג'רזי, ועל מצבתו נכתב: "פ"נ החסיד ר' חיים אברהם דובער ב"ר שניאור זלמן הכהן. הלך בדרך האמת ורבים בו זיכה. נפטר יום א' דשבועות תרצה"{{הערה|על פי [https://kevarim.com/wp-content/uploads/2008/11/IMG_3321-Medium.jpg מצבתו]}}. | ||
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | ||
לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, | חסידי המלאך טוענים, כי לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, ועד כדי כך שהרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}} | ||
הללו סבורים, כי אין שום מחלוקת בין ליובאוויטש [גם של אדמו"ר הרש"ב, הריי"ץ והרבי] לבין שיטתם. אך לפועל אינם לומדים מכתבי שלשת רבותינו נשיאינו האחרונים. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר). | זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר). | ||
* בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ" | * בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ"ב]]. | ||
*הרב [[דובער ליווי]] הינו בן אחותו{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק לז}}. | *הרב [[דובער ליווי]] הינו בן אחותו{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק לז}}. | ||
| שורה 71: | שורה 73: | ||
*הרב [[דובער ליווי]] | *הרב [[דובער ליווי]] | ||
*הרב [[שניאור זלמן בלסופסקי]] | *הרב [[שניאור זלמן בלסופסקי]] | ||
*הרב [[פנחס אהרן ווברמן]] | |||
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 76: | שורה 80: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''המלאך - שערי השגות''', יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז. | *'''המלאך - שערי השגות''', ועם מבוא שבא לבאר ששיטתו אינה נוגדת את שיטת חב"ד, מאת יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז. | ||
*'''הבן יקיר''' בתוך '''אוצר אגרות קודש''' בהוצאת המכון להדפסת כתבי הרב המלאך. | *'''הבן יקיר''' בתוך '''אוצר אגרות קודש''' בהוצאת המכון להדפסת כתבי הרב המלאך. | ||
*זיכרון לבני ישראל, עמ' קצ"ב–קצ"ד. | *זיכרון לבני ישראל, עמ' קצ"ב–קצ"ד. | ||